קולבושובה
| |||
.jpg) | |||
| מדינה / טריטוריה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 פודקרפצקיה | ||
| מחוז | קולבושובה | ||
| שטח | 7.94 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 8,710 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 50°15′00″N 21°46′00″E / 50.25°N 21.766666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| www.kolbuszowa.pl | |||
קולבושובה (בפולנית: Kolbuszowa; ביידיש: קאלבאסאוו) היא עיירת מחוז בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולבושובה נזכרת לראשונה בשנת 1503, והיא השתייכה תחילה לנסיכות סנדומייז'. בסוף המאה ה-16 הוענקו ליישוב זכויות עיר. בשנת 1652 נפגעה העיירה קשות מהמגפה השחורה, וכעבור 4 שנים נפגעה מפלישת האימפריה השוודית. בהמשך, השתקמה העיירה, ונודעה בזכות תעשיית הנגרות הענפה בה.
בשנת 1867, תחת שלטון אוסטריה, הפכה העיירה לעיירת מחוז עצמאית. בשנת 1904 פגעה ביישוב דליקה גדולה.
יהודי קולבושובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא משנת 1700, ובתחילה הוגבלו האזורים שבהם הותר ליהודים להתגורר ביישוב. בתחילת המאה ה-18 נחנך בעיירה בית כנסת וקודש בה בית עלמין יהודי, ובמשך מספר שנים הייתה הקהילה המקומית כפופה לקהילת אפטא. מהמאה ה-19 נמנו רוב יהודי העיירה על חסידות רופשיץ, ומסוף אותה מאה החלה בעיירה גם פעילות ציונית.
רבה של העיר משנת ה'תקס"ד עד שנת ה'תקצ"ד היה רבי יעקב הורוביץ ממעליץ.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה נמלטו מהעיירה רבים מיהודיה, ובנותרים התעמרו החיילים הרוסים שנכנסו אליה. לאחר תום המלחמה נערך פוגרום ביהודי העיירה, בו רבים נפצעו ונשדדו. בסיוע הג'וינט השתקמה במעט הקהילה בעיירה, ובין מלחמות העולם התקיימה בה פעילות של המפלגות היהודיות השונות, וכן פעל בה קיבוץ הכשרה. בשנים אלה נמנו בעיירה כ-2,500 יהודים, כמחצית מתושביה.
בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בזזו חיילים פולנים נסוגים את חנויות היהודים בעיירה. ב-13 בספטמבר 1939 נכנסו לעיירה הגרמנים, והחלו בחטיפת יהודיה לעבודות כפייה, תוך שוד רכושם. בהמשך, הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע, הגבלות תנועה וחובת ביצוע עבודות כפייה מגיל 12, חלקן במחנות עבודה.
ב-13 ביוני 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בחלק מוזנח בה, בו שוכנו בצפיפות רבה ובתנאי רעב, ואליו הועברו בהמשך יהודים נוספים מכפרי הסביבה. יהודים שנתפסו מבריחים מזון לגטו הוצאו להורג. באפריל 1942 רצחו הגרמנים 22 יהודים בגטו, והטילו על יתר היהודים תשלומי כופר גבוהים. בהמשך, הביאו הגרמנים יהודים רבים מכפרי הסביבה לסביבת העיירה, ושם רצחו אותם. ביוני 1942 הוטלו תשלומי כופר נוספים על יושבי הגטו.
ב-24 ביוני 1942 הוצעדו יושבי הגטו שבעיירה לגטו ז'שוב, וביולי 1942 שולחו רובם למחנה ההשמדה בלז'ץ. כ-100 יהודים שהושארו בקולבושובה לשם איסוף וסידור רכוש המגורשים שולחו לבלז'ץ ב-15 בנובמבר 1942, תוך עריכת מצוד אחר מספר יהודים שניסו להימלט מהאקציה. מקהילת קולבושובה שרדו את השואה 9 יהודים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קולבושובה (בפולנית)- ספר יזכור לקהילת קאלבושאוו, בספריית העיר ניו יורק
- קולבושובה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- קולבושובה (Kolbuszowa), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "קולבושובה", באתר השטעטל הווירטואלי
- שאנון פיליפס ומרטין דין, קולבושובה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 523–525), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
The Spielberg Jewish Film Archive - A Pictorial Review of Kolbuszowa, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 27:55)
קולבושובה (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
