יונוס-בק יבקורוב
 | |
| לידה |
30 ביולי 1963 (בן 60) Tarskoye, רוסיה  |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה |
| השכלה | |
| מפלגה |
רוסיה המאוחדת, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
|
evkurov | |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
יונוס בק-יבקורוב (באינגושטית: Евкурнаькъан Баматгири Юнусбек) הוא מדינאי רוסי ממוצא אינגושטי, סגן שר ההגנה של רוסיה, שבעבר כיהן במשך 11 שנה כראש רפובליקת אינגושטיה.
יבקורוב שירת כצנחן בצבא רוסיה ונשלח למשימות בצ'צ'ניה במהלך מלחמת צ'צ'ניה הראשונה ושירת בקוסובו בקיץ 1999 ועל שירותו זכה לעיטור גיבור רוסיה.
צפון הקווקז הוא אזור ייחודי ברוסיה, שבו ישנה השפעה רבה ליחסים בין השבטים והעמים החיים שם. לכן, הממשלה הפדרלית חותרת למנות אנשים ברפובליקות ההרריות שאין להם קשר הדוק עם האליטה המקומית ויכולים להתייצב כנגד כל מחלוקת שעולה ופועלים למנוע ניגוד עניינים בין הקבוצות היריבות באזור. מסיבה זו הוא מונה באוקטובר 2008 לראש הרפובליקה של אינגושטיה על מנת לסייע במאבק בבדלנים בצפון הקווקז. ביוני 2009 נפצע קשה בפיגוע מכונית תופת בעיר נזראן. באוקטובר 2011 שוב היה למטרה של ארגוני הטרור, אך שוב נשאר בחיים. לבסוף הודיע על פרישתו מהתפקיד ביוני 2019, לאחר 11 שנות שלטון ברפובליקה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יבקורוב נולד למשפחה גדולה במשפחה אינגושטית במוצאה ממחוז פריגורודני שבצפון אוסטיה. בסך הכל יש לו שישה אחים וחמש אחיות. כילד גדל בכפר אנגושה, קיבל השכלה תיכונית כללית בפנימייה בבסלאן ושירת בצבא הסובייטי.
שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1982, התחיל שירות צבאי בחיל הנחתים של צי האוקיינוס השקט. זמן קצר לאחר מכן נקלט בבית הספר לצניחה בעיר ריאזאן.
לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר, ב-1989, הוא נכנס לשירות ביחידת המשמר המוטסת שבביילורוס. הוא הוסמך באקדמיה הצבאית על שם פרונזה בשנת 1997.
יבקורוב השתתף במספר פעולות לחימה. בדרגת רב-סרן הוא מילא תפקידים של שמירה על השלום כחלק מהכוחות הרוסיים בבוסניה ב-1999 ולחם בקרב על שדה התעופה של פרישטינה. שבזכותו הוענק לו עיטור ממשלתי. על פי כמה דיווחים, כוח של 18 אנשי הכוחות המיוחדים של הגה-אר-או השתלט על שדה התעופה בסיוע הכוחות העיקריים של הצנחנים.
הוא קודם לדרגת סגן אלוף והשתתף בשלבים הראשונים של מלחמת צ'צ'ניה השנייה. הוא גילה שוב ושוב אומץ אישי ויוזמה בניהול מבצעים צבאיים, כאשר בתפקידו כמפקד גדוד משמר, הסדיר את שחרורם של שנים-עשר חיילים רוסים מהשבי הצ'צ'ני.
מעשיו לא נעלמו מעיני מפקדיו ובשנת 2000 הוענק לו עיטור גיבור רוסיה.
מהצבא לפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2001 נכנס ללימודים באקדמיה של המטה הכללי, שבסיומם נשלח למחוז הצבאי של אוראל, בו שירת עד 2008.
בתקופה זו, באינגושטיה, התלקח סכסוך של ממש שאיים להפוך לעימות מזוין אמיתי. המצב החמיר לנוכח עיבוי נוכחותה של מחתרת איסלאמית קיצונית.
מוראט זיאזיקוב, שכיהן כראש הרפובליקה פורש והממשל הפדרלי מקבל החלטה למנות לתפקיד נשיא אינגושטיה את יונוס-בק יבקורוב, היות שהוא לא היה חבר בשום ארגון ושבט אתני והיה צורך בדמות נייטרלית בהנהגת הרפובליקה.
טקס השבעתו היה צנוע ולא חגיגי והוא הסביר זאת ברצונו לחסוך בעלויות. הנשיא החדש של אינגושטיה ערך את המפגש הראשון עם אזרחי הרפובליקה במסגד המרכזי בעיר נזראן. כאן הוא החל לעודד את האליטה לתמוך בו בעת ביצוע תפקידו כראש הרפובליקה.
ראש רפובליקת אינגושטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מינויו באוקטובר 2008, פעל למגר את השחיתות במחוז ולהיאבק בארגונים הבדלניים, אך הסכנה הגדולה ביותר שציפתה לו בשירות המדינה, הייתה ניסיון הרצח בשנת 2009 כאשר שיירתו הותקפה בעיר נזראן. שיירת ראש הרפובליקה האינגושטית הותקפה על ידי מכונית מלאה בחומר נפץ. כתוצאה מהפיגוע נהרג אחד המאבטחים של ראש הרפובליקה. יבקורוב עצמו, אחיו, ואנשי שירות הביטחון נפצעו קשה. למרות כל זאת, הוא הצליח לאחר זמן מה הצליח להתגבר על כל הקשיים וחזר למלא את תפקידו.
בשנת 2011 נעשה ניסיון התנקשות נוסף, ויבקורוב נפצע שוב. רק לאחר סיומה הרשמי של מלחמת צ'צ'ניה השנייה, נרגעו הרוחות והוא הרשה לעצמו לפעול לייצוב המצב במחוז, תוך מאבק בבדלנות, בשחיתות ובשיפור אורח החיים בעידן שאחרי הרגיעה היחסית.
ברם, ביוני 2019, הצהיר כי נכשל להשיג שלווה וביטחון כלכלי לתושבים והצהיר על התפטרותו.
סגן שר ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2019 מונה לתפקיד המשנה לשר ההגנה של רוסיה.
ביוני 2023 היה מנציגי משרד ההגנה שניהל משא ומתן עם יבגני פריגוז'ין במהלך מרד קבוצת וגנר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יונוס-בק יבקורוב
| הקודם: מוראט זיאזיקוב |
ראש רפובליקת אינגושטיה 31 באוקטובר 2008 — 25 ביולי 2019 |
הבא: מחמוד עלי קלימאטוב |