תרופות טרטוגניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תרופות טרטוגניות הן תרופות אשר ניתנות במהלך ההיריון ובעלות פוטנציאל לגרימת מומים ובעיות התפתחותיות בעובר. עד שנות ה-50 הייתה סברה כי העובר מוגן במהלך ההריון ברחם אימו מכל גורם סביבתי חיצוני. אולם, בשנות ה-50 שם לב חוקר אוסטרלי לעובדה כי באחוז גבוה (30 אחוז) מהילודים שאמם חלתה באדמת במהלך ההיריון נוצרו מומים מולדים כמו בעיות בעיניים, בעיות מוחיות ולבביות. כעבור 10 שנים נוספות התעורר לראשונה החשד בקיומן של תרופות אשר ניתנות לאם מסיבות שונות ופוגעות בעובר. אלו הן התרופות הטרטוגניות. קיימות מספר תרופות הנחשבות כטרטוגניות, אשר פוגעות במנגנונים שונים ומביאות לכדי התפתחות לא תקינה. דוגמאות לתופעות הלוואי של התרופות הטרטוגניות יבואו לידי ביטוי בבעיות תפקודיות, בעיות סוציאליות, מומים או אף מות העובר.

מום עקב תרופת התלידומיד

שכיחות המומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחות המומים המולדים הקשים באוכלוסייה הכללית הינה 3-5 אחוז. חלקם מאובחנים סביב הלידה וחלקם בשלב מאוחר יותר. חשוב לציין כי לא תמיד חשיפה לחומר הטרטוגני במהלך ההריון תגרום להופעת מומים. כך למשל, תסמונת התלידומיד (תרופה שנינתה בשנות ה-50 וה60 כטיפול לבחילות והקאות בהריון במהלך השליש הראשון, אשר גרמה למומים קשים בגפיים כמו קיצורם, בעיות באוזניים ועוד) לא גרמה למומים בכל הנשים שנטלו את התרופה כי אם ב30-40 אחוז מהן.

סיבות למומים מולדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחלות גנטיות, הפרעות כרומוזומליות הכוללות סוגים שונים של מוטציה, אחראיות לכ30 אחוז מהמומים.
  • גורמים סביבתיים (תרופות-2 אחוז, קרינה מייננת- 1 אחוז, זיהום תוך רחמי-1 אחוז, מחלות אמהיות- 1-2 אחוז) אחראים על כ5 אחוז מהמומים.
  • ב65 אחוז מהמומים, הסיבה איננה ידועה.

תקופות רגישות ומיוחדות בהתפתחות העובר והתינוק וגורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תקופה של all or none(הכל או לא כלום): מדובר בשבועיים הראשונים מיום הביוץ וההפריה אשר בהם, במידה ונגרם נזק לעובר הסבירות להפלה הינה גבוהה מאד.
  • תקופת אמבריוגנזה : זהו שלב יצירת האיברים הנמשך עד שבוע 12-13 להריון. זוהי התקופה הרגישה ביותר.
  • השלב הפטאלי (העוברי): מסוף שבוע 12-13 להריון ועד הלידה אשר במהלכו האיברים והמערכות שכבר נוצרו גדלים ומבשילים. חשיפה לחומר טרטוגני בשלב זה עלולה לגרום לבעיה בתפקוד של איבר או יותר, בגודל האיבר וכן גדילת העובר בצורה שאיננה תקינה.

בתרופות טרטוגניות ישנם מספר גורמים אליהם צריך להתייחס במהלך ההריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מינון התרופה.
  • השלב בהריון בו היא ניתנת ומשך הזמן.
  • צורת המתן של התרופה.
  • מעבר התרופה דרך השליה.
  • פירוק אמהי ועוברי של התרופה.
  • תבנית מומים ספציפית.

תרופות הנחשבות כטרטוגניות בבני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמינופטרין ומתוטרקסט- תרופות השייכות לתכשירים נוגדי חומצה פולית. נמצא כי תרופות אלו גורמות למומים של מערכת העצבים המרכזית, שינויים בפנים ובגולגולת, הפרעה בגדילה ופגיעה מוחית. כמו כן, תכשירים אלו מעלים את הסיכון להפלות.
  • קרבמזפין- גורמת לעליה בשכיחות מומי לב. כמו כן, מתוארת תסמונת בה מתרחשים שינויים בפנים ובאצבעות.
  • תרופות כימותרפיות- מתן תרופות כימותרפיות בטרימסטר הראשון להריון כרוך בסיכון משמעותי להפלות ולמומים ביילוד.
  • קומרין-גורם לתת התפתחות של האף וקדמת הפנים. התקופה הקריטית לשינויים אלו היא שבועות 6-9 להריון.
  • פנוברביטל-גורמת להפרעות בגדילה, פגיעות התפתחותיות, מומי לב ושסעים באזור השפה.
  • רטינואידים-גורמים לשינויים במבני הפנים והגולגולת, מומים במערכת העצבים ומומי לב.
  • די אתיל סטילבסטרול- גורמים לשינויים מבניים באברי הרבייה הגבריים והנשיים בעובר. כמו כן, עלול לגרום לגידולים שפירים וממאירים של הנרתיק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]