עיריית פתח תקווה

בניין עיריית פתח תקווה

חלק מבניין עיריית פתח-תקווה

עיריית פתח תקווה היא גוף השלטון המקומי במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר פתח תקווה. ככל רשות מקומית עוסקת עיריית פתח תקווה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרות שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

לפני קום המדינה

בשנת 1928 הוקמה המועצה המקומית של העיר שנקראה "מועצת המושבה". בראשות המועצה הועמד שלמה שטמפפר, בנו של יהושע שטמפפר, ממייסדי פתח תקווה.

בבחירות למועצה בשנת 1932 היו לתנועות הפועלים 5 צירים, לרשימת החקלאים ואזרחים צעירים 6 צירים, לחרדים ציר 1, לרוויזיוניסטים ציר 1, לסוחרים ציר 1 ולבעלי הבתים ציר 1. בראש המועצה, ומשנת 1937 בראשות העיר, עמד שלמה יצחק שטמפפר וסגנו היה משה איכילוב. בתחילה היה שטמפפר מקורב לגוש האזרחי אולם לקראת סוף כהונת המועצה הוא התקרב יותר לחוגי הפועלים.

בשנת 1937 קיבלה המושבה מעמד של עיר, ונקראה בשם "המועצה המקומית של פתח תקווה" – גוף זמני למשך כמה חודשים, אז הוקמה מועצת העיר הראשונה של פתח תקווה שבראשה הועמד שלמה שטמפפר שהיה ראש העירייה הראשון של פתח תקווה. בין חברי מועצת העיר הראשונה היו גם משה איכילוב, עזרא איכילוב ויחיאל דובדבני. משנת 1937 שכנו משרדי העירייה בבית פקידות הברון ברחוב מונטיפיורי, עד להקמת בניין העירייה בשנת 1955. בית הפקידות נהרס שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1957.

בבחירות למועצת עיריית פתח תקווה שהתקיימו ביולי 1940 השתתפו 6,010 מתוך 6,950 בעלי זכות בחירה. המצביעים חולקו לפי אזור מגוריהם לשש קלפיות שהוצבו ברחובות: מונטיפיורי, חובבי ציון, חפץ חיים, וולפסון, שטמפר ורמב"ם. ההסתדרות זכתה ב-6 מתוך 15 מנדטים, הדתיים ב-4 מנדטים (רשימת המזרחי והפועל המזרחי זכתה ב-2 מנדטים וסיעת החרדים ופועלי אגודת ישראל ב-2 מנדטים) והגוש האזרחי ב-5 מנדטים (רשימתו של יוסף ספיר, הגוש האזרחי, זכתה ב-2 מנדטים, ויצו – מנדט 1, צעירים – מנדט 1 והמרכז – מנדט 1). בכינוס המועצה שלושה שבועות לאחר הבחירות התמודד ספיר כנגד נציג סיעת הפועלים, גרבובסקי, על ראשות העירייה, לאחר ששלמה יצחק שטמפפר הודיע שבגלל השלטונות לא יתמודד. שני המתמודדים קבלו 7 קולות כל אחד, ולבסוף זכה ספיר בתפקיד. המועצה המשיכה בתפקידה עד הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 1950 וספיר החזיק בתפקיד ראש עיריית פתח תקווה עד תחילת שנת 1951.

לאחר קום המדינה

חוקי הבחירות למועצת העיר ולראשות העיר זהים לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות בשאר הערים בישראל. מועצת העיר נבחרת בבחירות יחסיות וחברים בה מספר חברים המשתנה לפי גודל האוכלוסייה. עד 1975 נבחר ראש העיר מבין חברי המועצה על ידי חברי המועצה, ומאז שינוי החוק שיושם בעיר לראשונה ב-1978, נבחר ראש העיר בבחירות אישיות בפתק נפרד.

