יון אאורל קנדריה

יון אאורל קנדריה
Ion Aurel Candrea

אין תמונה חופשית
לידה	7 בנובמבר 1872 בוקרשט, ממלכת רומניה
פטירה	15 בספטמבר 1950 (בגיל 77) פריז, צרפת
שם לידה	Iancu Hecht
מדינה	רומניה
השכלה	המכללה הלאומית "גאורגה לאזר" סורבון הפקולטה לפילולוגיה של אוניברסיטת בוקרשט אקול פראטיק דה אוטז אטיד
מעסיק	אוניברסיטת בוקרשט

יוֹן אָאוּרֶל קַנְדְריָה או יון אורל קאנדריה, בשמו בלידה - ינקו הכט (ברומנית: Ion Aurel Candrea, ‏ 7 בנובמבר 1872 בוקרשט - 15 בספטמבר 1950 פריז) היה בלשן, פילולוג, מילונאי ואתנולוג יהודי רומני, כיהן כפרופסור בפקולטה לספרות באוניברסיטת בוקרשט. נחשב לנציג האסכולה האתנולוגית מסביב העיתון "גראי שי סופלט" (Grai și suflet - שפה ונשמה), חלוץ בחקר הניבים של השפה הרומנית, מחבר מילון אנציקלופדי מהראשונים ברומניה ומילון אטימולוגי של השפה הרומנית יחד עם אוביד דנסושיאנו.

קורות חיים

ילדות וצעירות

קנדריה נולד בשנת 1872 למשפחה יהודית בבוקרשט בשם ינקו הכט (Iancu Hecht). הוריו, מרקו הכט, טכנאי בניין, ורחל הכט, מוצאם היה בגאלאץ. קנדריה למד בתיכון "גאורגה לזר" בבוקרשט ובשנת 1892 עבר את מבחני הבגרות. אחר כך בשנים 1892–1896 בפקולטה לספרות ולפילוסופיה של אוניברסיטת בוקרשט, בה היה תלמידו של בוגדן פטריצ'ייקו חאשדאו בבלשנות השוואתית. בימי לימודיו באוניברסיטה פרסם את המחקרים " Influenţa ţiganilor asupra literaturii poporane române (1893), (השפעת הצוענים על הספרות העממית הרומנית") ו- Poreclele la români (הכינויים אצל הרומנים), (בהמשך, בשנים 1897–1902 למד שפות רומאניות, מילונאות וגאוגרפיה לשונית באוניברסיטת סורבון בפריז וב"אקול פרטיק דה אוט אטיד" (בית הספר היישומי ללימודים גבוהים) בפריז. בצרפת היה תלמידם של גסטון פארי, אנטואן תומא, פול מאייר, אמיל פיקו וז'ול ז'יליירון. בשנת 1902 סיים את הדוקטורט עם עבודה על "היסודות הלטינים של השפה הרומנית. הקונסוננטיזם" אחר כך מילא למשך 3 שנים את מקומו של אמיל פיקו בבית הספר המיוחד לשפות חיות של המזרח (Ecole Speciale des Langues Orientales Vivantes) ולימד במסגרת זו את השפה הרומנית. בשנותיו בפריז עשה קנדריה היכרות עם הבלשן הרומני סקסטיל פושקריו, והם בילו שעות רבות ביחד בדיונים על סוגיות אטימולוגיות תוך הפריה הדדית. פושקריו, שנודע לימים כבעל גישה אנטישמית מובהקת, מזכיר את קנדריה בזיכרונותיו -"רכוב על שתי תקופות" שהוא כתב בגלות ספרד אחרי מלחמת העולם השנייה והביע את הערכתו כלפי אישיותו וכישוריו.

