יהודה אבן וירגה
| לידה | סביליה |
|---|---|
| מדינה |
ספרד  |
| שפות היצירה |
ספרדית, עברית |
  | |
יהודה אבן וירגה היה היסטוריון ומקובל ספרדי (ואולי גם אסטרונום ומתמטיקאי) יליד סביליה בן המאה ה-15. יהודה היה ככל הנראה סבו (לפי חוקר אחד: אביו[1]) של שלמה אבן וירגה, מחבר הספר "שבט יהודה" – ספר הנשען על חיבורו ההיסטורי של יהודה אבן וירגה ואף נקרא על שמו. חלק ניכר מן הפרטים הביוגרפיים אודותיו ידועים לנו מספר זה.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המסופר בספר "שבט יהודה" (אות לח), היהודים בני כפר סמוך לסביליה הואשמו כי חטפו את גופתו של יהודי שהמיר דתו לנצרות על מנת לקוברו בבית עלמין יהודי. יהודה אבן וירגה נחלץ לעזרתם, והצליח לשכנע את מושל אנדלוסיה כי כמרים נוצריים העלילו עליהם שקר.
יהודה אבן וירגה היה פעיל בתיווך בין האנוסים לבין היהודים שנשארו ביהדותם. כאשר האינקוויזיציה ביקשה לדלות מפיו מידע על אנוסים השומרים על יהדותם הוא נמלט לליסבון, שם התגורר ככל הנראה מספר שנים, עד שנתפס בידי האינקוויזיציה ועונה בידיהם למוות (שבט יהודה, אות סב).
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודה אבן וירגה כתב את קורות רדיפות היהודים בספרד, בהישענו על החיבור המוקדם יותר (שאבד) "זכרון השמדות" מאת פרופייט דוראן (בעל 'האפודי'). חיבורו של יהודה אבן וירגה שימש בסיס לחיבור "שבט יהודה" שנכתב בידי שלמה אבן וירגה.
ייתכן שיהודה אבן וירגה הוא גם מחברם של החיבורים הבאים, חלקם מתועדים לשנת 1457 בליסבון ומאוגדים יחדיו בכתב יד על שמו בספרייה הלאומית של צרפת[2]:
- "קיצור המספר" - מדריך קצר לאריתמטיקה.
- "כלי האופקי" - תיאור של המצאתו: כלי עזר לתצפית ותחשיב אסטרונומי של מעגל המרידיאן בין שני קטביה של השמש.
- שיטה לחישובי גובה.
- חיבור קצר באסטרונומיה, המבוסס על תצפיות אישיות שביצע.
- פירוש לעיבודו המקוצר של האסטרונום הפרסי אל-פרע'אני לספרו של האסטרונום היווני תלמי, ספר אלמגסט (נכתב סביב שנת 1480).
עם זאת, ייתכן שייחוס זה שגוי (ראו שבט יהודה, אות סב), והכתבים חוברו בידי אדם אחר בעל אותו שם. מוכר בפרט יהודה אבן וירגה בן המאה ה-16, שהתכתב עם ר' יוסף קארו (אבקת רוכל, סימנים צט-ק).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "יהודה אבן וירגה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אליקים כרמולי, כתב העת Revue Orientale, כרך ii עמ' 98.
- ^ The Bibliothèque Nationale, Paris, MS. No. 1005, Hebr.