1950

בבחירות בנובמבר 1950 נוצר רוב של נציגי תנועות הפועלים שכלל 5 נציגי רשימת ההסתדרות (מטעם מפא"י), 2 נציגי מפ"ם, נציג הפועל המזרחי ונציג פועלי אגודת ישראל. אולם על הנציגים הדתיים הופעל לחץ כבד שלא לתמוך בנציג ההסתדרות. בעקבות הלחץ התפטרו שני הנציגים הראשונים ברשימת הפועל המזרחי ממועצת העירייה ובמקומם נכנס למועצה דוד נוימן. הוא סירב להיכנע ללחצים ולבקשות מטעם תנועתו להצביע עבור יוסף ספיר תמורת תמיכה של אנשי הציונים הכלליים בשלמה זלמן שרגאי לראשות עיריית ירושלים, וב-5 בינואר 1951 נבחר פנחס רשיש רשימת ההסתדרות לראשות העירייה. אולם כעבור מספר ימים קבע בג"ץ שההצבעה בטלה מכיוון שדוד נוימן לא היה תושב פתח תקווה, אלא תושב פג'ה, ובמקומו נכנס מרדכי קראוסמן לעירייה כנציג הפועל המזרחי. בינתיים, בלחץ מועצת גדולי התורה נסוג נציג פועלי אגודת ישראל מתמיכה בנציג תנועת ההסתדרות, פנחס רשיש, מכיוון שלא היה דתי. הימין הציע הסכם רוטציה על פיה יבחר שמעון כץ לראשות העיר ולאחר מספר חודשים תועבר ראשות העיר לידי עזרא איכילוב מהציונים הכלליים, אולם מחנה הפועלים גיבש הסכם דומה ומרדכי קראוסמן מונה לראשות העיר ופנחס רשיש וישראל אידלמן, נציג פועלי אגודת ישראל, היו לסגניו, עד שבנובמבר 1951 הושגה הסכמה בקואליציה הפועלית על העברת ראשות העיר לידי רשיש. קראוסמן התפטר, רשיש נבחר לראשות העיר וקראוסמן ואידלמן היו לסגניו.

הרכב מועצת העיר (1950–1955)

• הציונים הכלליים – בראשות יוסף ספיר – 5 מנדטים
• רשימת ההסתדרות (מפא"י) – בראשות פנחס רשיש – 5 מנדטים
• מפ"ם – בראשות דוד טבצ'ניק – 2 מנדטים
• תנועת החרות – בראשות שמואל אויסטר – מנדט אחד
• גוש דתי לאומי – בראשות ישראל קלמן גולדרייך – מנדט אחד
• הפועל המזרחי – בראשות מיכאל יעקב חזני – מנדט אחד
• פא"י – בראשות ישראל אידלמן – מנדט אחד
• רשימת החרדים המאוחדת – שמעון כץ – מנדט אחד

1955

בבחירות של 1955 נוצר שוב רוב למפלגות השמאל (מפא"י, מפ"ם ואחדות העבודה) ולקואליציה צורפו בנוסף גם חזית דתית תורתית והמפד"ל (חזית דתית לאומית).

הרכב מועצת העיר (1955–1959)

• מפא"י – בראשות פנחס רשיש – 6 מנדטים
• הציונים הכלליים – בראשות יוסף זהבי – 3 מנדטים
• תנועת החרות – בראשות שלמה פינשטיין – 2 מנדטים
• חזית דתית לאומית (המפד"ל) – בראשות יואל שיפמן – 2 מנדטים
• חזית דתית תורתית (אגו"י–פא"י) – בראשות ישראל אידלמן – מנדט אחד
• אחדות העבודה – בראשות דוד טבצ'ניק – מנדט אחד
• מפ"ם – בראשות חיים זכאי – מנדט אחד
• חזית חרדית מאוחדת – יצחק כץ – מנדט אחד

1959

. בדצמבר 1959 נבחר רשיש לכהונה שלישית בראשות העיר לאחר שהקים קואליציה שכללה את מפלגתו מפא"י, מפ"ם, המפד"ל, חזית דתית תורתית והמפלגה הפרוגרסיבית.

הרכב מועצת העיר (1959–1965)

• מפא"י – בראשות פנחס רשיש – 6 מנדטים
• חזית דתית לאומית (המפד"ל) – בראשות דוד נוימן – 2 מנדטים
• רשימת עדות המזרח – בראשות אורי מוכתר – 2 מנדטים
• תנועת החרות – בראשות שלמה פינשטיין – 2 מנדטים
• הציונים הכלליים – בראשות יוסף זהבי – מנדט אחד
• חזית דתית תורתית (אגו"י-פא"י) – בראשות ישראל אידלמן – מנדט אחד
• אחדות העבודה – בראשות דוד טבצ'ניק – מנדט אחד
• מפ"ם – בראשות חיים זכאי – מנדט אחד
• המפלגה הפרוגרסיבית – בראשות מאיר בן-משה – מנדט אחד

1965

פנחס רשיש נבחר לכהונה רביעית כראש עיריית פתח תקווה בנובמבר 1965. לקוליציה של רשיש צופרו מלבד המערך בראשותו גם המפד"ל, רשימת דתית מאוחדת ומפ"ם. רשיש התפטר שנה לאחר בחירתו על פי צו מפלגתו כדי לפנות מקום לסגנו איש מפלגתו ישראל פיינברג, על פי הסכמה שהושגה עוד לפני הבחירות.

