זכרון יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זכרון יעקב
Zikhron Yaaqov Municipal Emblem New.png
HaMeyasdim st pedestrian mall Zichron Yaacov opposite Binyamin pool.jpg
מדרחוב רחוב המייסדים
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אלי אבוטבול
גובה ממוצע ‎70‏ מטר
תאריך ייסוד 1882
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 20,897 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.0%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 650 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 32,129 דונם
מיקום זכרון יעקב
זכרון יעקב
זכרון יעקב
דירוג חברתי-כלכלי 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.5168
פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.zichron-yaacov.co.il

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מושבה לשעבר ומועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. נוסדה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה והייתה המושבה השלישית של אנשי העלייה הראשונה. המושבה יושבת על חוטם הכרמל שהוא חלקו הדרומי של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950. ראש המועצה המקומית הוא אלי אבוטבול המכהן משנת 2003.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשוני המתיישבים הגיעו מרומניה באוניה "טטיס", שאורגנה על ידי הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. האוניה יצאה מגאלאץ ביום 25 באוגוסט 1882, ועל סיפונה הפליגו חמישים משפחות שכללו 228 נפשות. חלקם יצאו ליישב גם את המושבה ראש פינה.

חלק ממשפחות המייסדים שהו בחיפה עד שנרכשו אדמות המושבה מידי האפנדי ז'רמן.

בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין" (חליל בערבית) כשמו של כפר האריסים הערבי "זמארין" ששכן במקום לפני רכישת אדמותיו והיות והשם הזכיר למתיישבים את השם "שומרון".

למייסדי המושבה לא היה ידע רב בחקלאות, בין השאר בשל כך, בשנת 1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים. התושבים פנו בתחילה לברון הירש. נציגו, מר ונציאני, הגיע למושבה, והציע להם לעבור לארגנטינה שם יקבלו פתרון למצוקתם. לאחר התייעצות קצרה קם נציג המתיישבים הודה לרצון הטוב אך הכריז: "לא נעזוב את המקום הזה, שכן באנו לארץ אבותינו למטרה קדושה, ואיננו רוצים לחיות במקום אחר בעולם".[דרוש מקור] התושבים פנו לנדיב הידוע, שהסכים לפרוש את חסותו על היישוב. הברון רוטשילד נתן למקום את השם "זכרון יעקב" על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שבנה בלב המושבה.

הברון בנה על ידי פקידיו את בתי המגורים והמשק במושבה, הקים מוסדות ציבור למיניהם והפעיל אותם. במיוחד בלטו שרותי החינוך ושרותי הרפואה, שהוענקו על ידי "הפקידים", שחלקם היו מומחים לדבר. שירותים אלה ניתנו לתושבי זכרון יעקב ו"מושבות השומרון" על חשבונו של הברון. רוטשילד גם דאג שהאיכרים יטעו כרמי יין וכן הקים בזכרון את היקב השני בגודלו בארץ (היקב הראשון והגדול נמצא בראשון לציון). הכרמים הראשונים שנטעו נפגעו מהמגפה פילוקסרה והברון דאג לייבא זנים חדשים מאמריקה.

בשנת 1900 המושבה זכרון יעקב עברה לטיפול יק"א (חברת התיישבות יהודית), אך למעשה המשיכה להיות מנוהלת וממומנת בידי הברון. ב-1901 הקים אהרון אהרנסון בן זכרון יעקב, בשותפות עם האגרונום זליג סוסקין, משרד לייעוץ חקלאי, שממנו התפתחו מאוחר יותר גופים שונים למחקר חקלאי בארץ ישראל. גם שאר עיסוקיו, יוזמותיו ומסעיו של אהרון אהרנסון, התנהלו מבית המשפחה במושבה.

בשנת 1903 כונסה בזכרון "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות נציגי היישוב היהודי בארץ כולה (הישן והחדש). ביוזמתו של מנחם אוסישקין הוחלט בה לייסד את ההסתדרות הכללית ואת הסתדרות המורים.

הרופא הידוע אשר נלחם בקדחת, ד"ר הלל יפה, עבד והתגורר במושבה והקים בה בשנת 1907 מרפאה ששרתה חולים מכל האזור.

בזכרון יעקב פעלה משפחת אהרנסון, אשר שנים מילדיה - אהרון אהרנסון ושרה אהרנסון, ייסדו וניהלו את מחתרת ניל"י בעת מלחמת העולם הראשונה.

במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 נמנו ביישוב 1,429 נפשות (ביניהם גם 214 מוסלמים ו-23 נוצרים).

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה הדרומית לזכרון, במקום שהיה בעבר הגורן של המושבה, נמצא יד למייסדים. זה מבנה בצורת מגילת קלף מגולגלת. על קיר הקרמיקה בחוץ, חרוטים שמות המשפחות של מייסדי המושבה. בתוך המבנה נמצאים צילומים המנציחים את המושבה בעשרים שנותיה הראשונות.

קטע של רחוב המייסדים, הרחוב הראשי של זכרון יעקב, ששומר ושופץ כ"מדרחוב דרך היין", מהווה פנינת חמד מיוחדת אשר מושכת מטיילים ומבקרים רבים. לצידו מצוי ביתה של משפחת אהרנסון המשמש היום כמוזיאון בית אהרנסון, וכן בית הפקידות הגדול שהוסב להיות מוזיאון העלייה הראשונה.

בבית הקברות המרשים שבזכרון יעקב קבורים בין השאר בני משפחת אהרנסון, דוד רמז שהיה מנהיג פועלים ואחרי כן שר התחבורה, ואישים רבים אחרים. בשנת 1954 הוקמו ברמת הנדיב שליד המושבה גן ומצבה מפוארים, בהם נטמנו עצמות הברון רוטשילד ואשתו.

אתרים חשובים נוספים:

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בזכרון יעקב 20,897 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 72.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 12,770 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[1]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בזכרון יעקב:

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רן אהרנסון, "זכרון יעקב", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות, 1996.
  • רן אהרנסון, "זכרון יעקב", בתוך: רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות הראשונות, ירושלים, 2004.
  • איתי בחור, פעמון סדוק, הוצאת איתי בחור, 2002.[2]
  • מזכרונות המתיישבים, ייסוד המושבה זכרון יעקב 1883-1882, בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל: מאה ועשרים פרקי-זכרונות מחיי היישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו, ירושלים, תש"ז-1947, כרך א', פרק מ"ו (נדפס שוב בשנים 1974, 1976, 1983).
  • אריה סמסונוב, זכרון יעקב: פרשת דברי-ימיה תרמ"ב-תש"ב, הוצאת ועד המושבה זכרון יעקב, 1943.
  • זאב ענר, סיפורי בתים, "סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות", 1988.
  • שאול דגן, עקשנים על ההר: זכרון יעקב ובנותיה 1882-1918 בכתובים ולאור הזיכרונות, זכרון יעקב: מוזיאון העלייה הראשונה, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רן אהרנסון, "זכרון יעקב תרמ"ב - תרמ"ד: חלום מול מציאות", אופקים בגאוגרפיה, 20, 1987, עמ' 19-49

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]