יוסי ינאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסי ינאי
יוסי ינאי
לידה 20 באוגוסט 1944 (בן 79)
רחובות, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף (יוסי) ינאי (נולד ב-20 באוגוסט 1944) הוא נוירוביולוג, מייסד ומנהל המעבדה על שם רוס לחקר מומי לידה נוירו-התנהגותיים ופרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא ידוע כחלק מקבוצת מדענים שפיתחו בשנות ה-70 את שטח המחקר החדש טרטולוגיה התנהגותית[1] המבוסס על טרטולוגיה, תורת מומי הלידה. מאוחר יותר פעל לקדם את שטח המחקר לחקר מנגנונים ולריפוי באמצעות ספרו טרטולוגיה נוירו-התנהגותית[2] (Neurobehavioral teratology) והיה לחלוץ בתיקון מומי לידה נוירו-התנהגותיים במודל חיות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף ינאי נולד ברחובות. הוריו עלו כחלוצים מפולין. למד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל ולאחריו שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים. עם שחרורו ב-1964, החל לימודיו באוניברסיטה העברית, חקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות וגנטיקה במחלקה לגנטיקה בירושלים. את התואר הראשון קיבל ב-1967. בשנת 1968 החל לימודיו במכון לגנטיקה התנהגותית באוניברסיטת קולורדו בבולדר קולורדו, ארצות הברית (Institute for Behavioral Genetics and Dept. of Biology Univ. of Colorado, Boulder, Colorado). קיבל את התואר השני ב-1970 ואת תואר הדוקטור ב-1971. בין השנים 1971–1978 נמנה עם הסגל האקדמי כמרצה וחוקר באוניברסיטאות קונטיקט, פרדו ובית ספר לרפואה בשיקגו.

הוא שב לישראל ב-1978 והתמנה לחבר סגל בדרגת מרצה במחלקה לאנטומיה ואמבריולוגיה (נוירוביולוגיה רפואית) בבית ספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. שם הגיע לדרגת פרופסור מן המניין. היה חבר במכון למחקר על שם הרי ס. טרומן למען קידום השלום שבאוניברסיטה העברית. במקביל, כיהן בשנים 1991–2020 כפרופסור נלווה במחלקה לפרמקולוגיה וביולוגיה של הסרטן בבית הספר לרפואה באוניברסיטת דיוק שבצפון קרולינה. בשנות כהונתו בישראל, שימש גם בתקופות שונות כמרצה וחוקר אורח באוניברסיטת קונטיקט ובבית הספר לרפואה בשיקגו.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לפרסומים של גונס וסמיט[3] שבהם תוארה תסמונת האלכוהול העוברית בבני האדם, ינאי פיתח מודל עכברים לחקר התופעה שהיה בין הראשונים שסימנו את התקופה המודרנית של חקר תסמונת זו. בשנות השבעים היה בין קבוצות המחקר הראשונות שפתחו את עידן הטרטולוגיה התנהגותית, כלומר מחקר שינויים התנהגותיים קלים הנגרמים כתוצאה מחשיפת האם לגורמי מומי לידה שונים. בכך נוסד מדע חדש זה, כולל ביטאון ואגודה מדעית. בשנת 1984 פרסם את סיפרו על טרטולוגיה נוירו התנהגותית[2] שבו דחף לעבור ממחקר תיאורי של מומי לידה ההתנהגותיים למחקר שמבוסס על המנגנונים שבהם פגע הגורם המזיק ובכך הביא להתבטאות הפגיעה ההתנהגותית. הרבה בגלל השפעת הספר שונה שם האגודה מ-האגודה לטרטולוגיה התנהגותית ל-האגודה לטרטולוגיה נוירו-התנהגותית (כיום האגודה לנוירו-טוקסיקולוגיה התפתחותית). בספרו זה גם הציע שבזכות הידע שיצטבר על מנגנוני הפגיעה, מחקרי העתיד יכללו גם יפתחו שיטות לתיקון מומי הלידה האלה, רעיון שנחשב באותה תקופה למדע בדיוני. כפי שהציע, ינאי פיתח מודל לפגיעה של הרואין בזמן ההיריון בצאצאים.