הרכב מועצת העיר (1965–1969)

• המערך (מפא"י-אחדות העבודה) – בראשות פנחס רשיש – 6 מנדטים
• גח"ל (חרות-המפלגה הליברלית) – בראשות חיים גלעד – 3 מנדטים
• רשימת דתית מאוחדת (חזית דתית תורתית ופורשי מפד"ל) – בראשות ישראל אידלמן – 2 מנדטים
• חזית דתית לאומית (המפד"ל) – בראשות דוד נוימן – 2 מנדטים
• מפ"ם – בראשות חיים זכאי – מנדט אחד
• התנועה לאחווה – בראשות אורי מוכתר – מנדט אחד
• למען פתח תקווה – בראשות שלמה פינשטיין – מנדט אחד
• רפ"י – עמיהוד גינזבורג – מנדט אחד

1969

בבחירות 1969 המערך בראשות ישראל פיינברג זכה ב-7 מנדטים, אך זה לא הספיק לפיינברג כדי ליצור רוב והוא צירף לקואליציה גם את פא"י וגם את הרשימה העצמאית "למען פתח תקווה". בנוסף נראה פיצול בסיעות הדתיות בעיר והרשימה הדתית המאוחדת התפצלה למרכיביה ובבחירות יוצאי הרשימה איבדו מכוחם עקב הפיצול.

הרכב מועצת העיר (1969–1973)

• המערך (העבודה-מפ"ם) – בראשות ישראל פיינברג – 7 מנדטים
• גח"ל – בראשות חיים קופמן – 4 מנדטים
• חזית דתית לאומית (המפד"ל) – בראשות דוד נוימן – 2 מנדטים
• למען פתח תקווה – בראשות שלמה פינשטיין – 2 מנדטים
• התנועה לאחווה – בראשות אורי מוכתר – מנדט אחד
• פא"י – בראשות ישראל אידלמן – מנדט אחד

1973

בסיום הבחירות התברר כי כי הסיכויים של המערך להרכיב ואליציה שווים לסיכויי הליכוד ועל כף המאזניים נמצאת המפד"ל. לבסוף נציגי המפד"ל הכריעו לטובת פיינברג והמערך. הייתה גם הצעה מטעם הליכוד לקואליציה מקיר לקיר בראשות פיינברג, אך הצעה זו נדחתה על הסף.

הרכב מועצת העיר (1973–1978)

• המערך – בראשות ישראל פיינברג – 7 מנדטים
• הליכוד – בראשות חיים קופמן – 6 מנדטים
• חזית דתית לאומית (המפד"ל) – בראשות אברהם מרמורשטיין – 3 מנדטים
• חזית דתית תורתית (אגו"י-פא"י) – בראשות ישראל אידלמן – מנדט אחד
• התנועה לאחווה – בראשות אורי מוכתר – מנדט אחד
• למען פתח תקווה – בראשות שלמה פינשטיין – מנדט אחד

1978

בבחירות שהתקיימו בשנת 1978, שלראשונה כללו הצבעה ישירה על תפקיד ראש העיר, גבר דב תבורי, נציג המערך, על יצחק ברא"ז, מועמד הליכוד ואברהם מרמורשטיין נציג המפד"ל. תבורי קיבל 41.3% מהקולות, ברא"ז קיבל 26.8% מהקולות ומרמורשטיין קיבל 23.3% מהקולות. לאחר הפיצול הקודם בסיעות הדתיות, בבחירות האלו הסיעות הדתיות התאחדו יחד תחת רשימה אחת שאף הביאה לרשימה כוח נוסף.

