ידע חברה למחקר ופתוח
 | |
| מראה כללי של מתחם מכון ויצמן מראש מגדל מאיץ החלקיקים בתחומו (2009) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1959–הווה (כ־67 שנים)  |
| חברת אם |
מכון ויצמן למדע |
| מדינה |
ישראל |
| מיקום המטה |
תל אביב-יפו |
|
www | |
  | |
ידע חברה למחקר ופתוח בע"מ המוכרת בשם המקוצר ידע, היא חברת מסחור ידע בבעלותו של מכון ויצמן למדע, העוסקת במסחור הקניין הרוחני שנצבר במכון, מחקר ופיתוח של מוצרים ושיווקם עם שותפים מסחריים. החברה היא מהמובילות בתחומה בעולם[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה הוקמה במרץ 1959 במטרה למסחר מחקריים מדעיים שנערכו במכון ויצמן, לקדם ולטפח את המחקר השימושי במכון ולבצע מחקרים מדעיים שאינם במסגרת המחקר הבסיסי הטהור[2]. מנהלה הראשון היה האלוף במילואים אליהו בן חור[3], ששימש בתפקיד עד 1962[4]. המוצר הראשון שמסחרה היה זנים חדשים של מלפפוני כלאים, שהניבו יבולים גבוהים בשיעור של עד כ-%50 יותר מזנים קיימים, שפותחו על ידי המחלקה לגנטיקה של צמחים; בשיתוף "'זרעים' אגודה שיתופית לגידול זרעים מבוררים בע"מ" שייצרה ושיווקה אותם[5]. מאז ובמשך השנים הפך תחום האגרוטק הפך לאחד מתחומי העיסוק המרכזיים של החברה[6]. בשנה הראשונה העסיקה החברה 14 מדענים והחלה גם לייצר כימיקלים ייחודים ליצוא[7][8]. בנוסף החלה לעסוק בייזום וקידום מחקרים עבור תעשיית הפלסטיק בישראל[9], התעשייה הפרמצבטית בישראל ותעשיית האלקטרוניקה בישראל; ייעוץ מדעי למפעלים ופיתוח מכשירי מדידה[2], וייעוץ ומחקר עבור חברת "ישראטום" שהוקמה לצורך פיתוח טכנולוגיה גרעינית לצרכים אזרחיים, בעיקר ייצור איזוטופים לתעשייה, לחקלאות ולרפואה[10], בין השאר ייצור חמצן-17 וחמצן-18[11].
בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה החברה לפתח שיתופי פעולה עם חברות מחוץ לישראל ולסייע בפיתוח של תעשיית היי-טק סביב המכון[12]. בין השאר, פיתחה: מכשירים אקוסטיים עבור חברת "אמרסון" מארצות הברית וחברה מצרפת[13]; הוקמה חברת "אל-אופ" למערכות אלקטרו אופטיות על ידי חוקרים במכון; הוקמה חברת "מיילס־ידע" - שותפות עם חברת "מעבדות מיילס" מארצות הברית לייצר כימיקלים לתעשיית התרופות[14]; פותחו תהליכי טלומריזציה ובייצור סיבים סינתטיים על ידי צוות ברשות דוד ופסי[15]; פותח תחליב בשם "תג־ידע" לשמירת הטריות של פירות הדר שיוצר על ידי חברת "מכתשים"[16]; פותח מכשיר "הפרג'יליגרף" (fragiligraph), על בסיס מחקר של דוד דנון, המאפשר רישום אוטומטי של עקום שבירות אוסמוטית של כדוריות אדומות, שיוצר על ידי חברת "אלרון" בתחילת דרכה[17]. בהמשך שופר המכשיר והוא שימש גם לאבחון סרטן דם[18]; פותח ספקטרומטר אופטי למדידת אפקט מסבאואר שגם יצור על ידי "אלרון"[19], ודגם שלו נמסר במתנה לסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית[20].
