יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)
 | |||
| לידה |
1816  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1895 (בגיל 79 בערך) | ||
| אב |
מרדכי טברסקי | ||
|
| |||
|
| |||
| |||
|
| |||
  | |||
רבי יוחנן טברסקי (ר' יוחנטשע, תקע"ו, 1816 - ד' בניסן תרנ"ה, 1895) מרחמסטריווקה היה אבי ענף חסידות רחמסטריווקא של בית צ'רנוביל. בנו הצעיר של רבי מרדכי טברסקי "המגיד מצ'רנוביל".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרבי מרדכי ופייגע בת רבי דוד לייקס. נישא לחנה בת הרב פנחס קולק, בנו של רבי זאב וולף מז'יטומיר וחתנו של רבי צבי אריה מאליק. לאחר פטירת אביו בשנת תקצ"ז, החלו אחיו לכהן באדמו"רות. הוא סירב לכהן באדמו"רות, ורק לאחר מספר שנים, כשהתמנה למגיד בעיירה רחמסטריבקה, החל לנהוג באדמו"רות.
הוא נהג בפשטות ובצניעות. כך למשל, כשבאו אליו חסידים נהג לקצר בתפילתו כדי שלא ימתינו לו. הוא נודע כעניו. כך למשל לאחר שאביו אמר עליו נשמת רבי יוחנן בן זכאי, התבטא שהוא שמו יוחנן, ואביו "זכאי". הוא התבטא שלאחר פטירת אביו כל האחים לקחו אחת מתכונות נפשו של האב, הוא רצה ליטול את ה"גורנישט", כלומר את הענווה, אך אחיו רבי משה קדמו, וכך נשאר לו "גורנישט מיט גורנישט", כלום שבכלום[1]. כך כמעט שלא אמר דברי תורה לחסידיו. בסוף ימיו נחשב לזקן האדמו"רים ברוסיה. מתלמידיו מפורסם הרב עזריאל דוב הלוי בעל ה'פרי דעה'.
בשנת תשע"ח יצא עליו הספר "שופריה דרבי יוחנן" (בארא פארק תשע"ח) הכולל את תולדותיו בהרחבה.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי דוד טברסקי (ה'תקצ"ז - י"א בטבת ה'תרע"ה) כיהן בזלטיפולי.
- רבי מרדכי טברסקי (ה'תקצ"ט - י"ז באייר ה'תר"פ), כיהן לצד אחיו ברחמסטריווקה, עלה בה'תרס"ו לארץ ישראל וכיהן בירושלים.
- רבי מנחם נחום טברסקי (ה'ת"ר - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו), כיהן לצד אחיו ברחמסטריווקה, עלה בה'תרפ"ו לארץ ישראל וכיהן בירושלים.
- רבי זאב טברסקי (ה' באדר ה'תרי"א - כ' בסיון ה'תרצ"ז), כיהן לצד אחיו ברחמסטריווקה, עלה בה'תרצ"ד לארץ ישראל וכיהן בירושלים.
- שיינדל אשת רבי משה מטיטשלניק
- פייגא אשת בן דודה רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק
- מלכה אשת רבי יצחק מבויאן
- חוה אשת בן דודה רבי מרדכי משפיקוב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.
- חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן (סיפורי זקנו ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים תשע"ב, חלק ב' עמודים שי - שיד.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ משמש במשמעות כפולה: ראשית כתיאור שלא נשאר לו כלום, ושנית שהוא לגמרי אינו שווה כלום.