יוהאן השלישי, מלך שוודיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוהאן השלישי
Johan III
John III of Sweden.jpg
מדינה שוודיהשוודיה  שוודיה
תאריך לידה 20 בדצמבר 1537
מקום לידה טירת סטגבורג, אסטרייטלנד, שוודיה
תאריך פטירה 17 בנובמבר 1592 (בגיל 54)
מקום פטירה סטוקהולם, שוודיה
מקום קבורה קתדרלת אופסלה, אופסלה, שוודיה
דת לותרניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג קתרין יגלון (1583-1562)
גונילה ביילקה (1592-1584)
שושלת ואסה
אב גוסטב ואסה
אם מרגרט ליונהבורד
מלך שוודיה
תקופת כהונה 30 בספטמבר 156817 בנובמבר 1592 (24 שנים)
הקודם אריק הארבעה עשר
הבא זיגימונד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהאן השלישישוודית: Johan III; ‏ 20 בדצמבר 153717 בנובמבר 1592) היה מלך שוודיה מ-1568 ועד מותו. הוא היה בנם של גוסטב ואסה ושל אשתו השנייה, מרגרט ליונהבורד, אשת אצולה שוודית. הוא גם היה שליט פינלנד כדוכס יוהאן בין השנים 15561563. ב-1581 הוא קיבל את התואר "הנסיך הגדול של פינלנד".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן היה בנם השני של גוסטב ואסה (הראשון) ושל מרגרט ליונהבורד. כדוכס פינלנד הוא התעמת עם אחיו, אריק הארבעה עשר, מלך שוודיה וב-1563 הוא נכלא על ידו. לאחר שיחרורו מהכלא, ככל הנראה בשל אי השפיות של אחיו, הצטרף יוהאן למתנגדים לאחיו, הדיח אותו וירש אותו על כס המלכות. בעל בריתו החשוב ביותר היה דודו מצד אמו, סטן ליונהבורד. זמן קצר לאחר מכן הוציא יוהאן להורג את יועצו הנאמן ביותר של אחיו, יורן פרסון, שהוחזק כאחראי העיקרי ליחס הנוקשה שיוהאן זכה לו כאשר נכלא. עד יומו האחרון של אחיו אריק, קיננו בליבו של יוהאן חששות. הפחד שלו מפני האפשרות שהמלך המודח ישוחרר מכלאו, הובילה אותו להורות ב-1571 לשומריו של אחיו, להרוג אותו בכל מצב בו יעלה בפניהם החשד שמישהו עלול לשחרר אותו. באופן זה סיים אריק הארבעה עשר ככל הנראה את חייו ב-1577.

בהמשך יזם יוהאן שיחות שלום עם דנמרק ועם העיר ליבק, כדי להביא את מלחמת שבע השנים הצפונית לקיצה, אך דחה את הסכמי רוסקילדה (1568) שבו קיבלו נציגיו דרישות מרחיקות לכת של הדנים. לאחר שנתיים נוספות של לחימה, הסתיימה המלחמה בלי יותר מדי ויתורים של השוודים בהסכם שצ'צ'ין שנחתם ב-1570. בשנים הבאות הוא נלחם בהצלחה נגד רוסיה במלחמת ליבוניה שהסתיימה ב-1583 בחתימתו של הסכם פלוסה ושוודיה קיבלה בחזרה את העיר נרבה. באופן כללי הושפעה מדיניות החוץ של יוהאן מקשריו עם פולין, שבשנת 1587 היה בנו זיגימונד למלך פולין.

בתחום מדיניות הפנים הראה יוהאן רגשות אהדה כלפי הכנסייה הקתולית, בהשפעת אשתו קתרינה, שהייתה בתו של זיגמונט הראשון, מלך פולין וכתוצאה מכך נגרמו חיכוחים עם הכמורה והאצולה השוודיות. הוא חידש מספר מנהגים דתיים קתולים וב-1575 הוא התיר למנזרים הקתולים שנותרו בשוודיה, לקבל לשורותיהם מועמדים חדשים לנזירות. מעת לעת הוא גם התעמת עם אחיו הצעיר, קרל. יוהאן השלישי היה פטרון נלהב של האומנויות והארכיטקטורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]