ב-25 באוקטובר 1965 הונחה אבן הפינה לפארק המדע קריית ויצמן לתעשיות עתירות מדע[21], אך הקמתו בפועל החלה בסוף 1967 (למעט מפעל "אל-אופ" שנחנך באותה תקופה)[22].
בשנת 1975 קיבלו שלושה מדענים ממכון ויצמן, הפרופסורים מישל רבל, ארנסט וינוקור ונתן שרון מענק ממשלת מערב גרמניה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי לחקר תכונותיו ודרכי הפקתו של החלבון הטבעי אינטרפרון[23], שנתגלה על ידי המדען היהודי-סקוטי אליק אייזקס ב-1957 במכון הלאומי למחקר רפואי בלונדון[24], אך היה קשה לייצר אותו באופן מלאכותי[25]. על בסיס מחקרים אלו הוקמה ב-1979 חברת "אינטרידע" לייצור האינטרפרון כתרופה, בשיתוף חברה נוספת שהוקמה באותה שנה "אינטרפארם"[26]. "אינטרפארם" הייתה חברת בת של "סרונו" שהייתה בשליטת היזם האיטלקי-שווייצרי פאביו ברטרלי, והיא סיפקה את רוב המימון הראשוני למיזם[27]. ב-1980 הייתה פריצת־דרך בייצור אינטרפרון באופן מלאכותי[28], וב-1981 הונפקה החברה בבורסה מעבר לדלפק בניו יורק[29]. בדצמבר 1987 מכרה חברת "ידע" ל"אינטרפארם" את חלקה ב"אינטרידע". עד אז חחזיקה ב־40 אחוז מן המניות, והיו לה גם זכויות וטו על החלטות ההנהלה. בעקבות הרכישה שלטה מאז "אינטרפארם" באופן מוחלט בניצול הפטנטים והידע של המוצרים שפיתחה[30]. על בסיס הפטנטים והידע ייצרה "אינטרפארם" וחברת האם שלה "סרונו", במשך שנות ה-80 וה-90, מספר תרופות שנמכרו בכעשרות מיליוני דולרים. בנוסף הוקם מפעל ייצור בישראל בסיוע ממשלתי. ב-1998 התרחשה פריצת דרך נוסף עם השקת התרופה לטיפול בטרשת נפוצה "רביף" - אינטרפרון בטא 1a. היא והפכה לתרופה הנמכרת ביותר של החברה עם מכירות בהיקף של 550 מיליון דולר בשנת 2002[31]. בספטמבר 2004 הודיעה "סרונו" על סגירת מפעל "אינטרפארם" בישראל, והעברת הייצור התרופה לשווייץ[32]. בספטמבר 2006 "סרונו" נרכשה על ידי חברת התרופות הגרמנית "מרק", תמורת כ-13.5 מיליארד דולר[33]. לפי העיתונאי הכלכלי גיא רולניק שוויה של "אינטרפארם" והפיתוחים שבוצעו בישראל מתול העסקה היה שווה באופן יחסי כ-6 מיליארד דולר[34], אך את רוב סכום המכירה הכולל קיבלה משפחת ברטרלי, שהפכה לאחת המשפחות העשירות באירופה[35].
