חומצה פולית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חומצה פולית - נוסחת מבנה קווית
שם סיסטמטי: ‎ N-[4(2-amino-4-hydroxy- pteridin-6-ylmethylamino)- benzoyl]-L(+)-glutamic acid‏

חומצה פולית - או בצורת היון פולאט - היא ויטמין מסיס במים מקבוצת B, המכונה ויטמין B9. השם בא מהמלה הלטינית folium, שמשמעה עלה. חומצה פולית ניתן להשיג כחלק מהתזונה (בעיקר ירקות עליים ירוקים, קטניות והדרים), כתוסף מזון או כתוסף תזונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1931 הוכח שניתן לטפל באנמיה של ההריון באמצעות תרכיז שמרים, ולאחר מכן זוהה פולאט כחומר שגורם לתיקון האנמיה. ב-1941 הצליחו להפיק פולאט מעלי תרד, וב-1946 למדו לסנתז אותו.

תפקידים ביולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולאט הוא חומר הכרחי ליצור תאים חדשים ולשימורם. חשוב במיוחד בתקופות של חלוקת תאים מהירה - כגון בגדילת תינוקות ובהריון.
פולאט נחוץ לשכפול DNA, ועוזר במניעת שינויים גנטיים העלולים לגרום לסרטן. לכן, חוסר בפולאט מעכב יצירת DNA וחלוקת תאים, ומשפיע בעיקר על מח העצם - מקום עם תחלופה רבה של תאים. עקב כך תאי הדם האדומים הופכים לתאים גדולי ממדים - מגלובלסטים, מצב שנקרא אנמיה מגלובלסטית.
הן מבוגרים והן ילדים ותינוקות זקוקים לפולאט כדי ליצור תאי הדם האדומים תקינים ולמנוע אנמיה מגלובלסטית.

מקורות לחומצה פולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזון: ירקות-עלים כגון תרד, לפת, אפונה, קטניות, דגנים וסוגים נוספים של ירקות ופירות עשירים בפולאט. כמה סוגים של דגני בוקר מועשרים בכ-25% עד 100% מהכמות המומלצת היומית של חומצה פולית. במקומות מסוימים מוסיפים חומצה פולית לקמח וללחם. החומצה הפולית הטבעית הנמצאת במזונות אינה תחליף לנטילת חומצה פולית בטבליות, גלולות ותוספים, על מנת שהיא תיספג בגוף במלואה[1].

תוספי תזונה: יש מגוון גדול של תוספי תזונה שניתן ליטול לצד הארוחות, ובהם המינון המומלץ של חומצה פולית.יש תוספים המכילים 400 מיקרוגרם חומצה פולית בלבד, ויש תוספים מסוג "מולטי ויטמין" המכילים מגוון ויטמינים וביניהם גם מינון זה של חומצה פולית.

גלולה למניעת הריון המכילה גם חומצה פולית: הגלולה "יאז פלוס" כוללת גם מינון יומי של חומצה פולית החיונית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית בעוברים. הגלולה פותחה במיוחד על מנת לספק את הרמה הנחוצה של חומצה פולית לנשים המשתמשות באמצעי מניעה. מינון זה מהווה "מאגר" הנשאר בגוף האישה עד שלושה חודשים גם לאחר הפסקת נטילת הגלולה, כך שבמקרה של הריון לא מתוכנן או שנקלט מהר מהצפוי, לא יהיה חוסר של חומצה פולית בגוף האם[2].

חומצה פולית והריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריכה של חומצה פולית חשובה במיוחד בשלושת החודשים שלפני ההריון ובמהלך שלושת החודשים הראשונים להריון, משום שזה הזמן שבו מתפתחים איברי הגוף של העובר ובכללם המוח.
חוסר בחומצה פולית מקשה על הגוף להשלים את ההתפתחות המהירה של התעלה העצבית, שממנה מתפתחים המוח ועמוד השדרה. מאחר שהתעלה העצבית נסגרת כבר בשבוע השלישי או הרביעי לאחר ההפריה, יש חשיבות קריטית לקיומו של מאגר חומצה פולית בגוף האישה בגיל הפוריות, על מנת שלא לאחר את המועד שבו התעלה העצבית כבר סגורה. מום בתעלה העצבית או במוחו של העובר עלול להביא לנכות קשה פגמים מולדים אצל הילוד, פגמים בתעלה העצבית, שגורמים לעיוותים בעמוד השדרה (ספינה ביפידה), בגולגולת ובמוח (אננצפלוס) ואפילו למוות.
החשיבות של צריכת חומצה פולית היא מכרעת טרם הכניסה להריון ובשלושת החודשים הראשונים של ההריון. מאחר שהפולאט המצוי במזון אינו עונה על הצרכים לקראת הריון ובעת הריון, יש צורך בצריכת חומצה פולית ממקורות נוספים ("תזונה בריאה בהריון" - אתר משרד הבריאות).