הרכב מועצת העיר (1978–1983)

• המערך – בראשות דב תבורי – 9 מנדטים
• הליכוד – בראשות יצחק ברא"ז – 6 מנדטים
• חזית דתית מאוחדת (מפד"ל-אגו"י-פא"י) – בראשות אברהם מרמורשטיין – 6 מנדטים
• התנועה לאחווה – בראשות אורי מוכתר – מנדט אחד
• למען פתח תקווה – בראשות שלמה פינשטיין – מנדט אחד

1983

במערכת הבחירות הזו, מלבד רשימה אחת, כל ראשי הרשימות הציגו את עצמם גם כמועמדים לראשות העיר. ראש העיר המכהן, דב תבורי (המערך) גבר על שישה מועמדים אחרים וקיבל כ-48% מקולות הבוחרים, אברהם מרמורשטיין (החזית הדתית המאוחדת), זכה ל-20%, כמו מועמד הליכוד אלחנן ויניצקי. מאחוריהם אורי מוכתר (התנועה לאחווה) עם 4%, שלמה פיינשטיין (למען פתח תקווה) עם 3.4%, ושמעון הרבסט (הרשימה הלאומית הליברלית) עם 1.8% ותאודור שוורצברג (שינוי) עם 1.8%.

הרכב מועצת העיר (1983–1989)

• המערך (העבודה, מפ"ם, ל"ע ורצ) – בראשות דב תבורי – 10 מנדטים
• החזית הדתית המאוחדת (מפד"ל, אגודת ישראל ופא"י) – בראשות אברהם מרמורשטיין – 5 מנדטים
• הליכוד – בראשות אלחנן ויניצקי – 5 מנדטים
• התנועה לאחווה – בראשות אורי מוכתר – מנדט אחד
• למען פתח תקווה – בראשות שלמה פיינשטיין – מנדט אחד
• שינוי – בראשות תאודור שוורצברג – מנדט אחד

1989

לראשונה מאז שנת 1951, נבחר מועמד שאינו ממפא"י (על גלגוליה השונים) ונבחר גיורא לב (48.2%) מהליכוד שגבר על ראש העיר המכהן, דב תבורי (35%) מהמערך. בין המתמודיים האחרים לראשות העיר: אברהם מרמורשטיין מהמפד"ל (9.3%), אורי מוכתר מהתנועה לאחווה (3.5%), סיני גלבוע מרשימת היהדות המאוחדת (1.9%), ששון ששון (1.1%) ואריאל בוכניק (0.9%).

הרכב מועצת העיר (1989–1993)

• המערך – בראשות דב תבורי – 7 מנדטים
• הליכוד – בראשות גיורא לב –7 מנדטים
• מפד"ל – בראשות אברהם מרמורשטיין – 3 מנדטים
• תנועת היהדות המאוחדת (ש"ס-פא"י-אגודת ישראל-דגל התורה) – בראשות סיני גלבוע – 3 מנדטים
• התנועה לאחווה – בראשות אורי מוכתר – 2 מנדטים
• רצ-שינוי – בראשות אבי אורן – 2 מנדטים
• בעד תמורה – בראשות יהודה שמחי – מנדט אחד

1993

מול ראש העיר המכהן, גיורא לב התמודדו חנוך מילוא (מפלגת העבודה) ושלמה בן דוד (נאמני אם המושבות). גיורא לב השיג רוב בפעם השנייה של 52.8% מול חנוך מילוא שזכה ל-39.4% ושלמה בן דוד שזכה ל-7.8%. בנוסף, חל פילוג ברשימת היהדות המאוחדת, כשדגל התורה פרשה מרשימת היהדות המאוחדת והגישה רשימה עצמאית, אולם פרשה לפני הבחירות.

הרכב מועצת העיר (1993–1998)

• העבודה – בראשות חנוך מילוא – 6 מנדטים
• הליכוד – בראשות גיורא לב – 5 מנדטים
• מפד"ל – בראשות גיורא איזנטל – 5 מנדטים
• מרצ – בראשות אבי אורן – 4 מנדטים
• היהדות המאוחדת (ש"ס-אגודת ישראל-פא"י) – בראשות סיני גלבוע – 3 מנדטים
• התנועה לאחווה – בראשות אורי מוכתר – 2 מנדטים
• נאמני אם המושבות – בראשות שלמה בן דוד – 2 מנדטים