בשנת 1983 החל פרופסור עדי שמיר, יחד עם תלמידי המחקר שלו עמוס פיאט ויוסי טולפן, במסגרת חברת "ידע", לפתח טכנולוגיית הצפנה (על בסיס האלגוריתם RSA שהיה שותף לפיתוחו)[36]. היישום הראשון שפיתחו היה פתרון לניהול זכויות דיגיטלי, שמטרתו הגנה על תוכנה מפני העתקות[37][38][39]. באותן השנים החל איל התקשורת רופרט מרדוק לפתח את עסקי הטלוויזיה שלו, שכללו שידורי טלוויזיה בלוויין בתשלום דמי מנוי, ושירות של שלם וצפה של סרטים ואירועי ספורט. כדי לגבות תשלום על פי צפייה, וכדי לשמור על הסכמיו עם חברות הסרטים ובעלי זכויות שידורי הספורט, הוא חיפש דרך להצפין את השידורים. בשנת 1988, הוקמה על בסיס טכנולוגיית הכרטיס החכם של שמיר חברת "דאטהקום" (לימים חברת "NDS") בשותפות בין חברת ידע של מכון ויצמן ותאגיד ניוז קורפ של איל התקשורת רופרט מרדוק, שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברה[40]. על בסיס טכנולוגיית ההצפנה הקים מרדוק אימפריה של טלוויזיה בלוויין "קבוצת סקיית באירופה ו"Star TV" באסיה. ב-1993 רכשה "ניוזקורפ" את הבעלות המלאה בחברת "דאטהקום" תמורת 13.5 מיליון דולר[36], עם זאת מכון ויצמן המשיך לקבל תמלוגים עבור השימוש בטכנולוגיה[41]. החברה התרחבה לתחומים נוספים מעבר להצפנת שידורי לוויין, גם להצפנת טלוויזיה בכבלים, וטלפונים סלולרים, אספקה של מערכות שלמות וטכנולוגיות לטלוויזיה אינטראקטיבית[42]. בנובמבר 1999 הונפקה החברה בבורסת נאסד"ק, לפי שווי של מיליארד דולר, וגייסה 180 מיליון דולר[43][44]. בשנת 2007 תבע מכון ויצמן את NDS על תמלוגים שלא שולמו, על פי היקף השימוש שלה בפועל בטכנולוגיה[45].
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכון ויצמן מעודד שיתוף פעולה עם ישויות מסחריות לקידום תעשיות הייטק וביוטכנולוגיה, במיוחד במדינת ישראל. חברת ידע היא הזרוע המסחרית של המכון, העוסקת בפיתוח, שיווק ומסחור של מוצרים המתבססים על ממצאים מחקריים וידע אקדמי אשר מצטבר אצל מדעני המכון, ומפנה ממצאים אלה ליישומים מעשיים, בעלי פוטנציאל עסקי.
מערכת היחסים בין מדעני המכון לבין ישויות מסחריות או עסקיות מנוהלת על ידי כללי הקניין הרוחני של מכון ויצמן. מאז הוקמה חברת "ידע", היא הייתה מעורבת ברישום של כ-1,400 משפחות פטנטים. מאז שנת 1973 חתמה על 169 הסכמים עם חברות ישראליות לניצול הפטנטים השונים, והקימה 42 חברות (21 מתוכן הוקמו משנת 2000 ואילך). על תהליך המסחור של הידע המדעי והטכנולוגי שנצבר אצל מדעני מכון ויצמן מופקד סגן הנשיא ליישומים טכנולוגיים, המכהן גם כיושב ראש "ידע". בתפקיד זה משמשת כיום (2025) פרופ' אירית שגיא ועתיד להחליפה פרופ' טוני פוטרמן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדי ספיר, יזמּות אקדמית מוקדמת: הקמת חברת ידע במכון ויצמן למדע, באתר מכון סאלד, 2011