חומצה פולית - עמדת משרד הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד הבריאות פועל בעקביות להעלאת מודעות לצורך בנטילת חומצה פולית. בעמוד הייעודי באתר משרד הבריאות נכתב כי: "חשוב מאוד ליטול חומצה פולית, מדי יום, עוד לפני הכניסה להיריון ובשלושת החודשים הראשונים להריון. מומלץ להמשיך ליטול חומצה פולית גם בהמשך ההריון לצורך התפתחות העובר וגדילתו הנאותה, ועל מנת למנוע אנמיה אצל האישה ההרה. לאור העובדה שבמקרים רבים ההריון אינו מתוכנן, מומלץ ליטול חומצה פולית בכל יום לאורך כל גיל הפוריות"[3] (על חומצה פולית וגלולות - "אינפומד").
עוד נכתב באתר משרד הבריאות כי כמות החומצה הפולית המצויה במזון אינה מספיקה לשם קבלת המינון המומלץ ולצורך אגירת חומצה פולית טרם ההריון (ראו "תוסף חומצה פולית – חשוב לכל אישה בגיל הפוריות" - משרד הבריאות האתר הרשמי).

מומלץ להתחיל לצרוך חומצה פולית במינון של 0.4-5 מיליגרם ליום, שלושה חודשים לפחות לפני הכניסה להריון. כמו כן יש להימנע מצריכת אלכוהול במהלך ההיריון, משום שהוא פוגע בהעברת החומצה הפולית מהאם לעובר.[4]

ביוכימיה של פולאט ושל נגזרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת תרכובות של פולאט - טטרא-הידרו-פולאטים - הם חומרי מוצא בריאקציות כימיות של העברת פחמן בודד המעורבות ביצור של ‎dTMP‏ (‎2'-Deoxythymidine-5'-Phosphate‏) מתוך ‎dUMP‏ (‎2'-Deoxyuridine-5'-Phosphate‏). תהליך זה נחוץ כדי להפוך את ויטמין B12 לקואנזים הדרוש ליצירת DNA.

חיזור של פולאט (F) יוצר די-הידרו-פולאט ‎Dihydrofolate‏ (FH2) באמצעות האנזים די-הידרו-פולאט רדוקטאז ‎Dihydrofolate Reductase‏ (‎DHFR‏), וחיזור נוסף באמצעות אותו אנזים יוצר טטרא-הידרו-פולאט ‎Tetrahydrofolate‏ (‎FH4‏ או ‎THF‏).

‎FH4‏ בתוספת של מתילן (המגיע מאחד מ"תורמי הפחמן" פורמאלדהיד, סרין, גליצין) - יוצר 10,5-מתילן-טטרא-הידרו-פולאט ‎5,10-Methylene Tetrahydrofolate‏ (‎5,10-CH2-FH4‏). חיזור של (‎5,10-CH2-FH4‏) יוצר 5-מתיל-טטרא-הידרו-פולאט ‎5-Methyl Tetrahydrofolate‏ (‎5-CH3-FH4‏). לעומת זאת, חמצון של (‎5,10-CH2-FH4‏) יוצר 10-פורמיל-טטרא-הידרו-פולאט ‎10-Formyl Tetrahydrofolate‏ (‎10-CHO-FH4‏) הידוע יותר בשם חומצה פולינית Folinic acid.

מספר תרופות מעורבות בתהליך זה, כגון תרופות מעכבות של DHFR (בהן: טרימתופרים Trimethoprim - ממרכיבי האנטיביוטיקה המוכרת בישראל כ-"רספרים", ופירימתמין Pyrimethamine), או מתוטרקסאט - תרופה נגד סרטן ונגד מחלות אוטו-אימיוניות המעכבת חיזור של הפולאט וחיזור של די-הידרו-פולאט. גם תרופות מקבוצת הסולפונאמידים Sulfonamides קשורות בעקיפין לתהליך זה.