המשך פעילותו המדעית והאקדמית

בשובו לרומניה היה מורה לצרפתית בבתי ספר תיכוניים "פראצי בוזשט" ("האחים בוזסקו") בקראיובה וMihai Viteazul (מיכאי האמיץ) בבוקרשט. ב-1913 התמנה למרצה ממלא מקום בקתדרה לפילולוגיה רומאנית באוניברסיטת בוקרשט ווהרצאת הפתיחה שלו ב-13 בנובמבר 1913 בתפקיד זה הייתה על "שכבות תרבות ומשלבי שפה אצל העמים הרומאניים" אחר כך ב-1916 התמנה למרצה ובשנת 1922 מרצה בכיר קבוע. החל משנת 1927 כיהן כפרופסור, אחד היחידים ברומניה שבין מלחמות העולם. היה ראש הקתדרה לדיאלקטולוגיה ולפולקלור רומאני. בשנת 1938 פרש לגמלאות.

קנדריה פרסם מאמרים במוסף Adevărul literar şi artistic (אדוורול ספרותי ואמנותי), ב-Revista pentru istorie, arheologie şi filologie (כתב העת להיסטוריה, ארכאולוגיה ופילולוגיה), "רומניה", Unirea ("אוניריה"), „Arhiva românească”, ז (הארכיב הרומני), Buletinul Societăţii Filologice (ביטאון החברה הפילולוגית), "Grai şi suflet" (גראי שי סופלט - שפה ונשמה),Junimea literară (ז'ונימיה הספרותית), Curentul (קורנטול - הזרם), Magyar román szemle (כתב העת הרומני הונגרי), Noua revistă română (הכתב העת הרומני החדש), Oltenia (אולטניה),"Printre hotare” (בין הגבולות), Universul (אוניברסול - העולם), Vieaţa nouă (החיים החדשים)

המדען הוסיף מצעירותו לשם המשפחה שלו את השם הרומני קנדריה ובמשך הזמן נודע רק בשם משפחה החדש. הוא התיידד עם הבלשן הרומני אוביד דנסושיאנו, פרופסור באוניברסיטת בוקרשט, שלמד כמוהו בפריז והיה גם הוא תלמידו של גסטון פארי. דנסושיאנו נאבק למענו ועזר לו להתקבל כמרצה באוניברסיטה. השניים שיתפו פעולה בכמה עבודות מקצועיות חשובות. יחד עם דנסושיאנו, ב-1905 השתתף קנדריה בהקמת החברה הפילולוגית הרומנית, וכן הייסוד הביטאון שלה. קנדריה עסק בתחומים שונים של הבלשנות - (לקסיקולוגיה, לקסיקוגרפיה, דיאלקטולוגיה (חקר הניבים), טופונימיה, אנטרופונימיה) של הפילולוגיה (בקורת טקסטואלית) ושל הפולקלור.

מתרומולתיו לאטימולוגיה הרומנית

תחילה, עוד ממחקרו הראשון - Câteva substrate latine vulgare (כמה סובסטרטים מהלטינית הוולגרית) (1893) התעניין בתחום האטימולוגיה ושחזר לפי השיטה ההיסטורית -ההשוואתית כ-201 אבות טיפוס של מילים רומניות מלטינית וולגרית שלא היו מצויים בטקסטים ושעמדו בבסיס מלים רומניות, למשל allagare (עבור הפועל הרומני a alerga- לרוץ), clagum (עבור cheag הרומני - קריש דם),galleta (עבור הרומני găleată - דלי), glemus (עבור הרומני ghem- פקעת), matia (עבור הרומני maț מעי), vivitia (עבור הרומני viață חיים) וכו', שהתקבלו בספרות המקצועית. המשיך במאמרו Étymologies roumaines (1902) שבו הוכיח המקור הלטיני של מלים רומניות כמו adăpost adevăr arăta călca deștept flămând mușca אחר כך במאמר Din elementele latinești ale limbii române משנת 1905 ב-Convorbiri literare גם לגבי מלים כמו a dărâma, a adia, anin, mistreț, mesteacăn etc הייתה לו תרומה מכריעה בחיבור (יחד עם אוביד דנסושיאנו) "מילון אטימולוגי" של השפה הרומנית (1914-1907), שבו הציג גם כן פתרונות מתוחכמים להסבר מוצאן של מלים רומניות ממקור לטיני. המילון נשאר בלתי גמור, מסתיים במילה a putea. המילון שמר את הרלוונטיות שלו עד לימינו, והוצא לאור מחדש במאה ה-21 על ידי גריגורה ברנקוש .

