יהושע קלינג
 | |
| לידה |
16 ביוני 1928 שטרסבורג, אלזס, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 2003 (בגיל 75) באר שבע, ישראל |
| מדינה |
צרפת |
| מקום פעילות | ליון, ניס |
| תקופת הפעילות |
? – 31 באוקטובר 2003 |
| תחומי עיסוק | רב ראשי |
  | |
ז'אן יהושע קלינג (כ"ח בסיוון ה'תרפ"ח, 16 ביוני 1928, שטרסבורג – ט' בחשוון ה'תשס"ד, 4 בנובמבר 2003, באר שבע), היה רב צרפתי, שכיהן כרב הראשי של ליון, בין 1955 ל-1974 וכרב הראשי של ניס, בין 1974 ל-1993.
שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהושע קלינג נולד בשטרסבורג ב-16 ביוני 1928 לגסטון ופאני לבית וייל.
בזמן מלחמת העולם השנייה, לאחר גיוסו של גסטון לצבא הצרפתי וגירושם של כמה מבני המשפחה, המשפחה עברה לעיר פו (הפירנאים האטלנטיים).
לאחר המלחמה, התנדב יהושע בתנועות נוער יהודיות ונסע ברחבי צרפת כדי לנסות להשיב ילדים יהודים שאומצו במהלך המלחמה על ידי משפחות קתוליות. משפחת קלינג אירחה אצלה ילד כזה, אותו התקשה יהושע לשכנע לעזוב את משפחתו המאמצת.
היה מדריך בתנועת הצופים היהודיים ושימש כרב הנוער היהודי בפריז.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לה-ווארן (1949-1955)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1945, במקביל ללימודי המשפטים שלו באוניברסיטת הסורבון, יהושע התחיל את לימודיו בסמינר לרבנות בפריז. בהתחלה לא הייתה לו כוונה להפוך לרב אלא לעבוד כעורך דין. הוא למד בבית המדרש כדי למצוא תשובות לשאלות תאולוגיות שהטרידו אותו לאחר החורבן של השואה.
ב-1949 נישא לאסתר חקון, השנה שבה התחיל לכהן כרבה של קהילת לה-ווארן.
ליון (1955-1974)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1955, הרב הראשי לצרפת יעקב קפלן מינה אותו לרבה הראשי של העיר ליון.
עם הגעתו, יזם הרב קלינג מספר תקנות שנועדו לשקם את הקהילה של ליון. ייסד שני בתי ספר יהודיים, אחד לבנים ואחד לבנות, וארגן מחנות נופש עבור הנוער היהודי.
ב-1974, החליט לעזוב את ליון. לאחר ניסיון במץ שנדחה על ידי הרב קפלן, הוא בחר בניס. בליון יחליף אותו עוזרו הצעיר הרב ריצ'רד וורטנשלאג, שמכהן בתפקיד עד היום.
ניס (1974-1993)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב קלינג עמד בראש קהילת יהודי ניס במשך כשני עשורים. שם יזם את ייסוד תחנת הרדיו היהודית רדיו שלום-ניצן. היה אחראי על סדר היום של השידורים. התחנה הפכה לאמצעי להפצת ענייני דת, קהילה, ופוליטיקה.
ב-1980, לאחר התפטרותו של הרב הראשי קפלן, וכן בשנת 1987, הועלה שמו של הרב קלינג בתור מועמד לעמוד בראשות יהדות צרפת. בסופו של דבר נבחרו הרב שמואל סיראט ב-1980 והרב יוסף סיטרוק ב-1987.
ישראל (1993-2003)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1993 יצא הרב קלינג לפנסיה ועלה לישראל, שם התגורר בכפר מימון. הרב מרדכי בן-שושן החליף אותו בתפקיד רבה של ניס.
לאחר מספר מחלות, הרב יהושע קלינג נפטר ב-4 בנובמבר 2003 בבית החולים סורוקה באר שבע. נטמן בכפר מימון. אשתו אסתר נפטרה בחודש מרץ 2017.
השפעתו בקהילות שבהן כיהן כרב ניכרת עד היום.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של הרב קלינג, הרב אלי קלינג הוא מנהל של סמינר "חמדת הדרום" לעולות צעירות מצרפת שאותו ייסד בכפר מימון.
שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב קלינג היה ידוע בשל נקיטת עמדות נגד מדיניות החוץ של צרפת כלפי ישראל, אותה תיאר כאנטי-ישראלית באופן שרירותי.
- היה בין יוזמי השינוי במשך כהונת הרב הראשי לצרפת מכהונה לחיים לכהונה של 7 שנים עם אפשרות להיבחר שוב.
- היה נואם בעל שם.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המרכז הקהילתי היהודי של העיר ניס הפך למרכז ז'אן קלינג באוקטובר 2008.
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלי קלינג, Sous le Talith du Rabbin (תחת טליתו של הרב), 2012