דליה קרפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

דליה קַרְפֶּל (נולדה ב-1950[1]) היא במאית קולנוע ישראלית, תסריטאית, עיתונאית ומרצה לקולנוע ותקשורת, ובין השאר לימדה גם בבית הספר כותרת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דליה קרפל גדלה בתל אביב, השלישית מבין ארבע אחיות. אמה הייתה גננת, ואביה היה איש התעשייה הצבאית. סיימה את תיכון סמינר הקיבוצים ברמת אביב, ושרתה כמורה חיילת בדרום הארץ. לאחר שירותה הצבאי השלימה לימודי קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

קרפל החלה את עבודתה העיתונאית בשנות השמונים הראשונות ככתבת לענייני תרבות בגלי צה"ל ובכתבות תרבות בערוץ 1. בד בבד כתבה בעיתונות הכתובה. היא החלה בעבודתה בעיתונים "מוניטין" ו"העיר". בתחילת שנות התשעים עברה לעיתון "הארץ", בו היא מפרסמת עד היום כתבות ביוגרפיות וכתבות דיוקן בתחומי התרבות והספרות, הציור והאמנות הפלסטית. היא נתנה מכוחה גם לכתבות היסטוריות, שהעלו למחזור החיים הציבוריים דמויות נשכחות מהעבר הקרוב. בין השאר פרסמה ראיונות וכתבות על משה בן הרוש, חבצלת חבשוש, נעמן דילר, הרן בר דור, יונה וולך, שמחה צברי, ביל ויולה, קורט וונגוט, ז'אק דרידה, טוביה ריבנר, רוברט פרנק (צלם), מרים רות, סיגלית לנדאו, נתן זך, לידיה ז'ורז', יהודה עמיחי, כריסטיאן קובריק, אדוארדו מנדוסה, אפרים הלוי ועוד רבים.

במקביל לעיסוקה כעיתונאית עסקה בכתיבת תסריטים לסרטים דוקומנטריים. כיום היא במאית מוכרת של סרטים דוקומנטריים עטורי פרסים.

מיצירותיה הקולנועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרפל ביימה והפיקה כמה סרטים דוקומנטריים שזכו להצלחה בארץ ובחו"ל. ביניהם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]