יהושע ישפן

יהושע ישפן

לידה	1903 פטראשיון, ליטא
פטירה	1 באפריל 1981 (בגיל 78 בערך)
לאום	ישראלי
תחום יצירה	ציור, צילום

יהושע ישפן (1903 - 3 באפריל 1981) היה אמן, פסל וצייר ישראלי. נולד בפטרשון שבקובנה, ליטא.

ביוגרפיה

ילדותו ותחילת עבודתו כאומן

יהושע ישפן נולד בפרטשון שבקובנה, ליטא למשפחה יהודית. בילדותו למד בחדר וגילף בעץ, דבר שלמד מאביו שייצר חפצים בזמנו הפנוי. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה בשנת 1915, גורשו רוב יהודי ליטא וגם משפחתו של יהושע ישפן. הם נדדו עד אוקראינה וחזרו לביתם עם תום המלחמה ופרוץ המהפכה הרוסית בשנת 1917. כישוריו האמנותיים של ישפן התגלו כאשר התחיל ללמוד בגימנסיה העברית בקובנה. עם סיום לימודיו בגימנסיה, החל ללמוד אגרונומיה כדי שיוכל להשתלב בחווה החקלאית של משפחתו. בד בבד עם לימודיו באקדמיה לאמנות "מנומו קיקלה" בקובנה. לאחר מכן נרשם והתקבל לאקדמיה לאמנות בויימאר בגרמניה, אך החליט בעקבות החינוך הציוני ובהמלצת ד"ר משה שוובה-מנהל הגימנסיה, ללמוד ב"בצלאל" בירושלים.

לימודים ב'בצלאל', ההשתלמות בפריז ועבודה על עיטורי האבן בימק"א

יהושע ישפן עלה לארץ בשנת 1925 ולמד ב'בצלאל' אצל טובי המורים: פרופ' בוריס שץ המנהל, זאב רבן, מאיר גור אריה ואחרים. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 1928 והשתתף עם חבריו בוגרי 'בצלאל' בתערוכה ב'מגדל דוד'. באותה תקופה באה לארץ חברתו לאה (לבית בורשטיין) והם נישאו, אז נסע ישפן להשתלמות בפריז. בהמלצת הפסל נחום ארונסון שהתגורר שם, קיבל ישפן מלגה מהברון רוטשילד ולמד באקדמיה "גרנד שומייר". חלק מזמנו בפריז ניצל לפגישות עם אמנים יהודים ועם חברים מ'בצלאל', אך את עיקר זמנו השקיע בסיורים ב'לובר' ובשאר המוזיאונים: באותה שנה הרבה לצייר רישומים של אנשים ושל העיר פריז. ישפן כתב על תקופה זו במכתב ללאה אשתו:

"ומלא התרגשות מפריז מהמעיין הזה...

מה שמבקר אני יותר את בתי הנכאות [מוזאונים] מרגיש אני את הגדלות

שביצירות את נשמת האדם היוצר הבלתי נפסקת, לא בביקור בפעם אחת

מצאתי את זה, כל יום ויום מהבוקר עד הערב אני מתהלך בין אלפי עבודות

בנות אלפים שנה, בני מאות ועשרות שנים, יוצא לפעמים בכאב ראש ומסתובב

ברחובות ובגנים, אבל גם ברחובות אפשר לראות הרבה, הבתים העתיקים

למשל: נוטר-דם, לוקסמבורג, הוטל דה ווי ועוד. נדמה היה כשראיתי את כל זה

בפעם הראשונה שלא אוכל לצאת מסבך הזה, אך לאט לאט מתחיל אני להבין

את הכול, אני כבר יכול להבדיל בין זרם וזרם באמנות ובין תקופה לתקופה."

ישפן שב לארץ לקראת לידת בנו הבכור-עמירם בשנת 1929. עד שנת 1933 עסק בפיסול עבודות האבן ועיטורים בבנין ימק"א בירושלים, תחת ניהולם של מוריו זאב רבן ומאיר גור אריה, שם יצר את : "האשה השומרונית", " השליחים ", "השרף", "משל הענווה" וכותרות לעמודים.

רעננה - תל אביב -רעננה

עם סיום עבודת הפיסול של יהושע ישפן בימק"א בירושלים, עברה המשפחה לאזור השרון כדי למצוא מקור לפרנסה. הוא קיבל עבודה ברעננה כמשגיח על פרדסים בשנים 1933 עד 1935 אך בגלל קשיים עברו להתגורר בתל אביב עד שנת 1940.

באותן שנים ניסה יהושע עבודות שונות, בין השאר הוא וגיסו המציאו "פטנט"- שיטה חדשה בגיבוש ובסלילת שבילי כורכר ברחובות ובגנים. בזכות פטנט זה וכישוריו האחרים התקבל יהושע לעבודה במחלקת הנטיעות של עיריית תל אביב שם עבד החל משנת 1940 עד פרישתו לגמלאות בשנת 1968. בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה ונולדה בתו נטע, תל אביב הופצצה ומשפחת ישפן חזרה להתגורר ברעננה בעוד ישפן נוסע מדי יום לעבודתו בתל אביב. בשנות המלחמה ומלחמת העצמאות השתתף ישפן שהיה חבר ב'הגנה' כלוחם, ולא היה לו זמן לעסוק באומנות.

