ביוטכנולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבישי אינסולין

בִּיּוֹטֶכְנוֹלוֹגְיָהאנגלית: Biotechnology) הוא תחום של מחקר ופיתוח יישומי, המנצל את תהליכי החיים במערכות ביולוגיות לצורך ייצור מוצרים בתחומי התעשייה, הרפואה, החקלאות והקוסמטיקה לרווחת האדם. הגדרתה של הביוטכנולוגיה היא שימוש בידע ביולוגי לפיתוח טכנולוגיות.

המערכות הביולוגיות שבהן משתמש הביוטכנולוג הן תאים או רקמות של צמחים, בעלי חיים, או מיקרואורגניזמים (חיידקים בעיקר), או חומרים מייצורים אלו (גנים, אנזימים, הורמונים, חלבונים וכדומה).

הביוטכנולוגיה קיבלה דחיפה בזכות הגילויים המהירים במדע הגנטיקה. חברות רבות העוסקות בביוטכנולוגיה זוכות להצלחה רבה, בהן חברת טבע הישראלית. תחום זה מעסיק מומחים מתחומים רבים בעולם, ומשלב מחקר על תהליכי החיים (נשימה, תזונה, הפרשה, רבייה, תורשה ועוד), תנאי הגידול ואורח החיים של יצורים אלו, עם פיתוח של רעיונות וטכנולוגיות מתקדמות העוסקים בניצול תהליכים אלו לרווחת האדם.

תחומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי ההתמחות העיקריים בתחום הביוטכנולוגיה הם:

ניצול תהליכים ביולוגיים לתועלת האדם בתקופה הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בתקופת התנ"ך ניצל האדם תהליכים ביולוגיים לצרכיו: אפיית לחם, הכנת גבינות, יין, בירה, חומץ, עיבוד סיבי פשתן ומשי ועיבוד עורות. הידע על הכנת המוצרים עבר במסורת מדור לדור מבלי שהבינו את הצד המדעי של התהליכים. ידוע שמיקרואורגניזמים כגון חיידקים ושמרים מעורבים בתהליכים הללו. המטרה הקדומה הייתה שימור המזון לזמן ממושך. המזון לא היה אז זמין בכל עונות השנה ובכל מקום אליו נדדו; החמצת המזון משמרת ומגנה עליו מפני קלקול (חיי מדף ארוכים יותר) לעומת מזון טרי, שכן הסביבה החומצית שנוצרת אינה מאפשרת לרוב המיקרואורגניזמים להתיישב על גבי המזון ולקלקל אותו.

לסביבה החומצית אחראיים התוצרים הסופיים של תהליכי התסיסה השונים: חומצה לקטית (חומצת החלב), חומצה אצטית (חומץ), חומצה פחמתית (תוצר התסיסה במקרה זה הוא פחמן דו-חמצני; כשהוא מגיב עם מים נוצרת חומצה פחמתית) ועוד.

לימודי ביוטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות לימודים אקדמיות בביוטכנולוגיה ברובן חדשות למדי. בישראל, במספר מכללות ובאוניברסיטת בר-אילן ניתן ללמוד לתואר ראשון (B.Sc או B.A) בביוטכנולוגיה. לימודים אלה משולבים לעתים קרובות בלימודי הנדסת מזון. לאחר סיום הלימודים יכולים תלמידי המכללות, בהתאם להישגיהם הלימודיים, לעבור לאוניברסיטה לשם לימודי תואר שני בביולוגיה או בתחום קרוב.

התואר הראשון מאפשר גם יציאה לשוק העבודה, אף שלרוב לעבודה מחקרית עצמאית, לתפקיד ניהולי בתחום נדרש לרוב תואר שני.

תחום חדש יחסית הוא לימודי הנדסת ביוטכנולוגיה. בלימודים אלו המתקיימים באוניברסיטאות ובמכללות מסוימות מוכשרים מהנדסי ביוטכנולוגיה לעבודה בתעשייה ובמחקר.

ברבים מבתי ספר תיכוניים בישראל מוצעת מגמת תהליכים ביוטכנולוגיים. המגמה מורכבת מ-10 יחידות לימוד במקצוע תהליכים ביוטכנולוגיים (5 יחידות לימוד עיוניות ו-5 יחידות לימוד עבור מעבדת חקר ופרויקט גמר) ו-5 יחידות לימוד במקצוע כימיה (3 יחידות לימוד של כימיה ועוד 2 יחידות לימוד של ביוכימיה). בעבר המגמה הייתה מורכבת מ-5 יחידות לימוד בתהליכי ביוטכנולוגיה ו-5 יחידות לימוד במקצועות כימיה וביולוגיה. בשנות האלפיים נכנס התחום אף ללימוד בסיסי גם בחטיבות ביניים, כמבוא ללימודים התיכוניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]