מטבוליזם של פולאטים.
מקרא:
F = פולאט = Folate
FH2 = די-הידרו-פולאט = Dihydrofolate

FH4 = טטרא-הידרו-פולאט = ‎Tetrahydrofolate‏ (‎THF‏)
‎5,10-CH2-FH4 = 10,5-מתילן-טטרא-הידרו-פולאט ‎5,10-Methylene Tetrahydrofolate‏
‎5-CH3-FH4 = 5-מתיל-טטרא-הידרו-פולאט ‎5-Methyl Tetrahydrofolate‏
‎10-CHO-FH4 = חומצה פולינית Folinic acid
dUMP‏ = 2'-דאוקסי-אורידין-5'-פוספאט = ‎2'-Deoxyuridine-5'-Phosphate‏
dTMP‏ = 2'-דאוקסי-תימידין-5'-פוספאט = ‎2'-Deoxythymidine-5'-Phosphate‏
‎DNA‏ = חומצה דאוקסיריבונוקלאית
Homocysteine = הומוציסטאין
Methionine = מתיונין
SAM‏ = S-אדנוזיל-מתיונין = ‎S-Adenosyl-Methionine‏
SAH‏ = S-אדנוזיל-הומוציסטאין = ‎S-Adenosyl-Homocysteine‏
{\color{Orange} \leftarrow} = תהליך מתילציה עבור DNA, חלבונים ושומנים
NADPH = הצורה המחוזרת ו+NADP = הצורה המחומצנת של ניקוטינאמיד אדנין דינוקלאטיד פוספאט
DHFR = די-הידרו-פולאט רדוקטאז
SHMT = סרין הידרוקסי-מתיל-טרנספראז ‎Serine Hydroxymethyltransferase‏
MTHFR = מתילן-טטרא-הידרו-פולאט רדוקטאז
MS = מתיונין סינתאז[5]
MeB12 = מתילקובלמין משמש כקואנזים למתיונין סינתאז.
TS = תימידילאט סינטאז ‎Thymidylate Synthase‏

מינון מומלץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינון מומלץ של פולאט, כפי שנקבע על ידי ה FDA האמריקני - העונה ל-97%-98% מהאוכלוסייה הבריאה שאינם סובלים מהפגם הגנטי הנפוץ חסר MTHFR (כל המספרים מבוטאים במיקרוגרם µg):

גברים נשים
(19+) (19+) בהריון בהנקה
400 µg 400 µg 600 µg 500 µg
1 µg של פולאט מהמזון = 0.6 µg של חומצה פולית הניתנת כתרופה או כתוסף מזון


חסר MTHFR הוא פגם גנטי המצוי בקרב של כמחצית האוכלוסייה, והמינון המומלץ למי שסובל מפגם זה - הוא 5,000 µg (מיקרוגרם) ביום. במצבים רפואיים שונים, מתן חומצה פולית לא יועיל, עקב מחלות מטבוליות מסוימות, או עקב תרופות כגון מטוטרקסט. במקרים כאלה הפתרון הוא מתן של חומצה פולינית. מחקרים הראו, שרוב המבוגרים אינם צורכים את המינון היומי הנדרש, ולכן נהוג להוסיף חומצה פולית למזונות שונים, ובמדינות מסוימות מחייבים את יצרני המזון לכך.

חוסר חומצה פולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוסר חומצה פולית

מתן חומצה פולית ומיסוך של חוסר ויטמין B12 [עריכת קוד מקור | עריכה]

מתן חומצה פולית יכול לתקן אנמיה עקב חוסר של ויטמין B12. אולם חומצה פולית איננה יכולה לתקן את השינויים במערכת העצבים שנגרמים עקב חוסר של ויטמין B12, ונזק קבוע לעצבים יכול להיגרם עקב כך. מומלץ על כן לא לתת יותר מ-1,000 מיקרוגרם ליום של חומצה פולית, ולתת תוספת של ויטמין B12 לכל מי שנמצא בקבוצת סיכון: צמחונים, מבוגרים מעל גיל 50.

סיכונים במינון יתר של חומצה פולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיכון בהרעלה עקב עודף חומצה פולית נמוך מאוד (כיוון שהיא מסיסה במים). מאידך, נטען כי נטילתה באופן מופרז עלולה להעלות הסיכון למחלת הסרטן.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומצה פולית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.