החזרה לאומנות

החל מראשית שנות ה-50 החל ישפן למצוא זמן כדי לעסוק בפיסול ובציור: הוא חזר ליצירת דיוקנאות, דמויות של מבוגרים וילדים שבסביבתו הקרובה ברעננה אותם יצר מחימר ואחר יצק בגבס, הוא החל ליצור קומפוזיציות בנושאים מהתנ"ך, מסורת ויהדות ונושאים לאומיים וחברתיים שהעסיקו אותו. את הקומפוזיציות הכין מגבס, אבן או בטון שהוא בעצמו הרכיב. מדי פעם הוא גם צייר בגואש או עשה רישומים בפחם ועיפרון. בסוף שנות ה-50 ביקר ד"ר חיים גמזו ברעננה. גמזו, שהיה מבקר אומנות ומנהל מוזאון תל אביב, ראה את יצירותיו של ישפן ועודדו להמשיך בעבודותיו כדי לצאת בתערוכה.

חוג אמנים בשרון ותערוכות

בסוף שנות החמישים נסע בנו עמירם עם רעייתו ללימודים בארצות הברית והשתקע שם, בתו נטע נשלחה לטבריה ללמד, נישאה ליוסי כהן והשתקעה במקום. הטיולים סביב הכנרת השפיעו על ישפן, והוא ערך רישומים רבים וצייר בגואש את נופי טבריה והכנרת.

בתחילת שנות השישים נפגש יהושע ישפן עם שישה מחבריו האמנים והם הקימו את "חוג אמנים בשרון". קבוצה זו הייתה נפגשת בבית אחד החברים שהיה מציג להם מיצירותיו והחברים שוחחו על היצירות. וכך כתב חברו של ישפן, ירמיהו רבינא על החוג: "הפגישות החברתיות, התאריך המחייב של תערוכה שנתית שבה יש להציג עבודות חדשות, הביקורות והביקורים ההדדיים, שימשו גורם מעורר ומדרבן לעבודת יצירה".

בשנת 1963 החליטו חברי החוג שהם מוכנים לתערוכה משותפת, הם פנו לראש עיריית כפר-סבא, מרדכי סורקיס, שנתן להם את אולם בית הקלנוע "הדר" בעיר, שם הציגו את תערוכתם הראשונה. גם ראש העירייה זאב גלר, כמו קודמו, סייע ל'חוג אמנים בשרון' והם ערכו כ-10 תערוכות משותפות בשנים הבאות. בשנת 1965 הוענק לישפן פרס על דיוקן שיצר והוצג בתערוכה. הפרס שקיבל, עידודו של גמזו ושל החברים והמשפחה הביאו את ישפן להחלטה לצאת בתערוכה. תערוכת יחיד התקיימה ב-1967 בסיוע המועצה וההסתדרות ברעננה. לתערוכה זו היו הדים רבים בציבור והוא זכה לשבחים רבים, גם ברוך אורן שהיה מנהל 'יד לבנים" בפתח תקווה ביקר בתערוכה ברעננה והציע לישפן לערוך תערוכה בפתח תקווה. בשנת 1968, עת יצא לגמלאות מעיריית תל אביב, החל יהושע ישפן להתכונן לתערוכה נוספת. ב-1969 נפתחה תערוכת יחיד רטרוספקטיבית בבית יד לבנים, בפתח תקווה. את התערוכה כיבדו בנוכחותם מכובדים רבים: נשיא המדינה זלמן שזר, שר החינוך אהרון ידלין, שר התיירות משה קול, ראש עיריית פתח תקווה ישראל פיינברג, אנשי משטרה ושגרירי שוודיה ורוסיה, ביקורות רבות וטובות הופיעו בעיתונים שהיללו ושבחו את יהושע ישפן- "הפסל שהתפרנס מגננות".

שנותיו האחרונות

בשנת 1970 לקה ישפן בליבו, אך לא פסק מפיסול וציור, הוא המשיך להשתתף בתערוכות עם 'חוג אמנים בשרון' שהלך וגדל ויצר גם דיוקנאות וגם קומפוזיציות שלמרות מצבו הפיזי, היו גדולות ורובן מגבס. פטירתה הפתאומית של רעייתו לאה בשנת 1978 הרעה את מצבו והוא היה נכנס ויוצא הרבה בשערי בית החולים. למרבה ההפתעה, בסיוע המשפחה, המשיך ביצירות גדולות הממדים: 'ממעמקים', 'הללויה', 'ויעל בסערה השמימה', 'המחול' ואף צייר. גם כשתשו כוחותיו עדין עבד על שתיים מיצירותיו שאותן לא סיים: 'הטייס' ו'שיר השירים'.

ב-1980 השתתף ישפן בשתי תערוכות בכפר סבא באולם ע"ש רייזל והציג את כל עבודותיו האחרונות. יהושע ישפן נפטר בכ"ח באדר ב' תשמ"א, 3 באפריל 1981. במלאת שנה לפטירתו ב-1982 ושנה אחריה ב-1983, ערכה עיריית רעננה בראשות בנימין וולפוביץ' ומחלקת התרבות, תערוכת זיכרון בבית האמן ברחוב רמב"ם. משנפתח בית 'יד לבנים' רעננה בשנת 1988 הוצגו בו כ-20 מיצירותיו של יהושע ישפן.

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יהושע ישפן".