יונוס-בק יבקורוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונוס-בק יבקורוב
Евкурнаькъан Баматгири Юнусбек
Official portrait of Yunus-bek Yevkurov (2019).jpg
לידה 30 ביולי 1963 (בן 56)
רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה רוסיה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
evkurov.livejournal.com
פרסים והוקרה
  • מסדר הכוכב האדום
  • גיבור הפדרציה הרוסית (2000)
  • מדליית העוז
  • עיטור הגבורה
  • עיטור אלכסנדר נבסקי (2013)
  • מדליה על הישגים צבאיים (2009)
  • Medal "Participant of the March-Shot Bosnia-Kosovo 12 June 1999"
  • מדליית גנרל הצבא מרגלוב
  • מדליה להצטיינות בשירות הצבאי
  • עיטור מסדר המולדת דרגה רביעית (2018)
  • Awards of the Committee on the Affairs of Soldiers-Internationalists
  • תעודת כבוד נשיאותית של הפדרציה הרוסית
  • Medal "For Courage"
  • בפסקה זו 5 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יונוס בק-יבקורובאינגושטית: Евкурнаькъан Баматгири Юнусбек) הוא מדינאי רוסי ממוצא אינגושטי, סגן שר ההגנה של רוסיה, שבעבר כיהן במשך 11 שנה כראש רפובליקת אינגושטיה.

יונוס שירת כצנחן בצבא רוסיה ונשלח למשימות בצ'צ'ניה במהלך מלחמת צ'צ'ניה הראשונה ושירת בקוסובו בקיץ 1999 ועל שירותו זכה לעיטור גיבור רוסיה.

צפון הקווקז הוא אזור ייחודי ברוסיה, שבו ישנה השפעה רבה ליחסים בין השבטים והעמים החיים שם. לכן, הממשלה הפדרלית חותרת למנות אנשים ברפובליקות ההרריות שאין להם קשר הדוק עם האליטה המקומית ויכולים להתייצב כנגד כל מחלוקת שעולה ופועלים למנוע ניגוד עניינים בין הקבוצות היריבות באזור וזו הסיבה שהוא מונה באוקטובר 2008 לראש הרפובליקה של אינגושטיה על מנת לסייע במאבק בבדלנים בצפון הקווקז. ביוני 2009 נפצע קשה בפיגוע מכונית תופת בעיר נזראן. באוקטובר 2011 שוב היה למטרה של ארגוני הטרור, אך שוב לא נהרג. לבסוף הודיע על פרישתו מהתפקיד ביוני 2019, לאחר 11 שנות שלטון ברפובליקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יבקורוב נולד למשפחה גדולה במשפחה אינגושטית במוצאה ממחוז פריגורודני שבצפון אוסטיה. בסך הכל יש לו שישה אחים וחמש אחיות. כילד גדל בכפר אנגושה, קיבל השכלה תיכונית כללית בפנימייה בבסלאן ושירת בצבא הסובייטי.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982, התחיל שירות צבאי בחיל הנחתים של צי האוקיינוס ​​השקט. זמן קצר לאחר מכן נקלט בבית הספר לצניחה בעיר ריאזאן.

לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר, ב-1989, הוא נכנס לשירות ביחידת המשמר המוטסת שבביילורוסיה. והוסמך באקדמיה הצבאית על שם פרונזה בשנת 1997.

יבקורוב השתתף במספר פעולות לחימה. בדרגת רב-סרן הוא מילא תפקידים של שמירה על השלום כחלק מהכוחות הרוסיים בבוסניה ב-1999 ולחם בקרב על שדה התעופה של פרישטינה. שבזכותו הוענק לו עיטור ממשלתי. על פי כמה דיווחים, כוח של 18 אנשי הכוחות המיוחדים של הגה-אר-או השתלט על שדה התעופה בסיוע הכוחות העיקריים של הצנחנים.

הוא קודם לדרגת סגן אלוף והשתתף בשלבים הראשונים של מלחמת צ'צ'ניה השנייה. הוא גילה שוב ושוב אומץ אישי ויוזמה בניהול מבצעים צבאיים, כאשר בתפקידו כמפקד גדוד משמר, הסדיר את שחרורם של שנים-עשר חיילים רוסים מהשבי הצ'צ'ני.

מעשיו לא זכו להתעלמות ובשנת 2000 הוענק לו עיטור גיבור רוסיה.

מהצבא לפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 נכנס ללימודים באקדמיה של המטה הכללי, שבסיומם הוא נשלח למחוז הצבאי של אוראל, בו הוא ישרת עד 2008.

בתקופה זו, באינגושטיה, מתלקח סכסוך של ממש המאיים להפוך לעימות מזוין אמיתי. המצב מחמיר לנוכח עיבוי נוכחותה של מחתרת איסלאמית קיצונית.

מוראט זיאזיקוב, שכיהן כראש הרפובליקה פורש והממשל הפדרלי מקבל החלטה למנות את יונוס-בק יבקורוב לתפקיד נשיא אינגושטיה. הוא לא היה חבר בשום ארגון ושבט אתני והיה צורך במינוי דמות נייטרלית בהנהגת הרפובליקה.

טקס השבעתו היה צנוע ולא חגיגי והוא הסביר זאת ברצונו לחסוך כספים. הנשיא החדש של אינגושטיה ערך את המפגש הראשון עם אזרחי הרפובליקה במסגד המרכזי בעיר נזראן. כאן הוא החל לעודד את האליטה לתמוך בו בעת ביצוע תפקידו כראש הרפובליקה.

ראש רפובליקת אינגושטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מינויו באוקטובר 2008, פעל למגר את השחיתות במחוז ולהיאבק בארגונים הבדלניים, אך הסכנה הגדולה ביותר שציפתה לו בשירות המדינה, הייתה ניסיון הרצח בשנת 2009 כאשר שיירתו הותקפה בעיר נזראן. שיירת ראש הרפובליקה האינגושטית הותקפה על ידי מכונית מלאה בחומר נפץ. כתוצאה מהפיגוע נהרג אחד המאבטחים של ראש הרפובליקה ויבקורוב עצמו, אחיו ואנשי שירות הביטחון נפצעו קשה. מצבו של נשיא הוגדר כקשה, אך לאחר זמן מה הצליח להתגבר על כל הקשיים וחזר למלא את תפקידו.

אך לא היה זה הניסיון האחרון ובשנת 2011 נפצע שוב בניסיון התנקשות בחייו. רק לאחר סיומה הרשמי של מלחמת צ'צ'ניה השנייה, נרגעו הרוחות והוא הרשה לעצמו לפעול לייצוב המצב במחוז, תוך מאבק בבדלנות, בשחיתות ובשיפור אורח החיים בעידן שאחרי הרגיעה היחסית.

ברם, ביוני 2019, הצהיר כי נכשל להשיג שלווה וביטחון כלכלי לתושבים והצהיר על התפטרותו.

סגן שר ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2019 מונה לתפקיד המשנה לשר ההגנה של רוסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יונוס-בק יבקורוב בוויקישיתוף
הקודם:
מוראט זיאזיקוב
ראש רפובליקת אינגושטיה
31 באוקטובר 200825 ביולי 2019
הבא:
מחמוד עלי קלימאטוב