יהודה פיקמן

יהודה פיקמן
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	17 בדצמבר 1948; ישראל
נהרג	8 בספטמבר 1968 (בגיל 19); קנטרה, מצרים
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1966–1968 (כשנתיים)
דרגה	סגן
תפקידים בשירות
	קצין בחיל התותחנים
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה
עיטורים
	עיטור המופת

יהודה פיקמן (17 בדצמבר 1948 – 8 בספטמבר 1968) היה קצין תותחנים, שלחם בחזית המצרית במלחמת ההתשה ונפל בקרב. על פעולתו בימי המלחמה עוטר פיקמן בעיטור המופת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה פיקמן נולד בתל אביב. הוא נקרא על שם דודו יהודה ביטנסקי, שהיה אחד מנופלי מחלקת הל"ה. הוא סיים את לימודיו בבית הספר תיכון חדש. היה פעיל בתנועת הצופים ועסק בטניס ובשחמט.

פיקמן התגייס לשירות צבאי באוגוסט 1966. הוא השתתף בכיבוש השומרון במלחמת ששת הימים. לאחריה הוסמך לקצין ושירת בגדוד התותחנים 404.

ב-8 בספטמבר 1968 ירה הצבא המצרי אש ארטילרית כבדה אל עמדות צה"ל בקרבת תעלת סואץ. פיקמן נמצא באותו יום בצריח של מסגד בעיירה קנטרה. הוא שימש כקצין תצפית של הארטילריה הישראלית והמשיך לטווח אותה גם כשפגעה אש מצרית בעמדתו. לבסוף נפגע מהאש הארטילרית של האויב ונהרג. בתקרית באותו יום נפלו תשעה חיילים ישראלים נוספים.

פיקמן הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי קריית שאול. הוא הועלה בדרגה לאחר מותו וצוין לשבח על פעולתו האחרונה על ידי מפקד גייסות השריון. בשנת 1973 הומר הציון לשבח בעיטור המופת.