יוהנס פוסט
.jpg) | |
| לידה |
4 באוקטובר 1906 Hollandscheveld, הולנד  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
16 ביולי 1944 (בגיל 37) אוברווין, הולנד |
| מקום קבורה |
Dutch Honorary Cemetery Bloemendaal |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
| מקצוע |
פוליטיקאי, חקלאי, לוחם מחתרת |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | יוהנס פוסט |
  | |
יוהנס פוסט (בגרמנית: Johannes Post; 4 באוקטובר 1906 - 16 ביולי 1944) היה אחד ממנהגי המחתרת האנטי-נאצית ההולנדית במהלך הכיבוש הנאצי של הולנד. הוא עזר להוביל חלק מחוליות הלחימה הלאומיות והחביא יהודים בכפר מגוריו, ניולנדה. פוסט הוכר כחסיד אומות העולם ב-1965.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוהנס פוסט נולד ב-4 באוקטובר 1906 בכפר הולנדסכוולד. הוא היה הילד האחד-עשר והצעיר ביותר של יאן-וולטרס פוסט ושל טריינטה טמפן. הוא למד בבית ספר יסודי, ולאחר מכן למד שנה אחת ב־MULO (חינוך יסודי מורחב יותר) לפני שחל לעבוד בחברה של אביו. פוסט הפך לחקלאי בניולנדה, לצד היותו יועץ משפטי וחבר מועצה בעיריית אוסטרהסלן. הוא עבד גם במסחר בביצים, עופות וסוסים. פוסט היה חבר במפלגה האנטי-מהפכנית (ARP). ב-26 בנובמבר 1929, פוסט התחתן עם דין סלומונס (1903-1991), ונולדו להם תשעה ילדים.
תחילת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוס תכנן לנסוע למערב הולנד במהלך מאי 1940 כדי להילחם בגרמנים אך לא הצליח בשל הסיום המהיר של הקרבות. עד 1942 הוא היה מעורב בפעולות התנגדות קלות כמו סירוב לשלם מס הכנסה והפצת חומרי תעמולה בלתי חוקיים.
מרינוס פוסט, אחד מאחיו של יוהנס היה מעורב ישירות בהתנגדות, ובהיותו בביתו ב-1942, הוא פגש את ארנולד דאוס וד"ר כהן. כהן היה פליט יהודי, והוא סיפר ליוהנס על הרדיפה המתמשכת של יהודים. מאוחר יותר, בעזרת אחיו נסע פוסט ברחבי הולנד, מצא יהודים והביא אותם לניולנדה. והם נאספו על ידי דין פוסט, והובאו לבית החווה שלהם. מאוחר יותר, היועברו לבתי קבע עד לסוף המלחמה. הבתים שבהם הסתתרו היו במקור ממשפחתם המורחבת, ושל תושבי העיירה ניולנדה.
בסיועם של ארנולד דאוס וניקו לאונס הוקמה רשת להסתרת יהודים בניולנדה והסביבה. יוהנס היה מביא יהודים לבתים ומשכנע אנשים לתת להם מחסה, תוך שימוש בטיעונים מוסריים ודתיים כדי לשכנע את התושבים. הוא נעזר בכך גם בתפקידו בקהילה, שהיה בעבר סגן ראש המועצה האזורית המקומית, ראש משפחתו הענפה וחקלאי מצליח. באמצעות מאמציו של פוסט הפכה הקהילה למוקד להסתרת יהודים.
במהלך הנסיעה לאמסטרדם, פגש יוהנס את צלינה קויפר, חברת מחתרת יהודית מרוטרדם. קויפר החלה לעבוד כשליחה עבור פוסט תחת הכינוי, תיאה ואן צוילן.
בקיץ 1943, פוסט השתתף בפשיטות על משרדי הרישום. השביתות הללו הם נלקחו כשבויים לגרמניה לעבודת כפייה. רבים מהחיילים הללו הסתתרו, מה שהצריך להצטייד במזון נוסף כדי להאכיל אותם. משרדי הרישום החזיקו בתלושי מזון וסחורות אחרות, מה שהפך אותם למטרה לפשיטות. זמן קצר לאחר מכן, יוהנס הסתתר מהנאצים, אך נעצר זמן קצר לאחר מכן.
שנים אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קויפר ופוסט נעצרו ב-16 ביולי 1943 באוגכלן, חלדרלנד. קויפר נשלחה ברכבת לאושוויץ ונרצחה שלושה ימים לאחר הגעתה. יוהנס נכלא בתוך תחנת משטרה, אך הוברח החוצה על ידי יאן מנניק, שוטר מקומי. זמן קצר לאחר מכן, בטסי "טינקה" טרומפטר, חברת מחתרת יהודיה החלה להיות שליחה של יוהנס. עם זאת, עקב מעצרו, משפחתו של פוסט כבר לא הייתה מוגנת בחוק ונחשבה למנודה. הגרמנים תכננו לכבוש את בית החווה של המשפחה, אז המשפחה עברה מניולנדה.