1998

בבחירות האלו חל פילוג נוסף בסיעת היהדות המאוחדת כשבבחירות האלו אגודת ישראל פרשה מהרשימה וחברה לדגל התורה. בנוסף נראתה היחלשות של הסיעות הוותיקות במועצה על מול החדשות ובמיוחד בסיעת הליכוד של ראש העיר, שירדה מהסיעה השנייה בגדולה לשישית בגודלה. בעקבות זאת איבד גיורא לב (35%) את כיסא ראש העיר לטובת איציק אוחיון (42%) מהסיעה החדשה במועצה – פתח תקווה אחת. מולם הוסיפו להתמודד גם חנוך מילוא ממפלגת העבודה (שנחלשה גם היא, מהסיעה הגדולה ביותר במועצה לחמישית בגודלה). שזכה לתמיכת 10.8% מקולות הבוחרים, ח"כ לשעבר מטעם הליכוד מיכאל רצון שהתמודד מטעם הסיעה העצמאית "למען פתח תקווה" וזכה ל-6.9% מקולות הבוחרים, מוניקה כהן מסיעת מרצ (3.5%), אשר שגב (1.6%) וחבר המועצה לשעבר נחום אוסי (0.3%).

הרכב מועצת העיר (1998–2003)

• פתח תקווה אחת – בראשות איציק אוחיון – 5 מנדטים
• מרצ – בראשות מוניקה כהן – 4 מנדטים
• ש"ס-פא"י וארגון הנכים – בראשות סיני גלבוע – 3 מנדטים
• מפד"ל – בראשות פלטיאל איזנטל – 3 מנדטים
• העבודה – בראשות חנוך מילוא – 3 מנדטים
• הליכוד-פתח תקווה שלנו – בראשות גיורא לב וד"ר אריק שיפר – 3 מנדטים
• ישראל בעלייה – בראשות אלכסנדר זלדנר – מנדט אחד
• נאמני אם המושבות – בראשות שלמה בן דוד – מנדט אחד
• יהדות התורה (אגודת ישראל-דגל התורה) – בראשות יוסף אלחנן אלטמן – מנדט אחד
• התנועה לאחווה – בראשות אורי מוכתר – מנדט אחד
• עליה בפתח תקווה – בראשות לאוניד סמוליאנוב – מנדט אחד
• למען פתח תקווה – בראשות מיכאל רצון – מנדט אחד

2003

במערכת בחירות זו הצטרפו מספר רשימות חדשות בעלות פוטנציאל כמו "שיא לפתח תקווה" (בראשות אורי אהד, שפרש מסיעת פתח תקווה אחת) שהורכבה מאנשי שינוי, הירוקים והעבודה ורשימות עם אחד והתושב במרכז. בבחירות עצמן שיא לפתח תקווה זכתה ב-5 מנדטים ועקפה את רשימת ראש העירייה המכהן איציק אוחיון, שרשימתו איבדה קולות. כמו כן, רשימת התושב במרכז שפנתה לקולות המפד"ל, זכתה במנדט אחד, כאשר המפד"ל זכתה ל-3 מנדטים. עם אחד הצליחה להכניס נציגה אחת למועצת העיר. כמו כן, רשימת "יחד שבטי ישראל" הצליחה להיכנס למועצת העיר עם 2 מנדטים.

במועצה הקודמת פיצול חל בסיעות פתח תקווה אחת, מרצ, מפד"ל והעבודה. יו"ר סיעת מרצ, מוניקה כהן פרשה והתמודדה בסיעה עצמאית שלא עברה את אחוז החסימה. שרה הפטל מסיעת העבודה פרשה והתמודדה מטעם עם אחד. אורי אהד מסיעתו של ראש העיר, התמודד מול רשימתו עם רשימה של אנשי המפלגות שינוי, העבודה והירוקים. בנוסף לכך, חלה התפלגות בקולות העולים מברית המועצות ובקולות הדתיים כשנכנסו למירוץ ישראל ביתנו, ישי והתושב במרכז.

הבחירות הביאו למחיקת סיעת העבודה הוותיקה (שנקראה בעבר גם מפא"י והמערך), התדרדרות סיעת מרצ מ-4 מנדטים למנדט אחד, התדרדרות של סיעת הליכוד (סיעת השלטון לשעבר) ל-2 מנדטים בלבד ומחיקת "התנועה לאחווה" שכיהנה שסיעה משנת 1965.

