זכרון יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "זכרון יעקב" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זכרון יעקב (פירושונים).
זכרון יעקב
Zikhron Yaaqov Municipal Emblem New.png
HaMeyasdim st pedestrian mall Zichron Yaacov opposite Binyamin pool.jpg
מדרחוב רחוב המייסדים
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה זיו דשא
גובה ממוצע ‎78‏ מטר
תאריך ייסוד 1882
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 22,660 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎87
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.6%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 717 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎176
תחום שיפוט 31,590 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎63
32°34′14″N 34°57′08″E / 32.5706473141205°N 34.9522710612084°E / 32.5706473141205; 34.9522710612084
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.5073
    - דירוג מדד ג'יני
‎4
לאום ודת
יהודים: 96.5% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 3.5%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.3%
גילאי 5 - 9 9.5%
גילאי 10 - 14 9.6%
גילאי 15 - 19 10.2%
גילאי 20 - 29 12.4%
גילאי 30 - 44 17.0%
גילאי 45 - 59 19.0%
גילאי 60 - 64 4.7%
גילאי 65 ומעלה 9.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 11
–  על-יסודיים 7
תלמידים 5,060
 –  יסודי 3,371
 –  על-יסודי 1,689
מספר כיתות 211
ממוצע תלמידים לכיתה 24
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
www.zichron-yaacov.co.il

קואורדינטות: 32°34′14″N 34°57′08″E / 32.5706473141205°N 34.9522710612084°E / 32.5706473141205; 34.9522710612084

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מושבה ומועצה מקומית במחוז חיפה בישראל שנוסדה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה והייתה המושבה השלישית של אנשי העלייה הראשונה. המושבה יושבת על חוטם הכרמל, חלקו הדרומי של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנוס המורים בזכרון יעקב

ראשוני המתיישבים הגיעו מרומניה באוניה "טטיס", שאורגנה על ידי הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. האוניה יצאה מגאלאץ ביום 25 באוגוסט 1882, ועל סיפונה הפליגו חמישים משפחות שכללו 228 נפשות. חלקם יצאו ליישב גם את המושבה ראש פינה.

חלק ממשפחות המייסדים שהו בחיפה עד שנרכשו אדמות המושבה מידי האפנדי ז'רמן.

בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין" (חליל בערבית) כשמו של כפר האריסים הערבי "זמארין" ששכן במקום לפני רכישת אדמותיו והיות והשם הזכיר למתיישבים את השם "שומרון".

למייסדי המושבה לא היה ידע רב בחקלאות, בין השאר בשל כך, בשנת 1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים. התושבים פנו בתחילה לברון הירש. נציגו, מר ונציאני, הגיע למושבה, והציע להם לעבור לארגנטינה שם יקבלו פתרון למצוקתם. לאחר התייעצות קצרה קם נציג המתיישבים הודה לרצון הטוב אך הכריז: "לא נעזוב את המקום הזה, שכן באנו לארץ אבותינו למטרה קדושה, ואיננו רוצים לחיות במקום אחר בעולם".[מדויק] התושבים פנו לנדיב הידוע, שהסכים לפרוש את חסותו על היישוב. עיתון המגיד מפרסם ב-1883 (כ"ח אלול תרמ"ג) ידיעה : "נדיב בלתי-ידוע מציל את זכרון יעקב " ובהמשך לאחר פחות מחודשיים, במאמרו בט"ו חשון תרמ"ד ידיעה נוספת בנושא, תחת הכותרת : "נפתרה החידה : הנדיב הבלתי ידוע הוא הברון רוטשילד הידוע".[2]. הברון רוטשילד נתן למקום את השם "זכרון יעקב" על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שבנה בלב המושבה.

הברון בנה על ידי פקידיו את בתי המגורים והמשק במושבה, הקים מוסדות ציבור למיניהם והפעיל אותם. במיוחד בלטו שרותי החינוך ושרותי הרפואה, שהוענקו על ידי "הפקידים", שחלקם היו מומחים לדבר. שירותים אלה ניתנו לתושבי זכרון יעקב ו"מושבות השומרון" על חשבונו של הברון. רוטשילד גם דאג שהאיכרים יטעו כרמי יין וכן הקים בזכרון את היקב השני בגודלו בארץ (היקב הראשון והגדול הוקם בראשון לציון והיה פעיל עד שנת 2013, לאחר סגירתו היה היקב בזכרון יעקב לגדול ביותר בארץ). הכרמים הראשונים שנטעו נפגעו מכנימת הפילוקסרה והברון דאג לייבא זנים חדשים מאמריקה.

בשנת 1900 המושבה זכרון יעקב עברה לטיפול יק"א (חברת התיישבות יהודית), אך למעשה המשיכה להיות מנוהלת וממומנת בידי הברון.[3]. ב-1901 הקים אהרן אהרנסון בן זכרון יעקב, בשותפות עם האגרונום זליג סוסקין, משרד לייעוץ חקלאי, שממנו התפתחו מאוחר יותר גופים שונים למחקר חקלאי בארץ ישראל. גם שאר עיסוקיו, יוזמותיו ומסעיו של אהרון אהרנסון, התנהלו מבית המשפחה במושבה.

בשנת 1903 כונסה בזכרון "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות נציגי היישוב היהודי בארץ כולה (הישן והחדש). ביוזמתו של מנחם אוסישקין הוחלט בה לייסד את ההסתדרות הכללית ואת הסתדרות המורים.

