יוליאן קריין

**יוליאן קריין**
**Юлиан Григорьевич Крейн**
	אין תמונה חופשית
לידה	5 במרץ 1913; מוסקבה
פטירה	28 במאי 1996 (בגיל 83); מוסקבה
מקום לימודים	אקול נורמל דה מוזיק בפריז
כלי נגינה	פסנתר

יוּליאן גרְגוֹרְיֶוויץ' קְרֵיין (ברוסית: Григорий Абрамович Крейн‏; 5 במרץ 1913 במוסקבה – 28 במאי 1996 במוסקבה) היה מלחין רוסי, פסנתרן ומוזיקאי ממוצא יהודי.

חייו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוליאן קריין היה בנו של גרגורי קריין (1879–1955), מלחין ממוצא יהודי, ואחיינו של אלכסנדר קריין (1883–1951), שגדל גם הוא כמלחין. הוא החל להלחין בילדותו ובשנת 1924 הציג את הסונטה הראשונה שלו לפסנתר מספר 7, שבוצעה גם על ידי היינריך נויהאוס. יצירות מוקדמות פורסמו על ידי ההוצאה לאור החשובה Universal Edition (אנ'), בין היתר. בשנת 1926 נסע קריין לטיול ארוך מחוץ לרוסיה עם אביו, תחילה לווינה, שם לימד אותו הפסנתרן אדוארד שטוירמן. מאוחר יותר הוא קיבל שיעורים בהלחנה מפול דיקא באקול נורמל (אנ') בפריז, וסיים את לימודיו ב-1932. יוליאן קריין חזר מאוחר יותר לברית המועצות ולימד בקונסרבטוריון של מוסקבה מ-1934 עד 1937. קריין גם הופיע לעיתים קרובות כפסנתרן ופרסם כמה ספרים בנושא מוזיקה משנות החמישים של המאה ה-20 ואילך, למשל על מוריס ראוול, קלוד דביסי ומוזיקאים נוספים. זיכרונותיו, שהשאיר אחריו ככתב יד, פורסמו גם בגרמנית ב-2018 כ"תווים מחיי המוזיקליים" (Notizen aus meinem musikalischen Leben).^[1]

ביצירותיו הושפע קריין מאלכסנדר סקריאבין, מבני זמנו הצרפתים וממוזיקה עממית יהודית, ובהמשך יותר ויותר גם מפולקלור רוסי, אוזבקי, יקוטי וקזחי. בנוסף ליצירות סולו לפסנתר ולמוזיקה קאמרית (כולל ארבע רביעיות מיתרים), יצירתו כוללת גם שלושה קונצ'רטו לפסנתר, אחד כל אחד לצ'לו ולכינור, וכן את הסימפוניה "פואמה ארקטית".