המילון האנציקלופדי המאויר

יחד עם דנסושיאנו התחיל לעבוד גם על "המילון הכללי של השפה הרומנית הישנה ושל היום" שנשאר לא גמור אך שימש לו לבסיס ל"לקסיקון האנציקלופדי המאויר" אותו פרסם עם אדמסקו בשנת 1931 בהוצאה לאור Cartea Românească. קנדריה שקד עליו 22 שנים והוא כלל 43,269 מלים עם הרבה תוספות אטימולוגיות. בימי מלחמת העולם הראשונה נהרסו הפתקים שהכין קנדריה לצורך עריכת החלק הלשוני (העיקרי) של המילון (החלק הגאורגפרי היסטורי נכתב אחרי המלחמה על ידי אדמסקו). אשתו עזרה לו לשחזר את החומר ולכתוב אותו מחדש במשך 3 שנים על 425000 פתקים מסודרים בסדר אלפביתי ב-140 קופסאות. הם כללו מובאות לכל מילה ומילה. מתוך אלפי האיורים שבלקסיקון כ-500 צוירו על ידי קנדריה עצמו. בגלל מוצאו היהודי היו אנשי מדע וראשי מוסדות ברומניה שהשתדלו עד כמה שאפשר לעקוף את המילון של קנדריה, לא לצטט ממנו ולא להמליץ עליו בפני סטודנטים.

חקר השפה הרומנית העתיקה

קנדריה תרם תרומה חשובה גם לחקר השפה הרומנית העתיקה מן המאה ה-16- 17 והוא סקר את הטקסטים העיקריים של התקופה. ידוע בתחום זה מחקרו על ספר התהלים Psaltirea scheiană וההשוואה שעשה בינו לספרי תהלים אחרים של אז.

מתרומותיו לחקר הניבים והפולקלור

קנדריה הצטיין גם בתחום חקר ניבי השפה הרומנית. ברוח המלצות מורו, ז'ול ז'יליירון, עשה עבודות שטח נרחבות, כולל משאלים ב-250 יישובים ברומניה לפי שאלון שכלל 700 שאלות.

נושא אחר שמשך את התעניינותו היה הפולקלור הרומני. בשנים 1906–1908 הוציא לאור שני כרכים בשם "הדיבור שלנו" יחד עם דנסושיאנו ותאודור ספרנציה.

בשנת 1942 החליט המשטר אנטונסקו שקנדריה יימנה עם כמה עשרות יהודים שישמרו על זכויותיהם גם תחת משטר חוקי הגזע נגדם. ב-1948 הוא היגר לצרפת. הוא נפטר בפריז בשנת 1950.

כתביו

• 1890 -Dicționar de rime- מילון חרוזים
• 1895 - Poreclele la români (הכינויים אצל הרומנים)
• 1900 - Cours complet de grammaire roumaine (קורס שלם לדקדקוד רומני)
• 1902 - Les éléments latins de la langue romaine. Le consonantisme (היסודות הלטינים של השפה הרומנית)
• 190-5 - Cours complet de langue française (קורס שלם לשפה הצרפתית)
• 1907 - Graiul din Țara Oașului (הניב בארץ אואש) - המונוגרפיה הראשונה של ניב רומני
• 1944- Folclorul medical român comparat. Privire generală. Medicina magică (הפולקלור הרפואי הרומני ההשוואתי. מבט כללי. הרפואה המאגית)-מהדורה חדשה הוצאת פולירום 1999 ISBN 973-683-182-5
• 1912 - Dicționar de proverbe și zicători (לקסיקון לפתגמים ולאמרות שפר), מהדורה חדשה בטיפוחו של יון בראטו, טרגובישטה, הוצאת ביבליותקה, 2002 ISBN 973-9426-79-4
• 1914 - Straturi de cultură și straturi de limbă la popoarele romanice