- דוד מירלמן, ללא כוונת רווח: אין כמו עסקי מדע, פרקים נבחרים מיומן שירות, הוצאת אופיר ביכורים, 2018.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ידע חברה למחקר ופתוח- עודד חרמוני, הפרופסורים המיליונרים של מכון ויצמן, באתר הארץ, 4 ביולי 2004
- יורם גביזון, חברת ידע של מכון ויצמן תקבל 120 מיליון דולר בעקבות הסדר פשרה עם חברות התרופות סנופי ואימקלון, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2007
- החוליה המקשרת בין האקדמיה לתעשייה, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ עודד חרמוני, מכון ויצמן הוא בין חמשת המוסדות המובילים בעולם במסחור פטנטים; מאז 2001 רשם הכנסות של כמיליארד שקל, באתר TheMarker, 27 ביוני 2004
- 1 2 מכון ויצמן מספק ידע, הצופה, 17 בנובמבר 1961
- ↑ תכנית מינהלית במכון וייצמן, הארץ, 16 ביולי 1959
- ↑ התפטר מנהל החב' למחקר של מכון וייצמן, על המשמר, 6 באוגוסט 1962
התפטר מנהל חב' "ידע", הארץ, 6 באוגוסט 1962 - ↑ הסכם על ייצור זנים חדשים של מלפפוני כלאים, הארץ, 13 באוגוסט 1959
- ↑ זרעי כלאים חדשים למלונים ומלפפונים פותחו במכון וייצמן, הארץ, 11 בפברואר 1970
- ↑ המחקר - מוצר יצוא, הארץ, 19 במאי 1960
- ↑ ידע, חברה למחקר ופיתוח בע"מ ברחובות, מייצרת כימיקלים מעבדתיים על בסיס המחקר של מכון ויצמן למדע, דבר, 5 באפריל 1965
- ↑ ידע מדעי מקומי לתעשיית הפלסטיקה, למרחב, 30 באוקטובר 1961
- ↑ <<ישראטום>> תקדם השמוש בחמרים ראדיו־אקטיביים על בסיס מסחרי, הארץ, 8 ביוני 1959
- ↑ משה אדמון, מייצרים חמצן 17 במכון ויצמן, הארץ, 18 בדצמבר 1962
הושג הסכם על תוכנית לפיתוח חומרים רדיואקטיביים ליצוא, הארץ, 23 בינואר 1969 - ↑ תעשיות מחו"ל יקימו מפעלים ליד מכון וייצמן, למרחב, 8 באוגוסט 1967
- ↑ מכון ויצמן יפיץ מכשירים אקוסטיים, הארץ, 8 בפברואר 1962
נפתלי לביא, משא ומתן עם חברות זרות על זכות לייצור רמקול ישראלי, הארץ, 5 בנובמבר 1962 - ↑ חברה אמריקנית לכימיקלים מקימה שותפות עם "ידע ", למרחב, 3 במאי 1967
מיילס-ידע: אתגר למדענים ולמכרם - שותפות אמריקאית־ישראלית בתעשיה עתירת־מדע - דרוש כוח־אדם למיילס־ידע - יצוא בשנה הראשונה: 250,000 דולר, הארץ, 22 בספטמבר 1968
החומר נגד תאי הסרטן מיוצר ברחובות, דבר, 9 בנובמבר 1970
תרופות חדשות ־ "עתירות ידע", למרחב, 14 בינואר 1969 - ↑ ד"ר בנימין סלומון, השגיה של חברת " ידע", הַבֹּקֶר, 9 באוגוסט 1964
- ↑ תכשירי מכתשים בשרות הפרדסן, דבר, 12 במאי 1967
- ↑ חברת "ידע" למחקר ופיתוח, הארץ, 4 באוקטובר 1967
- ↑ שיטה נוספת לאיבחון לויקמיה מתבססת על מכשיר שפותח במכון ויצמן, הארץ, 3 בפברואר 1969
- ↑ מכשיר אלקטרוני שפותח במכון ויצמן מבוקש בחו"ל, דבר, 5 בדצמבר 1966
- ↑ אלכסנדר חרים, שי ישראלי לסוכנות האטומית, הארץ, 23 בספטמבר 1966
- ↑ היום אבן הפינה לקרית התעשיה המדעית, הארץ, 25 באוקטובר 1965
- ↑ קרית התעשיות המדעיות ברחובות, הארץ, 4 באוקטובר 1967
