חיים הלברשטאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לזר קריסטין, רבי חיים הלברשטאם מצאנז

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (תקנ"ז 1797 - כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876) (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תקנ"ז בעיר טרנוגרוד שבגליציה למרים, בתו של משולם זלמן אשכנזי ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.

רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור, כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים.

נפטר ביום כ"ה בניסן ה'תרל"ו.

רוב בניו וחתניו שימשו באדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הן: צאנז-קלויזנבורג, צאנז-זאמיגראד, באבוב, סטרופקוב, צאנז-גריבוב.

שיטתו בלימוד והלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטתו של רבי חיים מצאנז הייתה מבוססת על חריפות לימודית המבוססת בעיקרה על בקיאות רבה. אמר שאין להורות הלכה בהלכות שבת אלא למי שבקי במסכת שבת בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא היה מהמעודדים פרסום קבלה ברבים כחסידויות אחרות (ראה חסידות). זו גם הייתה דרכו בשיחותיו שעיקרן כלל שיחות מוסר וביאורים בגמרא ולא כלל קבלה בדבריו. דוגמה לדבר מספרים ששני ילדים הגיעו אליו לקבל ממנו ברכה לקראת הבר מצווה שלהם. רבי חיים בירכם ואמר להם שיעסקו בגפ"ת ורק אחרי שיסיימו את הש"ס יחזרו אליו.

בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע להנחת תפילין שאין להקפיד על מקומם בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות מקואות נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש במצות שנאפו במכונה, וללבישת ציצית שנטוותה במכונה. כמה מפסיקותיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, ביניהם הפסיקה כי על בחורים לא נשואים להניח תפילין בחול המועד (בניגוד למנהג המקובל) והפסיקה כי האדמו"רות אינה אמורה לעבור בירושה. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו בגאליציה ובהונגריה.

הנהגה ופעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמנו התפתחה מחלוקת בין שתי החצרות החסידיות זו של סדיגורה וזו של צאנז לגבי דרך התנהגותם של חסידים, וכמו כן על התנהגותו של רבי דוב בער מליווא אחיו של הרבי מסדיגורה (בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין).

רבי חיים פעל בוויכוח הגדול שהיה בקרב יהדות הונגריה סביב מבנה הקהילות, ויכוח שהביא להיפרדות החרדים והקמת קהילות אורתודוקסיות נפרדות ביהדות הונגריה.

במיוחד יצא שמעו בצדקת פזרונו המופלג. היה מחלק סכומי עתק לעניים ונצרכים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים נישא כאמור ארבע פעמים, נשותיו היו הרבניות: רחל פייגא, אחותה של רחל פייגא, רעכיל דבורה ורבקה.
חמשת בניו הגדולים ושלוש בנותיו הגדולות היו מזיווג ראשון. השאר מזיווג שלישי.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן גידל את בתו החורגת, הינדא רחמה (בת אשתו רבקה והרב נפתלי צבי פרנס) שנישאה לרבי מאיר מלינסק. רבי מאיר גר אצלו לאחר חתונתו ושימש כדיין בבית דינו.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:

כמו כן יצאו במהלך השנים:

  • תהלת חיים, ליקוט אמרות ואגרות לבית צאנז[2]
  • ספר תהלים-תהלת חיים, אוסף דברי-תורה על ספר תהלים[3]
  • קונטרס מעיין החיים, פסקים ומנהגים מה"דברי חיים" מצאנז ומה"חתם סופר"[4]
  • ספרי אורות חיים ודברי חיים על חנוכה[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביטאוני חסידות צאנז המביאים מדי חודש סיפורים ועובדות מחייו.
  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות, ספר א', ירושלים תש"ט.
  • י"י אפל, משנתו ודמותו של ר’ חיים האלבערשטאם, ‬המעין יג, ד (תשל"ג) 60-71; יד, א 35-43 ‬
  • מאיר וונדר, כמה שנים חי רבי חיים מצאנז?, המעין יד, ג (תשל"ד) 41-44. ‬
  • יצחק רפאל, דברי הספד של הגאון רבי שמואל מוהליבר על האדמו"ר רבי חיים מסאנדז, סיני פ,ה/ו (תשל"ז) 193-200. ‬
  • יחזקאל סלומון, השפעת מרן ה"דברי חיים" מצאנז על התפשטות החסידות בהונגריה, ‬היכל הבעש"ט א,א (תשס"ג) צ-קג; א,ג: קיח-קכח. ‬
  • איריס בראון, ר’ חיים מצאנז : דרכי פסיקתו על רקע עולמו הרעיוני ואתגרי זמנו, ‫ רמת גן תשס"ד (דיסרטציה, אוניברסיטת בר-אילן).
  • יוסף וייסברג, רבנו הקדוש מצאנז, סדרת ספרים בהוצאת מפעל "קסת שלמה" ירושלים תשל"ו.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' קמב-קסה.
  • דוד אסף, הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית, ידיעות ספרים, תשע"ב.
  • צבי בריננער, רבינו הקדוש מראצפערט, מכון "זיכרון משה", בני ברק תשס"ח, ראה שם בפרק א' ובפרק ד', ועוד במקומות שונים בספר.
  • צבי בריננער, רבינו הקדוש מטשחויב, מכון "זיכרון משה", בני ברק תשנ"ט, ראה שם בפרק א', וכל פרק ה' ובמקומות שונים בספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו עליו: הרה"ק רבי מאיר נתן מצאנז, "זכרונות המאור"
  2. ^ בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ג.
  3. ^ בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ג.
  4. ^ בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ד.
  5. ^ בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ו.
תקופת חייו של הרב חיים הלברשטאם על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן