רצח תמר ברז

פרשיית רצח תמר ברז הייתה פרשיית אונס ורצח שהתרחשה ב-17 בספטמבר 1997 על ידי יגאל אקסלרוד. גופתה של תמר ברז נמצאה מגולגלת בשטיח על גג בניין סניף "ביתילי" ברמת גן עשרה ימים לאחר הרצח.

הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמר ברז שהייתה בת 33, הגיעה ב-17 בספטמבר 1997 לסניף של רשת "ביתילי" לרהיטי בית וגינה על מנת לחפש ריהוט גן. עובד מטעם "קלאסי-גן" שהועסק ברשת "ביתילי", יגאל אקסלרוד, בעל הרשעות פליליות בגין גנבת נשק וניסיונות אונס, עקב אחרי תמר, וכאשר הגיעה ברז לגג החנות כדי לראות ריהוט גן התנפל עליה אקסלרוד וניסה לאנוס אותה, ומשהתנגדה אקסלרוד דקר אותה בחזה והתעלל מינית בגופתה. לאחר שסיים לבצע בגופה את זממו גלגל אקסלרוד את גופתה של ברז בשטיח, וכיבה את הטלפון הסלולרי שהיה ברשותה. בבית המשפט טען "רציתי לעשות לה מה שראיתי בסרטים הכחולים"^[1].

משפחת ברז והמשטרה חיפשו אחרי תמר במשך כשבועיים, ובמקביל לאחר הרצח לקוחות ברשת "ביתילי" התלוננו על ריח רע בחנות, וב-27 בספטמבר 1997 אקסלרוד הזמין ריסוס וטען שהריח נגרם מחתול מת, ואותו מרסס שהגיע לסניף מצא את השטיח ובתוכו את גופתה של ברז כשהיא במצב ריקבון מתקדם.

לאחר הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 הקימה אורה ברז, אמה של תמר ארגון בשם "ארגון משפחות נרצחים ונרצחות"^[1], שחבריו הם בני משפחה של קורבנות רצח ללא עבר פלילי. הארגון מסייע למשפחות הנרצחים בליווי וייעוץ משפטי, סיוע נפשי, רפואי וסוציאלי. הארגון הביא לחקיקת "חוק זכויות נפגעי עבירה"^[1].

תביעות אזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פסק דין עיזבון תמר ברז

לאחר מציאת הגופה, הסכימה המשפחה לניתוח שלאחר המוות; אך ב-2002 כחמש שנים לאחר הרצח התברר למשפחה בעקבות ועדת חקירה שמינה שר הבריאות דאז רוני מילוא לבדיקת פעילות המכון לרפואה משפטית כי מגופתה של תמר הוצאו הלסתות, עצם, שריר, צלעות ורקמות. ב-2003 תבעה משפחת ברז את משרד הבריאות, את המכון לרפואה משפטית ואת מנהל המכון, פרופסור יהודה היס. המשפחה טענה כי האיברים הוצאו ללא ידיעתה, הושארו במכון למשך 4 שנים, ונקברו בבית הקברות בקרית שאול בעוד בתם קבורה בבית העלמין בחולון.

בתביעה אחרת שהוגשה נגד הרוצח, קבע בית המשפט שעל הרוצח שמרצה עונש מאסר עולם, לפצות את המשפחה בכ-6 מיליון ש"ח^[2].

תביעה אחרת הוגשה על ידי המשפחה ב-2004, נגד הגופים הפרטיים והעסקיים שהיו מעורבים במיקום הרצח. ב-7 באפריל 2010 קבע בית המשפט כי "ביתילי", "קלאסי-גן" ו"כרמל החזקות" יפצו את משפחת ברז ב-2.5 מיליון שקל בגין ניהול לקוי, סבל וקיצור תוחלת חיים. עורכות הדין של משפחת ברז טענו כי פסיקתה של השופטת דליה גנות "מהווה אבן דרך בהקשר של הרחבת האחריות הנזיקית על גופים פרטיים ועסקיים, וברעיון של שינוי חברתי באמצעות המשפט הפרטי"^[2]. בערעור החברות לבית המשפט העליון הוחלט, על דרך הפשרה, להפחית את סכום הפיצוי ב-50%^[3].