לדלג לתוכן

יובל כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יובל כהן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1973 (בן 51 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה, תלמה ילין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז
כלי נגינה סקסופון
חברת תקליטים Anzic Records עריכת הנתון בוויקינתונים
www.yuvalcohenmusic.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יובל כהן (נולד ב-9 בספטמבר 1973) הוא מוזיקאי ג'אז, סקסופוניסט, מלחין ומורה למוזיקה ישראלי. מנגן עם אחיו, ענת ואבישי כהן, בהרכב "שלושת הכהנים".

כהן למד מוזיקה בקונסרבטוריון תל אביב, בבית הספר לאמנויות ובתיכון לאמנויות "תלמה ילין". במהלך לימודיו הוא נבחר לביצוע הקונצ'רטו של גלזונוב לאלט סקסופון ולתזמורת מיתרים, וסייר באירופה ובישראל כסולן. את שירותו הצבאי עשה בתזמורת צה"ל כנגן מוביל, סולן, מעבד, מנצח.[1]

בשנת 1996 סיים כהן את לימודיו במכללת ברקלי למוזיקה בהצטיינות יתרה (Summa Cum Laude). בהיותו בברקלי הוענק לכהן פרסי המכללה על הישגים מצטיינים ופרס מחלקת כלי העץ. הקומפוזיציות שלו נבחרו לייצג את המכללה בכתב העת היוקרתי Jazziz.

בשנת 1997 קיבל מלגה מלאה לתואר שני בבית הספר למוזיקה במנהטן (Manhattan School of Music), אך בשל ניתוח שעבר, היה מושבת מנגינה למשך זמן רב. הוא שב לישראל לתהליך שיקום שבמהלכו למד משפטים ואף עבד בפרקליטות. לאט לאט הוא חזר לנגן וללמד מוזיקה וחבר לאחיו להרכב "שלושת הכהנים". בשנת 2004 הוציאו שלושת האחים אלבום ראשון משותף בשם "3 Cohens".[2]

אלבום הבכורה של כהן, Freedom, שיצא בשנת 2007, זכה לביקורות חיוביות והושמע לא מעט בתחנות הרדיו בישראל.[3][4]

ביוני 2010 יצא אלבומו השני, דואט עם הפסנתרן שי מאסטרו, Song Without Words. ההיכרות בין השניים נרקמה עוד כשמאסטרו היה תלמידו של כהן במגמת המוזיקה בבית הספר התיכון "תלמה ילין" בגבעתיים. בעקבות האלבום יצאו השניים גם לסיבוב הופעות משותף.[5]

ביולי 2012 ניגן במופע המרכזי של פסטיבל הג'אז הבינלאומי אילת עם הרכב השביעייה שלו.[6]

ב-2014 יצא אלבומו השלישי, Hakol Zehavi, אלבום מחווה ללחניו של המלחין דוד זהבי. על המוזיקה של זהבי אמר כהן: "המוזיקה של דוד זהבי נכתבה מתוך ערגה למקום טהור במוזיקה ובחיים בארץ הזו".[7] האלבום זכה, אף הוא, לביקורות חיוביות.[8]

בשנת 2022 פרסם כהן יצירה מוזיקלית בשם "אלגיה על הצעקה של הינדה", שנכתבה בהשראת ספרה של שרה מלצר, "הצעקה של הינדה" – יומן מצויר. היצירה בוצעה לראשונה בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ב בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בהרכב של רביעיית נגנים ובהשתתפותה של מלצר, שליוותה את היצירה בקטעי קריאה.[9][10]

במסגרת הוראת מוזיקה, כהן מנהל המרכז ללימודי ג'אז, ראש המחלקה לימודי ג'אז ומנצח על תזמורת הביג בנד בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב, מלמד במחלקה ללימודי ג'אז האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, ובבית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2010 - זוכה פרס לנדאו למבצע בתחום מוזיקת הג'אז[11]
2017 - זוכה פרס ראש הממשלה למלחיני ג’אז[12]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Freedom‏ (2007)
  • Song Without Words, with Shai Maestro‏ (2010)
  • Hakol Zehavi, מלחניו של דוד זהבי‏ (2014)

עם שלושת הכהנים (Cohens ‏3)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • One‏ (2003)
  • Braid‏ (2007)
  • Family‏ (2011)
  • Tightrope‏ (2013)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דף יובל כהן, באתר הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה
  2. ^ בן שלו, על שלושה אחים, באתר הארץ, 22 במרץ 2004
  3. ^ יוסי חרסונסקי, על האלבום חופש, Freedom, באתר יוסמיוזיק, 6 בפברואר 2007
  4. ^ בן שלו, משפחת בנאי, מאחורייך, באתר הארץ, 19 בפברואר 2007
    בן שלו, יובל כהן משיק אלבום בכורה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2007
  5. ^ אור ברנע, מאסטרו, נגן בבקשה, באתר ynet, 17 ביוני 2010
  6. ^ בן שלו, קני גארט היה הכוכב הגדול של פסטיבל הג'ז באילת, באתר הארץ, 31 ביולי 2012
  7. ^ מירב יודילוביץ', פתיחת ג'אז בים האדום: המגוון כאג'נדה, באתר ynet, 31 ביולי 2012
  8. ^ יוסי חרסונסקי, יובל כהן "הכל זהבי" לזכרו של אריק איינשטיין, באתר יוסמיוזיק, 11 בספטמבר 2014
  9. ^ הזמנה לאירוע השקת ספרה של שרה מלצר, באתר הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה
  10. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, "היתה קבוצה קטנה של ניצולים שאמרו לנו 'כולם נרצחו. אבל הינדה צעקה'", באתר הארץ, 25 באפריל 2022
  11. ^ זוכי פרס לנדאו לאמנויות הבמה לשנת 2010, באתר מפעל הפיס
  12. ^ אמיר מנדל, ג'זיסט וחמישה מוזיקאים קלאסיים יחלקו 300 אלף שקל, פרס רה"מ, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2017