יוסי אלמוג

יוסי אלמוג
	אין תמונה חופשית
לידה	1944 (בן 80 בערך); תל אביב
מדינה	ישראל
השתייכות	משטרת ישראל
תקופת הפעילות	1974–2000 (כ־26 שנים)
דרגה	תת ניצב
תפקידים בשירות
	ראש מחקר ופיתוח במשטרה; ראש המחלקה לזיהוי פלילי;
תפקידים אזרחיים
	פרופסור לכימיה פורנסית באוניברסיטה העברית

יוסי אלמוג (נולד ב-1944) הוא פרופסור לכימיה פורנזית באוניברסיטה העברית בירושלים וקצין משטרה בדימוס בדרגת תת-ניצב שכיהן כראש המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג נולד בתל אביב. הוא בעל תואר דוקטור לכימיה אורגנית מהאוניברסיטה העברית בהדרכתו של ארנסט דוד ברגמן. עבר השתלמות באימפריאל קולג' לונדון אצל דרק ברטון, זוכה פרס נובל לכימיה. לאחר מכן היה עמית מחקר במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס וחקר את מנגנון הקשירה ההפיכה של חמצן להמוגלובין שבדם.

ב-1974 התגייס לשורות משטרת ישראל ושימש כסגן ראש המחקר והפיתוח במשטרה. ב-1984 מונה לראש המחלקה לזיהוי פלילי (מז"פ) באגף החקירות, ב-1987 קודם לדרגת תת-ניצב ושירת בתפקיד עד שנת 2000. בתקופת כהונתו קיבלה המחלקה הכרה בינלאומית.^[1]

מאז 1977 לימד אלמוג כימיה פורנזית ומדע פורנזי באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית. לאחר פרישתו מהמשטרה מונה לפרופסור לכימיה פורנזית במרכז קזאלי לכימיה יישומית של האוניברסיטה העברית. הוא פיתח בדיקות שדה לחוקרי זירות עבירה, פיתח שיטות מתקדמות לגילוי טביעות אצבע סמויות^[2] ועוסק במחקר בתחום גילוי וזיהוי של חומרי נפץ.

ב-2005 הוענקה לו מדליית לוקאס, אות ההצטיינות החשוב ביותר של האקדמיה האמריקאית למדעים הפורנזיים, והוא היה לישראלי הראשון הזוכה לכבוד זה.^[3] ב-2007 נבחר כחבר הלא-אמריקאי הראשון במערכת כתב העת המדעי Journal of Forensic Sciences. שימש כראש הוועדה המדעית של המטה ללוחמה בטרור.