אינגושטיה
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של צפון קווקז | ||
| מחוז כלכלי | מחוז צפון הקווקז | ||
| מושל | מחמוד עלי קלימאטוב | ||
| רשות מחוקקת |
People's Assembly of the Republic of Ingushetia  | ||
| ערים ברפובליקה | נזראן (העיר הגדולה ביותר) | ||
| בירת הרפובליקה | מגאס | ||
| שפה רשמית | אינגושית, רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 4 ביוני 1992 | ||
| שטח | 3,123 קמ"ר (דירוג: 82) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ ברפובליקה | 515,564 (דירוג: 72, 1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 165.1 נפש לקמ"ר (2021) | ||
| קואורדינטות | 43°12′N 45°00′E / 43.2°N 45°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| http://www.ingushetia.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
  | |||
הרפובליקה האינגושטית (ברוסית: Респу́блика Ингуше́тия - רפובליקה אִינְגוּשֶטְיָה; באינגושית: ГIалгIай Мохк) היא רפובליקה של רוסיה השוכנת בדרום הפדרציה הרוסית. רובם המכריע של האינגושטים הם מוסלמים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינגושטיה הפכה לראשונה לחלק מהאימפריה הרוסית בשנת 1810. בין השנים 1921 ו־1924 היא הייתה חלק מהרפובליקה הסובייטית ההררית עם קברדינו-בלקריה, קאראצ'אי-צ'רקסיה, צ'צ'ניה וצפון אוסטיה - אלניה. בין השנים 1934 ל-1992 היא הייתה חלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאלית האוטונומית צ'צ'נו-אינגוש למעט תקופת מלחמת העולם השנייה.
במהלך מלחמת העולם השנייה חשד סטלין שתושבי אינגושטיה עוזרים לצבא הנאצי ולכן הגלה את כל האוכלוסייה למרכז אסיה. בשנות החמישים החלה חזרה של תושבי אינגושטיה המקוריים לארצם שכבר קלטה תושבים מצפון אוסטיה. באותה תקופה הוקמה רפובלקיה אטונומית של צ'צ'ניה-אינגושטיה שהייתה חלק של רוסיה הסובייטית. עם נפילת ברית המועצות בשנת 1992 הוכרז על הקמת רפובליקה עצמאית של אינגושטיה שבירתו הייתה נזראן. בשנת 2002 הועברה הבירה מנזראן למגאס שהיא עיר הבירה הנוכחית.
בשנת 2018 נחתם הסכם בין ראשי הרפובליקות על העברת חלק מהשטח מאינגושטיה לצ'צ'ניה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינגושטיה נמצאת בדרום רוסיה באזור הקווקז. רפובליקת אינגושטיה גובלת בתחום רוסיה ברפובליקת צפון אוסטיה - אלניה וברפובליקת צ'צ'ניה. וכן היא גובלת בגאורגיה. בשטח אינגושטיה ישנם אתרים רבים להפקת נפט וגז טבעי אשר אינגושטיה עשירה בהם.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העם האינגושי קרוב מאוד לעם הצ'צ'ני והם אף דוברים שפות דומות (אינגושית וצ'צ'נית) השייכות לאותה משפחת שפות. כ-93 אחוזים מאוכלוסיית אינגושטיה הם אינגושים, כ-2.4 אחוזים צ'צ'נים, פחות מאחוד הם בני העם הרוסי, כחמישית אחוז טורקים. סה"כ ישנן 78 קבוצות אתניות כיום באינגושטיה.
נכון לשנת 2010, כ-96% מאוכלוסיית רפובליקת אינגושטיה הם מוסלמים ובפרט מהזרם הסוני.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקת הרפובליקה נכנסה לתוקף בשנת 1994. בהתאם לחוקה בראש הרפובליקה עומד נשיא שנחבר על ידי אספת העם לכהונה של 5 שנים. בשנת 2019 לתפקיד זה נבחר מחמוד-אלי קאלימטוב. בספטמבר 2024 הוא נבחר לכהונה שנייה כאשר במועמדותו תמכו 25 חברי האספת העם מ-31 שהשתתפו בהצבעה.
מבחינה מנהלית הרפובליקה כולל 4 נפות ו-5 ערים בעלי מעמד מיוחד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אינגושטיה (ברוסית)- אינגושטיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
