יוסף דוד חכמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף דוד חכמי

יוסף דוד חכמי (נולד ב-2 בינואר 1945) [1] הוא איש עסקים ואספן אמנות ישראלי. כתב העת ARTnews כלל אותו ברשימת מאתיים אספני האמנות הגדולים בעולם. [2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו

יוסף דוד חכמי הוא דור חמישי בישראל. [3] סבו מצד אביו, יוסף חכמי, עמד בראש בנק ברקליס במשך שלושים שנה, שהיה בתקופת המנדט הבריטי הבנק הגדול ביותר בפלשתינה. סבו מצד אמו, משה קרסו, היה איש עסקים בולט עד מותו בשנת 1962. אביו, דוד, הקים סוכנות ביטוח ב-1943, בהיותו בן 24. בשנת 1949 חכמי יסד את חברת הביטוח הפניקס הישראלי, שותפיו היו חברת הביטוח האנגלית פניקס ובנק דיסקונט לישראל. [3] [4]

צעירות

יוסף חכמי נולד בתל אביב[5]. אחותו, ניצה קנפר, צעירה ממנו בתריסר שנים. [6]

את לימודיו התיכוניים חכמי למד בפְּנִימִיָּה בשווייץ.[5] הוא בוגר תואר ראשון בהצטיינות יתרה במתמטיקה מ-MIT ‏(1964). הוא המשיך את לימודיו ב-MIT וקיבל תואר שני בהנדסת חשמל ב-1965, בהיותו בן עשרים.[1][7] הוא סיים לימודי תעודה באקטואריה ובמנהל עסקים באוניברסיטה העברית ב-1967. בשנת 1971 עבר את בחינות האגודה והתקבל כחבר מן המניין של אגודת האקטוארים האנגלית. בשנת 2013 קיבל תואר שני במדעי היהדות מאוניברסיטת ניו יורק.

חכמי דובר מספר שפות[8] [9].

ביטוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חכמי החל את קריירת הביטוח בשנת 1968 כשהחל לעבוד בחברת הפניקס כאקטואר ולאחר מכן כמנהל אגף ביטוח חיים. בשנת 1976 מונה על ידי מועצת המנהלים למנכ"ל החברה. תוך שש שנים לאחר מינויו למנכ"ל רווחי הפניקס גדול פי ארבעה. [8]

חכמי נבחר פעמיים לנשיא איגוד חברות הביטוח ופעמיים לנשיא ההתאחדות לביטוח חיים. [10]

אביו, דוד, הלך לעולמו ב-1991 וחכמי החליף אותו כיושב ראש הפניקס חברה לביטוח. [3]

בשנת 2002 חכמי ואחותו מכרו את חלקם בחברת הפניקס (56.8%) עבור 314 מיליון דולר.[6] הפניקס הייתה בשנת 2002 חברת הביטוח השלישית בגודלה בישראל. היא נמכרה לחברת מאיר מכוניות בבעלות משפחות יעקב שחר וישראל קז, יבואני וולוו והונדה ובעלי קבוצת הכדורגל מכבי חיפה. [11]

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 הכתיר אותו כתב העת האמריקאי ARTnews כאספן האמנות של השנה.

חכמי יצר ובנה את אוסף האמנות של הפניקס חברה לביטוח שנחשב אותה עת לאוסף האמנות הגדול בישראל. האוסף מנה 2,200 פריטים, רובם ציורים ומיעוטם פסלים, ונאמד ב-2002 ב-216 מיליון שקל. האוסף בינלאומי כלל בין היתר את קנדינסקי, פיקאסו, מאטיס, רוברט ראושנברג, ברנט ניומן, (אנ') ג'ספר ג'ונס, ז'אן דובפה (אנ') ומרק רותקו.[11] [12] [13] האוסף הישראלי כלל אמנים כגון ראובן רובין, יחזקאל שטרייכמן, אריה ארוך, יוסף זריצקי, יצחק דנציגר, מרסל ינקו, מרדכי ארדון, אביבה אורי, רפי לביא ואביגדור סטימצקי. [8] [14]

פרופסור מרדכי עומר, שהיה מנהלו של מוזיאון תל אביב, חקר את האוסף ופרסם עליו ספר בן 600 עמודים. ב-1998 מוזיאון תל אביב הציג תערוכה שכללה 300 פריטים מהאוסף. [11]

בולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חכמי הוא גם בעל אחד מאוספי האמנות הישראלית והבינלאומית הגדולים בישראל, ובנוסף לכך אוסף המוקדש לאמנים ישראלים צעירים. חכמי הוא גם בעל אחד מאוספי האמנות הישראלית והבינלאומית הגדולים בישראל, ובנוסף לכך אוסף המוקדש לאמנים בינלאומיים צעירים.[5]

חכמי הוא אספן בולים. האוסף שלו המורכב מבולי צרפת, רומניה, שווייץ, ציילון וניו זילנד נחשב לטוב מסוגו בעולם וחכמי זכה בפרסים רבים בתצוגות בינלאומיות. [12]