הרופא הידוע אשר נלחם בקדחת, ד"ר הלל יפה, עבד והתגורר במושבה והקים בה בשנת 1907 מרפאה ששרתה חולים מכל האזור.

בזכרון יעקב פעלה משפחת אהרנסון, אשר שנים מילדיה - אהרן אהרנסון ושרה אהרנסון, ייסדו וניהלו את מחתרת ניל"י בעת מלחמת העולם הראשונה. במהלך מלחמת העולם הראשונה קלטה זכרון יעקב פליטים רבים שגורשו בידי התורכים מתל אביב[4].

במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 נמנו ביישוב 1,429 נפשות (ביניהם גם 214 מוסלמים ו-23 נוצרים).

ראשי המועצה המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה הדרומית לזכרון, במקום שהיה בעבר הגורן של המושבה, נמצא מוזיאון "יד למייסדים". זה מבנה בצורת מגילת קלף מגולגלת. על קיר הקרמיקה בחוץ, חרוטים שמות המשפחות של מייסדי המושבה. בתוך המבנה נמצאים צילומים המנציחים את המושבה בעשרים שנותיה הראשונות.

קטע של רחוב המייסדים, הרחוב הראשי של זכרון יעקב, ששומר ושופץ כ"מדרחוב דרך היין", מהווה פנינת חמד מיוחדת אשר מושכת מטיילים ומבקרים רבים. לצידו מצוי ביתה של משפחת אהרנסון המשמש היום כמוזיאון בית אהרנסון, וכן בית הפקידות הגדול שהוסב להיות מוזיאון העלייה הראשונה.

בבית הקברות קבורים בין השאר בני משפחת אהרנסון, דוד רמז שהיה מנהיג פועלים ואחרי כן שר התחבורה, ואישים רבים אחרים. בשנת 1954 הוקמו ברמת הנדיב שליד המושבה גן ומצבה מפוארים, בהם נטמנו עצמות הברון רוטשילד ואשתו.

אתרים חשובים נוספים:

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בזכרון יעקב 22,660 תושבים (מקום 87 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לזכרון יעקב דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 77.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 12,635 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[16]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בזכרון יעקב:

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רן אהרנסון, "זכרון יעקב", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות, 1996.
  • רן אהרנסון, "זכרון יעקב", בתוך: רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות הראשונות, ירושלים, 2004.
  • איתי בחור, פעמון סדוק, הוצאת איתי בחור, 2002.[17]
  • מזכרונות המתיישבים, ייסוד המושבה זכרון יעקב 1883-1882, בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל: מאה ועשרים פרקי-זכרונות מחיי היישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו, ירושלים, תש"ז-1947, כרך א', פרק מ"ו (נדפס שוב בשנים 1974, 1976, 1983).
  • אריה סמסונוב, זכרון יעקב: פרשת דברי-ימיה תרמ"ב-תש"ב, הוצאת ועד המושבה זכרון יעקב, 1943.
  • זאב ענר, סיפורי בתים, "סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות", 1988.
  • שאול דגן, עקשנים על ההר: זכרון יעקב ובנותיה 1882-1918 בכתובים ולאור הזיכרונות, זכרון יעקב: מוזיאון העלייה הראשונה, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ המגיד, כ"ח אלול תרמ"ג, (1883), המגיד ט"ו חשון תרמ"ד (1883), מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, 1973, פרק : פקידות הברון, עמודים 77-78
  3. ^ חבצלת,"הודעה מפתיעה : המושבות זוכות לעצמאות", י"ט שבט תר"ס, (1900)
  4. ^ דוד בר יוסף, קליטת מגורשי יפו ותל אביב בזכרון יעקב ושפיה, כרמים-מרכז התיעוד והמידע,זכרון יעקב, 2017
  5. ^ אנדרטה לזכר אהרון אהרונסון - הצפה, יום רביעי, מאי 27, 1959; עמוד 2
  6. ^ ברונשטיין צבי, אלבום המשפחות, עדת ראשון לציון
  7. ^ תסיסה במפא"י בזכרון. הבקר, יום חמישי, אוקטובר 13, 1955; עמוד 4
  8. ^ יעקב לוי, ראש מועצת זכרוו יעקב-למנוחות - דבר, 30/01/1975
  9. ^ ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון-יעקב, דבר, 21 במרץ 1975.
  10. ^ ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון יעקב לשעבר, הלך לעולמו. עיתון "כאן נעים" 08/11/2016
  11. ^ זכרון יעקב: ראש המועצה הנצחי – פורש, רעות נדלין ynet, 2003
  12. ^ אלי אבוטבול: לפעמים חלומות מתגשמים, בלינקר, 2013
  13. ^ המושיעה של זכרון יעקב, רותי רוסו, 2016
  14. ^ אלי לוי, ראש מועצת זכרון יעקב התפטר מתפקידו בעקבות ההמלצה להעמיד אותו לדין, באתר nana10‏, 17 באפריל 2016
  15. ^ ראש המועצה, זיו דשא, איתי טטרו, 24/6/2016 גיליון: 1003, גפן
  16. ^ פרופיל זכרון יעקב באתר הלמ"ס
  17. ^ ביקורת: אלי אשד, הברון רוטשילד ושפני הניסיונות של זיכרון יעקב, מגזין אימגו, 29 באוקטובר 2005