- ↑ בעקבות האינטרפרון, על המשמר, 22 בספטמבר 1975
- ↑ האינטרפרון – אמצעי התגוננות של התא, הארץ, 11 בנובמבר 1963
הוא ניצח את הנגיף ?, מעריב, 15 בינואר 1961 - ↑ םינתו אינטרפרון ־ מתי ?, על המשמר, 6 במאי 1968
- ↑ 13 מיליון ל"י יושקעו במפעל להפקת תרופה אנטי־ויראלית ברחובות, מעריב, 29 באוקטובר 1979
- ↑ שמואל בונה, סגירת אינטרפארם בישראל: "לא נטישה אלא שיקול עסקי", באתר TheMarker, 18 באוקטובר 2004
- ↑ פריצת־דרך בייצור אינטרפרון?, דבר, 21 בפברואר 1980
- ↑ איגטרפרם מגייסת הון מניות בארה"ב, דבר, 14 במאי 1981
אמנון שלכטר, ניו־יורק מחייכת אל " אינטרפארם", חדשות, 8 במרץ 1984 - ↑ אורי גינוסר, אינטרפארם רכשה ב־5 מיליון ד' מ'ידע' את חלקה ב'אינטרידע', מעריב, 17 בדצמבר 1987
- ↑ יהודה שויצר, חברת התרופות סרונו מפתיעה לטובה: ההכנסות עלו ב-12% בשנת 2002 ל-1.54 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 3 בפברואר 2003
- ↑ אורה קורן, סרונו החליטה לצאת מישראל כתוצאה מארגון מחדש ולא ממחסור בהטבות ממשלתיות, באתר TheMarker, 23 בספטמבר 2004
צורי דאר, בעקבות סגירת אינטרפארם: מינהלת מרכז ההשקעות בתמ"ת ביטלה אישור השקעה של 20 מיליון דולר בחברה, באתר TheMarker, 6 בדצמבר 2004 - ↑ מיכל רמתי, סרונו תירכש על ידי מרק הגרמנית בכ-13.5 מיליארד דולר במיזוג שייצור את חברת הביוטכנולוגיה הגדולה באירופה, באתר TheMarker, 21 בספטמבר 2006
- ↑ גיא רולניק, מרק הגרמנית רכשה חברת ביוטכנולוגיה ישראלית ב-6 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 22 בספטמבר 2006
- ↑ בלומברג, תחרות המיליארדרים שכנראה לא שמעתם עליה, שבה 153 מיליון דולר עשויים לרדת לטמיון תוך כמה ימים, באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2024
- 1 2 אפי לנדאו, מרדוק ייסד את ניוז דאטהקום עם פרופ' שמיר ומכון וייצמן, באתר גלובס, 30 באפריל 1997
- ↑ שיטה מהפכנית להגנה על תוכנות מחשבים, דבר, 1 בספטמבר 1983
- ↑ אברהם פלג, "כרטיס חכם" נגד זיוף פותח במכון ויצמן, מעריב, 27 בנובמבר 1986
- ↑ אברהם פלג, "ארה"ב רוצה לנצל לבדה את המצאת פרופ' שמיר", מעריב, 20 בפברואר 1987
- ↑ אברהם פלג, איל עתונות ישקיע בהמצאה של מדענים ממכון וייצמן, מעריב, 14 ביוני 1988
- ↑ עופר לוי, הכנסותיו של מכון ויצמן מתמלוגים על פטנטים הגיעו ל-93 מיליון דולר ב-2003, באתר גלובס, 27 ביוני 2004
- ↑ זה גול!, באתר גלובס, 26 במרץ 2001
- ↑ איי אונליין, מניות NDS מקבוצת ניוז קורפ עלו ב-% 40 בוול סטריט, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 1999
- ↑ גיא הדס, אייב פלד, נשיא NDS, מכר בספטמבר מניות ב-4 מיליון דולר, באתר TheMarker, 30 באוקטובר 2000
- ↑ יצחק דנון, מכון ויצמן תובע 39 מיליון שקל מחברות של NDS גרופ, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2007