בבחירות לראשות העיר התמודד ראש העיר המכהן יצחק אוחיון מול 3 מועמדים אחרים – רפי דהן מהליכוד, יעקב פלהיימר מרשימת "התושב במרכז" ושרה אורן מהעיר החופשית-מרצ. אוחיון ניצח ברוב קולות עם 60%, דהן זכה לכ-18%, פלהיימר זכה לכ-15% ואורן זכתה לכ-5%.

הרכב מועצת העיר (2003–2008)

• שיא לפתח תקווה (שינוי, הירוקים ומפלגת העבודה) – בראשות אורי אהד – 5 מנדטים
• פתח תקווה אחת – בראשות איציק אוחיון – 4 מנדטים
• ש"ס – בראשות סיני גלבוע – 3 מנדטים
• מפד"ל – בראשות פלטיאל איזנטל – 3 מנדטים
• הליכוד – בראשות רפי דהן – 2 מנדטים
• ישראל ביתנו – בראשות גנאדי בורשובסקי – 2 מנדטים
• יחד שבטי ישראל (ישי) – בראשות בני זהבי והרב אברהם סבג – 2 מנדטים
• יהדות התורה המאוחדת-אגודת ישראל-דגל התורה – בראשות שלמה אריה קורלנסקי – מנדט אחד
• עיר חופשית-מרצ – בראשות שרה אורן – מנדט אחד
• עם אחד – בראשות שרה הפטל – מנדט אחד
• התושב במרכז – בראשות יעקב פלהיימר – מנדט אחד

2008

במערכת בחירות זו הצטרף להתמודדות לראשות העיר גם אורי אהד, ראש רשימת שיא לפתח תקווה, שעקפה ב-2003 במספר המנדטים את רשימתו של אוחיון. עוד 3 מועמדים התמודדו – גנאדי בורשובסקי, נציג "פתח תקווה ביתנו" (שמה המקומי של ישראל ביתנו), חיים בשארי, נציג הליכוד וחיים כהן, נציג רשימה עצמאית חדשה בשם "פתח תקווה אחרת". אוחיון ניצח בפעם השלישית (ראש העיר הראשון בעיר המגיע להישג זה) וזכה ל-55%, אהד זכה ל-29%, בורשובסקי זכה לכ-8%, בשארי זכה לכ-3%, וכהן זכה גם הוא לכ-3%.

בפרימרייז לראשות סניף הליכוד ולראשות רשימת הליכוד בעיר לקראת הבחירות למועצת העיר, התמודדו יצחק עובדיה וחיים בשארי. בשארי זכה ברוב ניכר, ועובדיה החליט לפרוש מהליכוד והקים סיעה עצמאית בשם "חבר". מפלגת הגמלאים החליטו להתמודד למועצת העיר, וכמוהם גם רשימה של צעירים. לבסוף אוחדו שתי הרשימות לרשימה אחת שנקראה "גיל צעיר". בראש הרשימה הועמד נציג רשימת הצעירים איתי שונשיין, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל בעבר, ובמקום השני נציג רשימת הגמלאים. רשימה זו זכתה במנדט אחד.

מועצת העיר שנבחרה הייתה מועצת העיר הגדולה ביותר בפ"ת, מבחינת הרשימות שנבחרו למועצה, שאינן שייכות למפלגה ברמה הארצית. דבר זה הובלט, על ידי כך ששיא זכתה ל-4 מנדטים, אכפ"ת ל-2 מנדטים, יש"י ל-2 מנדטים, חבר למנדט אחד ומאמינים בפ"ת (רשימת ההמשך של "התושב במרכז" של פלהיימר) במנדט אחד. המפד"ל, הפעם בראשות העיתונאי מוטי זפט (הצופה, השבוע בפתח תקווה), זכתה בשלושה מנדטים. לבסוף, הורכבה קואליציה של 20 חברים, כאשר באופוזיציה נשארים סיעות שיא, ישי וחבר.