(שכבות תרבות ומשלבי שפה אצל העמים הרומאנים)

• 1916 - Psaltirea Scheiană comparată cu celelalte psaltiri din sec. XVI și XVII traduse din slavonește vol. I-II, edițiune critică, București

(ספר התהלים מסקיי - (פסלטיריה סקיאנה) בהשוואה לספרי תהלים אחרים מן המאה ה-16 ו-17 מתורגמים מסלבונית, 2 כרכים, מהדורה בקורתית

• Lumea basmelor. Studii și culegeri de folclor românesc

(עולם האגדות. עיונים וקובצי פולקלור רומני) - 2001 - מהדורה בטיפוחה של אנטואנטה אולטיאנו, הוצאה לאור פאידאיה בוקרשט מסת"ב 973-8064-76-7

• Iarba fiarelor. Studii de folclor din datinile și credințele poporului român. Preminte Solomon
• Poreclele la români (עשב החיות. עיוני פולקלור על מנהגים ואמונות של העם הרומני. שלמה החכם מכל אדם. הכינויים אצל הרומנים) -2001 - מהדורה בעריכתם של דן הוריה מאזילו, אלכסנדרו דוברה, פטרה פלוריה, Fundația Națională pentru Știință și Artă (הקרן הלאומית למדע ולאמנות), בוקרשט מסת"ב 973-85486-1-6
• 1914-1907 - Dicționarul etimologic al limbii române. Elementele latine

המילון האטימולוגי של השפה הרומנית. היסודות הלטינים (A - putea) יחד עם אוביד דנסושיאנו, 2003, 2006 - מהדורה בקורתית ומחקר מקדים מאת גריגורה ברנקוש, Editura Paralela 45 (הוצאת קו הרוחב 45) פיטשט

• 1908-1906 - Graiul nostru. Texte din părțile locuite de români (שפתנו. טקסטים מן האזורים המאוכלסים ברומנים) 2 כרכים. יחד עם אוביד דנסושיאנו ותאודור ד. ספרנציה.
• 1931-1926 Dicționarul enciclopedic ilustrat Cartea Românească (הלקסיקון האנציקלופדי המאויר "קארטיה רומניאסקה") יחד עם גאורגה אדמסקו, הודפס ב--7,500 עותקים

לקריאה נוספת

• א.ב. יפה - בשדות זרים -סופרים יהודים ברומניה 1940–1980, המרכז גולשטיין-גורן, אוניברסיטת תל אביב, 1996
• ק.א. ברתיני, א.ב. יפה, דורה ליטמן-ליטאני (עורכים) - שרשים וסער - אנתולוגיה של סופרים יהודים בלשון הרומנית

קישורים חיצוניים

• הלקסיקון המאויר של קנדריה- ברשת
• קריספדיה - הערך יון אאורליו קהדריה (אורכב 19.09.2018 בארכיון Wayback Machine) (ברומנית)
• Doina Marta Bejan Contribuția lingviștilor evrei la dezvoltarea etimologiei și lexicografiei românești

Universitatea Dunărea de jos, Galați, Editura Alfa 2007

• I.Oprișan Un punct luminos în evoluția culturii naționale

נקודת אור בהתפתחות התרבות הלאומית - מאמר מאת י. אופרישן - בכתב העת Cultura literară nr.308 27/1/2011

מקור

הפולקלור הרפואי הרומני ההשוואתי Biblioteca Citatepedia