יבגני פיינברג
 | |
| לידה |
14 ביוני 1912 (יוליאני) באקו, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
10 בדצמבר 2005 (בגיל 93) |
| ענף מדעי |
פיזיקה תאורטית |
| מקום קבורה |
בית הקברות דונסקויה החדש |
| מקום לימודים |
הפקולטה לפיזיקה של אוניברסיטת מוסקבה |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
יבגני פיינברג (ברוסית: Евгений Львович Фейнберг (27 ביוני 1916, באקו - 10 בדצמבר 2005, מוסקבה) היה פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי. הוא פעל בתחום הפיזיקה הגרעינית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יבגני פיינברג נולד בשנת 1912 בבאקו (אז בתחומי האימפריה הרוסית כיום באזרבייג'ן) למשפחה יהודית. בשנת 1918 המשפחה עברה למוסקבה בה פיינברג סיים לימודי בית ספר.
פיינברג למד באוניברסיטת מוסקבה שם סיים בשנת 1935. בשנת 1938 הוא סיים עבודת תואר שלישי. לאחר סיום התואר פיינברג החל לעבוד במכון לבדב לפיזיקה.
בשנת 1944 הוא פעל ליד ולדימיר וקסלר שפיתח שיטה לשליטה על תנועת חלקיקים במאיץ חלקיקים (יבגני פיינברג היה שותף לחלק התאורטי). בגלל האופי הביטחוני של התגלית היא לא פורסמה והתגלתה שנית על ידי אדווין מקמילן בשנת 1946.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוא עסק בבעיות התפשטות גלי רדיו. על עבודות אלו בשנת 1951 פיינברג קיבל פרמיית על שם מנדלשטם.
החל משנות ה-50 פיינברג חזר למחקרים בתחום פיזיקה גרעינית.
בשנת 1956 מעבדה שהוא ניהל הפכה להיות חלק של המכון המאוחד למחקר גרעיני.
בשנת 1957 בהדרכתו נבנה מאיץ חלקיקים חדש שבמשך 3 וחצי שנים היה הגדול בעולם. הוא היה חבר צוות מדענים שפעלו במתקן זה.
פיינברג נבחר להאקדמיה הרוסית למדעים משנת 1997.
על תרומתו בתחום התמחותו הוענק לפיינברג עיטור הדגל האדום של העמל (פעמיים) ופרסים שונים רוסים בתחום עיסוקו לרבות פרס ברית המועצות בשנת 1983. בשנת 2000 הוא קיבל פרס על שם פומרנצ'וק על מחקריו בתחום האדרונים.
בשנת 1944 פיינברג החל ללמד באוניברסיטת ניז'ני נובגורוד. החל משנת 1954 הוא היה בסגל של מכון לפיזיקה והנדסה במוסקבה.
פיינברג היה בין החברים הקרובים של אנדריי סחרוב.
בן דודו סבלי פיינברג גם היה פיזיקאי בתחום פיזיקה גרעינית.
פיינברג נפטר בשנת 2005 ונטמן בבית העלמין דונסקויה החדש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה (ברוסית)