הרכב מועצת העיר (2008–2013)

• שיא – בראשות אורי אהד – 4 מנדטים: אורי אהד (יו"ר האופוזיציה העירונית), נפתלי כהן, אדי קואז, שרה הפטל.
• פתח תקווה אחת – בראשות איציק אוחיון – 4 מנדטים: איציק אוחיון (ראש העירייה), יעקב בן שמחון (סגן ראש העירייה), שלום קוטלר, ברוריה שכטר.
• ש"ס – בראשות הרב אוריאל בוסו – 3 מנדטים: אוריאל בוסו (מ"מ וסגן ראש העירייה), אשר שוקר, אליהו גינת.
• המפד"ל – 3 מנדטים: מרדכי (מוטי) זפט (סגן ראש העירייה), בנימין דרשן, אברהם בלושטיין.
• ישראל ביתנו – 2 מנדטים: גנאדי בורשובסקי (סגן ראש העירייה), אלכס קלינשטיין.
• אכפ"ת – 2 מנדטים: איציק ברוורמן (סגן ראש העירייה), יצחק ישראל.
• יחד שבטי ישראל (ישי) – 2 מנדטים: בני זהבי, הרב אברהם סבג.
• הליכוד – מנדט אחד: חיים בשארי.
• יהדות התורה – מנדט אחד: אליהו ברוכי.
• חבר – מנדט אחד: יצחק עובדיה.
• מרצ – מנדט אחד: גריגורי בירנבוים.
• גיל צעיר – מנדט אחד: איתי שונשיין.
• הירוקים – מנדט אחד: שרה אורן.
• מאמינים בפתח תקווה – מנדט אחד: יעקב פלהיימר.

קואליציה עירונית: פתח תקווה אחת (4), ש"ס (3), המפד"ל (3), ישראל ביתנו (2), אכפ"ת (2), הליכוד (1), יהדות התורה (1), מרצ (1), גיל צעיר (1), הירוקים (1), מאמינים בפתח תקווה (1). בסה"כ: 20 חברים בקואליציה העירונית.

אופוזיציה עירונית: שיא (4), יחד שבטי ישראל (ישי) (2), חבר (1). בסה"כ: 7 חברים באופוזיציה העירונית.

2013

בינואר 2013 התפטר ראש העיר יצחק אוחיון עקב בעיות בריאות. בעקבות כך נבחר על ידי המועצה יו"ר האופוזיציה עו"ד אורי אהד העומד בראש "רשימת שיא", לראש העיר בפועל עד הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2013.

בבחירות שנערכו באוקטובר 2013, אף מועמד לא עבר את המינימום הדרוש של 40% מהקולות, וההכרעה על ראשות העיר עברה לסיבוב השני בין המועמדים שקיבלו הכי הרבה קולות אורי אהד ואיציק ברוורמן. בסיבוב הבחירות השני שנערך בנובמבר 2013, נבחר ברוורמן לכהן כראש העיר, לאחר שזכה ב-58% מקולות הבוחרים לעומת 42% שקיבל אהד.

הרכב מועצת העיר (2013–2018)

• "ביחד" למועצת העיר: 4 מנדטים
• "אכפ"ת" – בראשות איציק ברוורמן – 3 מנדטים
• "הבית היהודי" – בראשות איציק דיעי – 3 מנדטים
• "עיר צעירה" – בראשות איתי שונשיין – 3 מנדטים
• "דרך חדשה" – בראשות אורי אהד – 3 מנדטים
• ש"ס – בראשות אוריאל בוסו – 3 מנדטים
• יהדות התורה – בראשות אליהו ברוכי – 2 מנדטים
• הליכוד – בראשות רמי גרינברג – 2 מנדטים
• יחד שבטי ישראל (ישי) – בראשות בני זהבי – מנדט אחד
• "כל תושב נחשב" – בראשות דני סויסה – מנדט אחד
• פתח תקווה ביתנו – בראשות גנאדי בורשבסקי – מנדט אחד
• יש עתיד – בראשות עו"ד רון כץ – מנדט אחד

2018–2024

במערכת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2018, התמודדו על ראשות העיר חמישה מועמדים: איציק ברוורמן, רמי גרינברג, גנאדי בורשבסקי, איתי שונשיין, ואורי דרשן הכהן. עם זאת, כבר מראשיתה של מערכת הבחירות הסתמן כי מדובר בקרב בין שניים – ראש העיר המכהן ברוורמן, ומנהיג האופוזיציה גרינברג. בתום ספירת הקולות ופרסום הנתונים, התברר כי גרינברג הצליח לגבור על ברוורמן עם רוב של 44.89%, בעוד יריבו השיג 36.07%.

