יוחנן השלישי
 | |||||
| יוחנן השלישי | |||||
| לידה |
520? רומא האימפריה הביזנטית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 ביולי 574 רומא, האימפריה הביזנטית | ||||
| שם לידה |
Catelinus | ||||
| דת |
הכנסייה הקתולית | ||||
| |||||
  | |||||
יוחנן השלישי (בלטינית: Ioannes III; מת ב-13 ביולי 574) כיהן כאפיפיור מ-17 ביולי 561 ועד מותו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוחנן נולד בשם קטלינוס למשפחת אצולה רומית. אביו, אנסטסיוס השתייך למעמד הרם ביותר (Vir illustris) בסנאט הרומי.
באותה עת נדרש אישור קיסרי למינוי האפיפיור. אישור זה למינויו של יוחנן ניתן 4 חודשים לאחר מותו של פלגיוס הראשון, קודמו של יוחנן, ולכן כהונתו החלה רק בחודש יולי, ולא מיד עם בחירתו במרץ.
כהונתו של יוחנן אופיינה בעיקר בשני אירועים שלא הייתה לו שליטה עליהם. האירוע הראשון היה מותו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון בשנת 565. לאחר המוות, האימפריה הביזנטית הפנתה את תשומת לבה מאיטליה לעניינים אחרים: חבל הבלקן ועימותים עם האווארים, הפרסים והערבים. מוקד עניין נוסף היה פלישת הלומברדים לאיטליה בשנת 568. פלישה זו מוטטה את המנהל הקיסרי, וחיזקה את האריאניות מול הכנסייה הקתולית.
בזמן פלישת הלומברדים לאיטליה, המושל החדש לונגינוס ישב בחוסר מעש ברוונה. האפיפיור יוחנן לקח על עצמו להגיע לנאפולי, כדי להתחנן בפני המושל הקודם נרסס שישוב למשרתו. נרסס פוטר בידי הקיסר יסטינוס השני, בשל תלונות על מדיניות המיסוי שלו. נרסס הסכים ושב לרומא, אך השנאה העממית הופנתה עתה גם נגד יוחנן. היא הגיעה לרמה שאילצה אותו לעזוב את רומא, לגור בפאתי העיר ולמלא משם את חובותיו כאפיפיור.
יוחנן מת ב-13 ביולי 574 ברומא ונקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חיים
- יוחנן השלישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: פלגיוס הראשון |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: בנדיקטוס הראשון |