יהודה הורוביץ (מעליץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה הורוביץ
אין תמונה חופשית
לידה 1821
ה'תק"ף (בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בינואר 1879 (בגיל 58 בערך)
ט' בטבת ה'תרל"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מיילץ עריכת הנתון בוויקינתונים
חסידות מעליץ
מקום מגורים קולבסוב, מעליץ
מספר בשושלת השני
הקודם רבי יעקב הורוביץ
הבא רבי נפתלי הורוביץ
תחילת כהונה תקצ"ז
סיום כהונה תרל"ט
רבותיו אביו רבי יעקב הורוביץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יהודה הורביץ (כונה: רבי יודעלע מעליצער) (ה'תק"ף - ט' בטבת ה'תרל"ט[1]) היה האדמו"ר השני ממעליץ.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יהודה הורביץ נולד בשנת ה'תק"ף (בערך)[2] בקולבסוב לרבי יעקב ושפרינצא הורוביץ. בילדותו אמר עליו סבו רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ "אם תרצו לראות אותי, תסתכלו בפניו של נכדי יודעלע"[3]. כשהיה בן שבע נפטר סבו.

נישא לרייזל שרה בתו של רבי מאיר יחיאל שפירא הידוע כ"שרף ממגלניצא". האירוסין התקיימו בביתו של רבי קלונימוס קלמן אפשטיין, בעל המאור ושמש. לאחר חתונתו המשיך בלימודו והיה סמוך על שולחן חמיו. בהמשך חזר לעיר הולדתו ומונה על ידי אביו לסייעו בחלוקת השיריים בעת עריכת השולחן.

בשנת תקצ"ז בהיותו כבן 18 נפטר אביו והוא הוכתר לרב העיר מעליץ. בהיותו חריף ובקי יצא לו שם כגאון בתורה ואף מחוץ לעיר רבנותו היו סרים למשמעתו[4], חרף גילו הצעיר שימשו בבית דינו דיינים שהיו מבוגרים ממנו, ביניהם היה גם רבי עוזר ישראל ששימש כדיין גם אצל אביו רבי יעקב ולא היה מחווה את דעתו לפני ששמע את דעתו של הרב הצעיר.

בט' בטבת תרל"ט, יום השבת, נפטר בפתאומיות כשהוא יושב על מיטתו. הוא נטמן באוהל אביו בעיר מעליץ.

רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביו רבי יעקב הורביץ
  • רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל הדברי חיים, רבי יהודה היה נחשב לאחד המובחרים שבתלמידיו. כאשר הרבה גדולי ישראל יצאו במכתביהם למען כבוד הדברי חיים לקח גם רבי יהודה חלק ביוזמה[5].
  • דודו רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב

מנהגיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממנהגיו היו שונים מן המנהגים שנהגו בהם אביו וסבו[6], לדוגמה, הוא סירב לנהוג בגינוני אדמו"רות והיה מצווה על החסידים שבאו להסתופף בצילו לשוב לביתם. דרכו בתורת החסידות היה בלימוד תורת הנגלה כמו כן לא היה נוהג לומר דברי תורה בעת עריכת השולחן והיה מסתיר את יכולתו לפעול ישועות, תיכף אחר תפילת ערבית היה שוכב לישון וקם בחצות הלילה ועוסק בתורה עד הבוקר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לרייזל שרה. אחרי פטירתו עלתה לארץ ישראל התיישבה בצפת עד לפטירתה ב - כ"ז בסיון תרמ"ג[7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך בבית היין, בתורת החסידות, אלפסי, חלק א דף 332 מובא כ"ז סיון תרמ"ג
  2. ^ נזר הקודש, הלברשטאם, ברוקלין, אות מ"ח שהיה בן 7 כאשר נסתלק סבו מראפשיץ, נמצא שנולד בערך תק"ף
  3. ^ נזר הקודש, הלברשטאם, ברוקלין, אות מ"ח
  4. ^ בית היין, אהרן הלברשטאם, ברוקלין, תשנ"ט, דף לו
  5. ^ המכתב נדפס בספר כנסת הגדולה ודברי חכמים, למברג, תר"כ, אות ע"ג תחת הכותרת "ואלה דברי הרב הצדיק המפורסם אוהב האמת"
  6. ^ בית היין, שריג ב' פרק ב'
  7. ^ כך כתוב על מצבת קברה בבית החיים בצפת (בספר בית היין דף מ"ז מובא שקבלה בידי המשפחה ששנת פטירתה היא תרס"ג וככל הנראה כשחידשו את המצבה נתחלפה להם ס' ב - מ')