בבחירות למועצה, שהרכב חבריה עלה מ-27 ל-29, התמודדו ארבע עשרה רשימות, כשבסופו של דבר הצליחו להיכנס אליה עשר. הרשימה הגדולה ביותר במועצה זו היא "התחדשות" של גרינברג, כשהקטנה ביותר היא "מצטיינים" של גנאדי בורשבסקי. מלבד שותפיו הטבעיים של גרינברג, "יש עתיד" ו"ש"ס", הרכב הקואליציה מונה גם את "הבית היהודי" של איציק דיעי, "מחוברים" של שונשיין, "הליכוד" של משה משה ופורשי "אכפ"ת".

הרכב מועצת העיר

קואליציה (22 מושבים)

• "התחדשות" – בראשות רמי גרינברג – 5 מושבים
• "יש עתיד" – בראשות אביהו סופר – 4 מושבים
• "ש"ס" – בראשות אליהו גינת – 4 מושבים
• "הבית היהודי" – בראשות איציק דיעי – 3 מושבים
• "מחוברים" – בראשות איתי שונשיין – 2 מושבים
• אדי קואז ורועי פן (עצמאיים פורשי "אכפ"ת") – 2 מושבים
• "הליכוד" – בראשות משה משה – מושב אחד
• עידית ישראלוב לוין (עצמאית פורשת "מצטיינים") – מושב אחד

אופוזיציה (7 מושבים)

• "הביצועיסטים" – בראשות אורי אהד – 3 מושבים
• "יהדות התורה" – בראשות ישראל פרידמן – 2 מושבים
• "מצטיינים" – בראשות גנאדי בורשבסקי – מושב אחד
• "אכפ"ת" – בראשות איציק ברוורמן – מושב אחד

2024–2028

במהלך מערכת הבחירות, כלל הסיעות נבחרות למועצה התחייבו להצטרף אל קואליציה בראשות רמי גרינברג. מתנגדיו של ראש העיר, ובראשם גנאדי בורשבסקי וענת זנזורי, כלל לא עברו את אחוז החסימה. סיעתו של גרינברג, "התחדשות", זכתה לכמעט מחצית ממושבי המועצה. עם השבעת מועצת העיר ב-19 במרץ 2024, גרינברג הציג את הקואליציה – בה חברות כל סיעות המועצה, ללא כל אופוזיציה.

הרכבת מועצת העיר

קואליציה (29 מושבים)

• "התחדשות" – בראשות רמי גרינברג – 13 מושבים
• "ש"ס" – בראשות אליהו גינת – 5 מושבים
• "מחויבים" – בראשות אורי אהד ואיתי שונשיין – 3 מושבים
• "הציונות הדתית" – 3 מושבים
• "יש עתיד" – בראשות אדי קואז – 2 מושבים
• "יהדות התורה" – מושב אחד
• "פתח תקווה ביתנו" – מושב אחד
• "אמת המחנה הדמוקרטי" – בראשות סרחיו גולצמן – מושב אחד

ראש העירייה

עד כה, נבחרו בפתח תקווה 11 ראשי עירייה, מתוכם חמישה נבחרו מטעם רשימות הפעילות בפוליטיקה הלאומית, אחד מטעם שר הפנים (כראש עירייה זמני), אחד כבחירה אישית, ללא בחירות, שלושה מטעם רשימה מקומית, אחד על ידי מועצת העיר.

מס'	ראש העירייה	מספר קדנציות	משך הכהונה	סיעה
1	שלמה שטמפפר	1	1937–1940	ללא רשימה
2	יוסף ספיר	1	1940–1950	הציונים הכלליים
3	מרדכי קראוסמן	1	1951	הפועל המזרחי
4	פנחס רשיש	4	1951–1966	מפא"י
5	ישראל פיינברג	3	1966–1978	מפלגת העבודה הישראלית (במסגרת המערך)
6	דב תבורי	2	1978–1989	מפלגת העבודה הישראלית (במסגרת המערך)
7	גיורא לב	2	1989–1998	הליכוד
8	יצחק אוחיון	3	1998–2013	פתח תקווה אחת – רשימה מקומית
9	אורי אהד	1	2013	שיא – רשימה מקומית
10	איציק ברוורמן	1	2013–2018	אכפ"ת – רשימה מקומית
11	רמי גרינברג	מכהן	2018–	התחדשות – רשימה מקומית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עיריית פתח תקווה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של עיריית פתח תקווה
• אתר הבחירות של עיריית פתח תקווה(הקישור אינו פעיל)
• אתר המציג את הרכב מועצת העיר הראשונה ועד ה-12 (1993)(הקישור אינו פעיל)