בין רכישותיו המשמעותית ביותר נמנה גיליון מהדורה מ-11 בנובמבר 1858 של העיתון הרומני זימברולו שי וולטורולו. העיתון נושא שמונה בולי cap de bour (ראש שור) נדירים, שהנפיקה רפובליקת מולדובה ב-1858. הוא זכה בפרס Grand Prix National ובמדליית Large Gold Medal ב- Efiro בבוקרשט בשנת 2008. בבעלותו גם אוסף של שנת 1847, הנחשב לאוסף האמריקאי הגדול ביותר בזמנו, שכלל את המכתב המפורסם מקנדה לאנגליה דרך ניו-יורק, שעליו מודבקים הבול הראשון של קנדה וכן חמישה עותקים של הבול האמריקאי הראשון. חכמי זכה במדלית Grand Prix בתערוכת הבולים העולמית באיסטנבול 1996, ישראל 1998 וישראל 2008 והיה מועמד למדלית Grand Prix בוושינגטון בשנת 2006. [15]

חכמי הוא עמית החברה הבולאית המלכותית בלונדון (אנ') ועמית מועדון האספנים של ניו יורק (אנ'). ב-2010 נבחר לעמית חוץ של אגודת הבולאים הצרפתית (צר') בפריז.[1]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 ארגון בני ברית העולמי בחר בחכמי ל"פרס ההומניטרי הבינלאומי השנתי של הארגון".[16] הפרס נמסר לחכמי בטקס בוושינגטון על ידי נציגת הבית הלבן. בשנת 2009 הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב כהוקרה על תרומתו לחברה הישראלית בתחומי האמנות, המוזיקה והתרבות.[16]

חכמי היה חבר במועצת המנהלים של מכון ויצמן, מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, אוניברסיטת תל אביב,[16] האוניברסיטה העברית,[5] התחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין,[17] האופרה הישראלית וכן של גלריית טייט בלונדון.

הוא כיהן מספר שנים כנשיא האיגוד הישראלי לשחמט. במהלך כהונתו עלה מספר רבי האמנים הבינלאומי מ-5 ל-29, רובם עולים מברית המועצות לשעבר שבעזרת יוסף חכמי נשארו בישראל, למרות שחלקם תכנן לעבור לארצות המערב.

הוא הקים את סדרת הספרים Hackmey Hebrew Classical Library,[16] המצטרף לשתי סדרות ספרים קודמות בהוצאת אוניברסיטת הרווארד - Loeb Classical Library. היא תכלול טקסטים מהעת העתיקה ובהם בצד אחד של הדף המקור העברי או הארמי ובצד השני תרגומו האנגלי.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 נשא חכמי לאישה את חוה לבית כ"ץ ולהם שלושה צאצאים: דוד, טל ובילי. חוה פעילה בבית השנטי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ביוגרפיה קצרה, רשימת חברים, באתר אגודת הבולאים הצרפתית
  2. ^ מאתיים אספני האמנות הבולטים בעולם, מגזין ARTnews, ‏ 7 בינואר 2008
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 סמי פרץ, מפעל חיים תמורת מזומנים, באתר דה מרקר, 27 בדצמבר 2002
  4. ^ נפטר דוד חכמי, "יו"ר הפניקס", ידיעות אחרונות, יום שלישי, 8 באוקטובר 1991, עמ' 7
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 דליה קרפל, ריאיון עם יוסף חכמי, מוסף הארץ, 2 בנובמבר 1995
  6. ^ 6.0 6.1 שלומי שפר, חכמי מוכרים את החברה המשפחתית, באתר הארץ, 1 בינואר 2003
  7. ^ עדה כהן, הקשר המשפחתי (3) – שבט הס"ט חכמי, מוגרבי, קרסו, רקנטי: שורשים בארץ – ענפים בצמרת הכלכלה, מעריב, יום רביעי, 1 בנובמבר 1978 עמ' 33
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 אילן נחשון, "אהבה, תשוקה ואובססיה", מוסף 7 ימים של העיתון ידיעות אחרונות, 30 באוקטובר 1998, עמ' 56
  9. ^ יוסף קרצ'מר, "הפניקס" - מקום ראשון ברווחים בענף הביטוח בסוף 86", מעריב, יום ראשון, 3 בינואר 1988
  10. ^ תרומה חשובה לתרבות האנושית, Tau Insider ‏2009, עמ' 16
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 משה רונן, ציורים בעין הסערה, מוסף 24 שעות בעיתון ידיעות אחרונות, 4 בספטמבר 2002, עמ' 15-14
  12. ^ 12.0 12.1 אוסף הבולים והאמנות של יוסף חכמי, באתר paulfrasercollectibles.com
  13. ^ קרול ווגל, בתוככי האמנות, ניו יורק טיימס, 11 באוקטובר 2002
  14. ^ ידיעות אחרונות, יום שישי, 27 בפברואר 1987, עמ' 12
  15. ^ החלטת חבר השופטים, תערוכת הבולאים העולמית, וושינגטון, 2006
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 דוקטור לשם כבוד ליוסף חכמי
  17. ^ יעקב בן-יוסף, יוסף חכמי: "לעשות סדר" בענף הביטוח, ידיעות אחרונות, יולי שלישי, 22 בנובמבר 1983, מוסף ממון, עמ' 5