חיים הלברשטאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מצאנז
רבי חיים הלברשטאם
Divrei Chaim of Sanz.jpg
תמונה של רבי חיים מצאנז
לידה 1797
ה'תקנ"ז
פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באפריל 1876 (בגיל 79 בערך)
כ"ה בניסן ה'תרל"ו
חיבורו העיקרי דברי חיים
מקום קבורה נובי סונץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 - כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז[1].

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים הלברשטאם מצאנז, ציור של לזר קרסטין
ציור נוסף של רבי חיים הלברשטם

נולד בשנת ה'תקנ"ז בעיר טרנוגרוד שבגליציה למרים, נכדתו של משולם זלמן אשכנזי, נכד החכם צבי, ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.

רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי. רבי חיים היה למדן בולט והתכתב בענייני הלכה עם רבנים בולטים בדורו. נודע גם כמי שחלק סכומים נכבדים לצדקה.

רוב בניו וחתניו שימשו באדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הן: צאנז-קלויזנבורג, צאנז-ז'מיגראד, באבוב, סטרופקוב, צאנז-גריבוב.

שיטתו בלימוד והלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגיש את חשיבות הבקיאות ואמר שאין להורות הלכה בהלכות שבת אלא למי שבקי במסכת שבת בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא עודד פרסום קבלה ברבים.בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע להנחת תפילין שאין להקפיד על מקומם בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות מקואות נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש במצות שנאפו במכונה, וללבישת ציצית שנטוותה במכונה. כמה מפסיקותיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, ביניהם הפסיקה כי על בחורים לא נשואים להניח תפילין בחול המועד (בניגוד לנהוג בחסידויות אחרות) והפסיקה כי האדמו"רות אינה אמורה לעבור בירושה. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו בגאליציה ובהונגריה.

שער הספר דברי חיים מקואות - מהדורת בריננער
שער הספר דברי חיים על הלכות מקואות
מצבתו בעיר צאנז. 2016
האוהל שעל קברו וקברי בני משפחתו. צאנז, 2016

הנהגה ופעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמנו התפתחה מחלוקת עזה בין חצרות סדיגורה וצאנז לגבי דרך התנהגותם של חסידים, וכמו כן על התנהגותו של רבי דוב בער מליווא, בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. הוא כתב מספר מכתבים חריפים נגדו ונגד חצרות סדיגורה.

רבי חיים פעל בוויכוח הגדול שהיה בקרב יהדות הונגריה סביב מבנה הקהילות, ויכוח שהביא להיפרדות החרדים והקמת קהילות אורתודוקסיות נפרדות ביהדות הונגריה.

מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים נישא כאמור ארבע פעמים, נשותיו היו הרבניות: רחל פייגא, אחותה של רחל פייגא, רעכיל דבורה ורבקה.
חמשת בניו הגדולים ושלוש בנותיו הגדולות היו מזיווג ראשון. השאר מזיווג שלישי.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן גידל את בתו החורגת, הינדא רחמה (בת אשתו רבקה והרב נפתלי צבי פרנס) שנישאה לרבי מאיר מלינסק. רבי מאיר גר אצלו לאחר חתונתו ושימש כדיין בבית דינו.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביטאוני חסידות צאנז המביאים מדי חודש סיפורים ועובדות מחייו.
  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות, ספר א', ירושלים ה'תש"ט.
  • י"י אפל, משנתו ודמותו של ר’ חיים האלבערשטאם, המעין יג, ד (ה'תשל"ג) 60-71; יד, א 35–43
  • מאיר וונדר, כמה שנים חי רבי חיים מצאנז?, המעין יד, ג (ה'תשל"ד) 41-44.
  • יצחק רפאל, דברי הספד של הגאון רבי שמואל מוהליבר על האדמו"ר רבי חיים מסאנדז, סיני פ,ה/ו (ה'תשל"ז) 193-200.
  • יחזקאל סלומון, השפעת מרן ה"דברי חיים" מצאנז על התפשטות החסידות בהונגריה, היכל הבעש"ט א,א (ה'תשס"ג) צ-קג; א,ג: קיח-קכח.
  • איריס בראון, ר’ חיים מצאנז : דרכי פסיקתו על רקע עולמו הרעיוני ואתגרי זמנו, ‫ רמת גן ה'תשס"ד (דיסרטציה, אוניברסיטת בר-אילן).
  • יוסף וייסברג, רבנו הקדוש מצאנז, סדרת ספרים בהוצאת מפעל "קסת שלמה" ירושלים ה'תשל"ו.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, ה'תשמ"ו, עמ' קמ"ב-קס"ה.
  • דוד אסף, הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית, ידיעות ספרים, ה'תשע"ב.
  • צבי ברינר, קונטרס מעיין החיים, פסקים ומנהגים מה"דברי חיים" מצאנז וה"חתם סופר", מכון "זיכרון משה", מהדורה רביעית תשע"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים הלברשטאם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אין להחליפו עם חיים צענזר, מחכמי הקלוייז בברודי
  2. ^ ראו עליו: הרה"ק רבי מאיר נתן מצאנז, "זכרונות המאור"


תקופת חייו של הרב חיים הלברשטאם על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן