יאן פליקס פיברסקי

יאן פליקס פיברסקי
Jan Feliks Piwarski
לידה	20 בנובמבר 1794; פולאווי, רפובליקת פולין
פטירה	17 בדצמבר 1859 (בגיל 65); ורשה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות פובונזקי

יאן פליקס פיברסקי (בפולנית: Jan Feliks Piwarski‏; נולד לפני 20 בנובמבר 1794 – 17 בדצמבר 1859) היה צייר וגרפיקאי פולני. כיהן כאוצר ההדפסים באוניברסיטת ורשה (1818–1832), פרופסור בבית הספר לאמנויות יפות בוורשה (1844–1848). אחד הליטוגרפים הפולנים הראשונים.^[1]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא הגיע ממשפחת אומנים. הוא למד ציור בסטודיו של יוזף ריכטר. בשנת 1816 התיישב לצמיתות בוורשה, שם החל את דרכו כפקיד בנציבות המשפטים, בשנת 1818 מונה לאפוטרופוס של אוסף התחריטים בספריית אוניברסיטת ורשה ומזכיר הספרייה הציבורית של האוניברסיטה.^[2]

בשנת 1819 נסע לווינה ושם הוא למד טכניקות גרפיות בזמן שעבד באוסף ההדפסים הקיסרי אצל אדם פון ברטש. לאחר שובו בשנת 1820, כאוצר אוסף התחריטים, עסק בארגון, הרחבה והרכבת האוסף.

בשנים 1821–1822 הוא שיתף פעולה עם כתב העת "Gazeta Literacka" שכתב על אמנות והיסטוריה. בשנים 1820–1830, הוא התמנה למזכיר ומנהל אמנותי של הוצאת הספרים "מונומנטה רגנום פולוניה קרקובייניס".

יחד עם סוורין אולשצ'ינסקי הוא הפיץ טכנולוגיה ליטוגרפית חדשה – צינקוגרפיה. בשנת 1825 נסע לברלין ודרזדן למטרות מחקר. הוא חקר אוספי אמנות מקומיים והעמיק את הידע המוזיאוני שלו. לאחר כישלון מרד נובמבר, בשנים 1832–1834 עבד על חיסול אוסף ההדפסים והספרייה הציבורית – האוספים שהוחרמו הובלו לסנקט פטרבורג.

פיברסקי כתב על אמנות והוראה. הוא כתב את ספר הלימוד "לימוד הדפוסה ורישומים", שראה אור בשנים 1840–1841 והודפס מחדש פעמים רבות במהלך כמה עשורים. משנת 1842 היה חבר בהתכתבות של החברה המדעית בקרקוב. הוא השתתף באופן פעיל בהקמת בית הספר לאומנויות יפות בוורשה.

בשנת 1844 החל לנהל את המחלקה לציור וציור נוף, שבראשה עמד עד פרישתו בשנת 1848. הוא הכניס לימודי חוץ, שהיו חידוש על אדמת פולין. כמה חודשים לפני מותו הפך למנהל האמנותי של "טיגודניק אילוסטרובני", וביוזמתו הוקמה סדנת חיתוך עצים בכתב העת.

הוא נקבר בבית העלמין בפבצ'קי.^[3]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא ביטא את דעותיו בעיקר באמצעות רישום בטכניקות שונות ובליטוגרפיה, בנוסף לציור ציורי שמן וז'אנר. הציורים הציגו נופים עממיים אופייניים, נוף עירוני ואירועים, כולל מרד נובמבר (התקפה על ארמון בלוודר). בציוריו הוא תיאר את חיי הכפר הפולני בצורה סנטימנטלית והראה להט אתנוגרפי בשחזור תלבושות ומנהגים מקומיים.^[1]

הוא פרסם את יופייה של פולין והמונומנטים שלה – ביצירותיו השתמש במוטיבים פולניים בלבד. הייתה לו השפעה משמעותית על הדור הצעיר של ציירי ורשה. תלמידיו כללו: וויצ'ך גרסון, פרנצ'ישק קוסטז'בסקי, הנריק פילאטי, יוזף סימלר ויוזף סרמנטובסקי.

לדברי אווה מיקי-ברוניארק, עבודותיו אינן מייצגות רמה אמנותית גבוהה, אך הן מילאו תפקיד חשוב כמבשר למגמת העממיות והז'אנר, האופיינית לריאליזם הפולני.

את עבודותיו ניתן למצוא במוזיאונים פולניים רבים, ובמוזיאון הלאומי בוורשה יש את האוסף הגדול ביותר של ציורי שמן.