ליבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליבק
Lübeck
Wappen Lübeck.svg
סמל ליבק
Flagge der Hansestadt Lübeck.svg
דגל ליבק
Lübeck Holstentor.jpg
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מדינה פדרלית שלזוויג-הולשטייןשלזוויג-הולשטיין  שלזוויג-הולשטיין
שטח 214.13 קמ"ר
גובה 13 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 216,856 (נכון ל־31 במרץ 2017)
קואורדינטות 53°52′11″N 10°41′11″E / 53.869722222222°N 10.686388888889°E / 53.869722222222; 10.686388888889 
אזור זמן UTC+1
http://www.luebeck.de
עיר ההנזה ליבק
Freie und Hansestadt Lübeck
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Lübeck Holstentor.jpg
הולשטנטור (שער הולשטן)
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 4
קואורדינטות 53°52′11″N 10°41′11″E / 53.869722222222°N 10.686388888889°E / 53.869722222222; 10.686388888889 
Map lubeck 1910.jpg

ליבקגרמנית: Lübeck (מידע · עזרה)) היא עיר בצפון גרמניה, והעיר השנייה בגודלה במדינת שלזוויג-הולשטיין. אוכלוסיית העיר מונה 209,890 איש, נכון לשנת 2010. העיר שוכנת על גדות נהר הטרווה, והנמל שלה הוא הגדול בנמלי גרמניה לחוף הים הבלטי. העיר העתיקה של ליבק יושבת על אי אשר נתחם על ידי נהר הטרווה. אוטובאן מס' 1 מקשר את העיר עם המבורג ודנמרק.

תושבי העיר, זוכי פרס נובל לספרות, תומאס מאן וגינטר גראס, שילבו את תיאורי העיר ואנשיה בספריהם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור של ליבק היה מיושב כבר מסוף עידן הקרח האחרון, וניתן לראות באזור מספר דולמנים. בסביבות שנת 700 לספירה החלו עמים סלאביים להגר לחלקים המזרחיים של הולשטיין, אשר ננטשו על ידי שבטים גרמאניים, במסגרת תקופת נדידת העמים. בתחילת המאה ה-9 הביא לאזור קארל הגדול שניסיונותיו לגרום לסאקסונים להתנצר נכשלו, סלאבים פולאבים שהיו בני בריתו במקום הסאקסונים שישבו באזור. ליוביצה (ליבק העתיקה) נוסדה על גדות נהר הטרווה, כארבעה קילומטרים צפונית למרכז העיר ליבק בת ימינו.

במאה ה-10 הפכה העיר להתיישבות החזקה ביותר בקונפדרציה האובוטריטית ונבנתה בה טירה. העיר נשרפה בשנת 1128 על ידי השבט הפגני ראני מהאי ריגן.

העיר המודרנית נוסדה על ידי אדולף השני מהולשטיין בשנת 1143 על האי בוקו (Bucu) שבנהר הטרווה. הוא הקים טירה חדשה, ומסר אותה להיינריך הארי בשנת 1158. לאחר נפילתו של היינריך בשנת 1181 הפכה העיר לעיר קיסרית למשך שמונה שנים. הקיסר ברברוסה העניק לעיר מועצה מנהלת בעלת 20 חברים ששרדה עד למאה ה-19. המועצה נשלטה על ידי סוחרים וגרמה לכך שהפוליטיקה של ליבק נשלטה על ידי ענייני מסחר במאות הבאות.

בסביבות שנת 1200 הפך נמל העיר לנקודת היציאה למתיישבים שנסעו לטריטוריות הבלטיות שנכבשו על ידי המסדר הטבטוני. בשנת 1226 העלה הקיסר פרידריך השני את דרגת העיר לעיר קיסרית חופשית, והיא הפכה לעיר החופשית ליבק. במאה ה-14 הפכה ליבק ל"מלכת ברית ערי ההנזה", ונהייתה לעיר החזקה והגדולה ביותר בברית. בשנת 1375 כינה הקיסר קארל הרביעי את ליבק כ"אחת מחמש תהילות האימפריה הרומית הקדושה" יחד עם הערים ונציה, רומא, פיזה, ופירנצה.

ליבק איבדה ממעמדה לאחר השתתפותה במלחמת אזרחים בדנמרק, שבה נחלה תבוסה. לאחר התבוסה כוחה של העיר החל לדעוך. ליבק הצליחה להישאר נייטרלית במלחמת שלושים השנים, אך עם ההרס שנגרם על ידי שלושים שנות המלחמה ועקב כיוונו של המסחר האירופאי למסחר טרנס-אטלנטי, ברית ערי ההנזה והעיר ליבק איבדו מחשיבותן. לאחר שברית ערי ההנזה התפרקה למעשה בשנת 1669, ליבק נותרה עיר סחר חשובה בים הבלטי.

המלחין הגדול דיטריך בוקסטהודה החל לנגן כנגן עוגב בכנסיית מריה שבעיר בשנת 1668 ונותר במשרה עד שנת 1703 לפחות.

במסגרת מלחמת הקואליציה הרביעית נגד נפוליאון, חיילים תחת פיקודו של ברנדוט (מלך שוודיה ונורווגיה) כבשו את ליבק הנייטרלית ב-6 בנובמבר 1806. מאז ליבק הייתה למעשה מסופחת לצרפת עד קונגרס וינה בשנת 1815.

במלחמת העולם השנייה ליבק הייתה העיר הגרמנית הראשונה שהופצצה על ידי חיל האוויר המלכותי. ההתקפה שנערכה ב-28 במרץ 1942, גרמה נזק רב למרכז העתיק של העיר, והרסה 3 כנסיות ראשיות וחלקים גדולים של אזורים בנויים. העיר נכבשה ב-2 במאי 1945 על ידי כוחות בריטיים.

אוכלוסיית ליבק גדלה בהיקף ניכר לאחר המלחמה, מ-150,000 תושבים ב-1939 ל-220,000 אחרי המלחמה. לאחר חלוקת גרמניה העיר שכנה על הגבול בין גרמניה המזרחית לגרמניה המערבית. הושקעו מאמצים רבים לשחזור המרכז ההיסטורי של העיר, ובשנת 1987 הוכרז המרכז ההיסטורי של ליבק כאתר מורשת עולמית. העיר העתיקה של ליבק נחשבת מרשימה ביופיה, בעיקר בזכות מבנים רבים המצויים בה בסגנון הגותיקת לבנים.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליבק בוויקישיתוף