לאחר מכן הועברו כל הזמן ילדי משפחת פוסט בין בתי קרובים, דבר שנמשך עד תום המלחמה. הנק ומיין פוסט קלטו שניים מהילדים, יאן וג'רארד, לבית כומר, שם התחבא דין מאוחר יותר מהרשויות. יוהנס התחבא בחווה של אחיו בפסה, דרנתה. דין ויוהנס הסתתרו באזור עד אוקטובר, נמנעו מהשתתפות בהתנגדות המקומית. הוא עזב זמן קצר לאחר מכן, ונסע לריינסבורג. בפברואר אותה שנה, קבוצות ההתנגדות השונות יצרו קבוצת ייעוץ המכונה 'קרן'. קבוצה שעסקה בתיאום פעילויות התנגדות בין חוליות הלחימה הלאומיות. פוסט לקח חלק בכך.
פוסט החל לבצע מעשי שוד עבור תנועת ההתנגדות, גניבת נשק ותחמושת מתחנות משטרה וממקומות אחרים. בינואר 1944, פוסט יחד עם בני ארצו גנבו אספקה בדרום הולנד ובמערב-צפון בראבנט. פוסט ביצע שוד ענק בתחנת המשטרה בארכימדסטראאט, תוך שהוא נעלם עם שישים אקדחים, תחמושת ומחזיקי מחסניות.
פוסט התקרב יותר ויותר להנהגת חוליות הלחימה הלאומיות, שעזרו לספק תלושי מזון למסתתרים. באותו מרץ ביקש ממנו ארגון הגג של חוליות הלחימה הלאומיות לעזור בתיאום קבוצות במחוזות הצפוניים של הולנד: דרנתה, חרונינגן ופריסלנד. במאי 1944, נפגעו חוליות הלחימה הלאומיות על ידי מעצרים של מנהיגים בעלי פרופיל גבוה, מה שהוביל את פוסט לנסוע לאמסטרדם. ביוני, הגסטאפו עצרו מנהיגי התנגדות רבים במחוזות הצפוניים שבהם עבד פוסט, מה שהפך אותו למסוכן מדי לחזור. בסופו של דבר פוסט יצא מערבה, מכיוון שהמעצרים יצרו פתחים בהנהגת חוליות הלחימה הלאומיות בסופו של דבר הוא הפך למנהיג בפועל של ה-ארגון גג חוליות הלחימה הלאומיות במערב הולנד. הוא ביסס את פעילותו מאמסטרדם.
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 ביוני 1944 נכשלה פשיטת התנגדות על משרד הפצה בהארלם, והותירה את אחד מאחיו של פוסט, ויילדשוט, כלוא. פוסט תכנן להוציא את אחיו מבית המעצר באמסטרדם בעזרת שומר אס אס הולנדי. ללא ידיעתו של פוסט, השומר סיפר למשטרה החשאית על התוכנית. ב-14 ביולי, בזמן שניסו להתגנב אל תוך הכלא בחסות הלילה, ארבו לאנשי ההתנגדות. לאחר קרב אש הם נעצרו לצד פוסט, שלא נטל חלק ישירות בשוד. יוהנס ושנים-עשר חברי מחתרת נוספים גורשו אל דיונות החול מחוץ לאוברווין, שם הוצאו להורג, ואז נקברו יחד בקבר אחים. לאחר שהולנד שוחררה על ידי בעלות הברית, גופתו של פוסט נקברה מחדש בבית הקברות באוברפיין.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צריף צבאי בהאוולטה נקרא על שם פוסט, לצד גשר בליידן. מספר בתי ספר נושאים את שמו, כולל בסנייק, אמסטלפייין והאזרסווד-דורפ. רחובות נקראו על שם פוסט בלפחות עשרים ותשע ערים בהולנד. באסן קרויה על שמו אגודת צופים, קבוצת יוהנס פוסט,
לאחר המלחמה, פוסט זכה לאחר מותו בצלב ההתנגדות 1940-1945 בצו מלכותי וארצות הברית העניקה לו את מדליית החירות הנשיאותית. מדליה זו הוענקה למשפחתו ב-8 באפריל 1953 בהאג. יוהנס פוסט והכפר ניולנדה הוכרו כחסידי אומות העולם על ידי יד-ושם כהוקרה על מאמציהם להציל יהודים.
De Levensroman van Johannes Post (חייו של יוהנס פוסט) שנכתבה ב-1948 על ידי אן דה פריס היא ביוגרפיה ידועה אודות פוסט. בין היתר בגלל זה, הוא אחד ממנהיגי ההתנגדות הידועים ביותר של מלחמת העולם השנייה. לפני שפורסם הספר, הוא הופיע כסדרת כתבות במגזין Ons Vrije Nederland. [1] [2] [3] [4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "The Righteous Among the Nations Database". The Righteous Among the Nations Database. נבדק ב-2021-08-16.
- ^ owner, No (2013-11-12). "bwn5". resources.huygens.knaw.nl (בהולנדית). נבדק ב-2021-08-17.
- ^ Schulten, C.M. (1993). Zeg mij aan wien ik toebehoor, het verzetskruis 1940-1945. Amsterdam: Rijksinstituut voor Oorlogsdocumentatie. ISBN 90-12-08001-0.
- ^ de Vries, Anne (1948). De Levensroman van Johannes Post. Omniboek. ISBN 9401912467.