הוא הראה שמנגנון קשור בעיצבוב הכולנרגי בהיפוקמפוס אשר במוח, תיאר את התוצאות ההתנהגותיות ואת מסלול הפגיעה במערכת הכולנרגית שמרכזו בהפעלה והעברה של פרוטאין קינז סי[4]. הבנה מלאה של השינויים במנגנון הכולירגי מהפגיעה בהיפוקמפוס העובר ועד לפגיעה ההתנהגותית. הבנת מנגנוני הפגיעה אפשרה לו את תרומתו העיקרית למדע הטרטולוגיה הנוירו-התנהגותית, להיות הראשון שתיקן מומי לידה כאלה במודל חיות בארבע שיטות שונות, א. הפעלת האזורים הפגועים על ידי ניתוק מסלולי בקרה שתפקידם להנמיך את פעילותם[5], ב. עירור האזורים הפגועים על ידי הספקה קבועה של ניקוטין בעזרת משאבה אוסמוטית תת-עורית[6], ג. השתלת תאי מוח עובריים אבל כבר ממוינים[7], והכי משמעותי ד. השתלת תאי גזע מסוגים שונים[8][9]. את הגשמתו של חזון זה, המחקרים שבאו על ידי קבוצות אחרות והמצב הנוכחי של תיקון מומי הלידה פרסם לאחרונה[10] וב־2016 הוזמן לסכם את תרומתו ותרומת אחרים כמרצה מרכזי בכינוס האגודה לטרטולוגיה נוירו-התנהגותית[11].


ינאי נשוי לג'ולי ואב לארבע בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסי ינאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ D. E. Hutchings, Teratogenesis and Reproductive Toxicology, Berlin, Heidelberg: Springer, 1983, Behavioral Teratology: A New Frontier in Neurobehavioral Research, עמ' 207–235. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Neurobehavioral teratology, Amsterdam: Elsevier, 1984, ISBN 0-444-80516-8
  3. ^ KennethL. Jones, DavidW. Smith, RECOGNITION OF THE FETAL ALCOHOL SYNDROME IN EARLY INFANCY, The Lancet, Originally published as Volume 2, Issue 7836 302, 1973-11-03, עמ' 999–1001 doi: 10.1016/S0140-6736(73)91092-1
  4. ^ Joseph Yanai, Avital Beer, Rabab Huleihel, Michal Izrael, Convergent effects on cell signaling mechanisms mediate the actions of different neurobehavioral teratogens: alterations in cholinergic regulation of protein kinase C in chick and avian models, Annals of the New York Academy of Sciences 1025, 2004-10, עמ' 595–601 doi: 10.1196/annals.1316.074
  5. ^ J. Yanai, U. Laxer, C. G. Pick, D. Trombka, Dopaminergic denervation reverses behavioral deficits induced by prenatal exposure to phenobarbital, Brain Research. Developmental Brain Research 48, 1989-08-01, עמ' 255–261 doi: 10.1016/0165-3806(89)90080-1
  6. ^ Avital Beer, Theodore A. Slotkin, Frederic J. Seidler, Justin E. Aldridge, Nicotine therapy in adulthood reverses the synaptic and behavioral deficits elicited by prenatal exposure to phenobarbital, Neuropsychopharmacology: Official Publication of the American College of Neuropsychopharmacology 30, 2005-01, עמ' 156–165 doi: 10.1038/sj.npp.1300582
  7. ^ T. L. Ben-Shaanan, T. Ben-Hur, J. Yanai, Transplantation of neural progenitors enhances production of endogenous cells in the impaired brain, Molecular Psychiatry 13, 2008-02, עמ' 222–231 doi: 10.1038/sj.mp.4002084
  8. ^ Meital Kazma, Michal Izrael, Michel Revel, Judith Chebath, Survival, differentiation, and reversal of heroin neurobehavioral teratogenicity in mice by transplanted neural stem cells derived from embryonic stem cells, Journal of Neuroscience Research 88, 2010-02-01, עמ' 315–323 doi: 10.1002/jnr.22193
  9. ^ Gadi Turgeman, Issam Rimawi, Eliyahu M. Heifetz, Adi Pinkas, Reversal of prenatal heroin-induced alterations in hippocampal gene expression via transplantation of mesenchymal stem cells during adulthood, Neurotoxicology and Teratology 90, 2022-03-01, עמ' 107063 doi: 10.1016/j.ntt.2022.107063
  10. ^ Joseph Yanai, Myles J. Vigoda, Asher Ornoy, Reversal of neurobehavioral teratogenicity in animal models and human: Three decades of progress, Brain Research Bulletin 150, 2019-08, עמ' 328–342 doi: 10.1016/j.brainresbull.2019.06.009
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Fortieth Anniversary Annual Meeting of the Developmental Neurotoxicology Society Held in Conjunction with the 56th Annual Meeting of the Teratology Society Grand Hyatt San Antonio, San Antonio, Texas June 25–29, 2016, Neurotoxicology and Teratology 55, 2016-05-01, עמ' 58–75 doi: 10.1016/j.ntt.2016.04.003