יועצת הלכה
יועצת הלכה היא אישה שהוכשרה לענות לנשים בנושאים הקשורים לטהרת המשפחה.
הכשרת יועצות ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יועצות ההלכה מוכשרות בתוכנית קרן אריאל במדרשת נשמת וכן במרכז מרים גלאובך שהוא שלוחה של מדרשת נשמת בארצות הברית. התוכנית הוקמה ביוזמתה של הרבנית חנה הנקין והרב יהודה הרצל הנקין זצ"ל בשנת 1999 כדי לתת מענה לנשים המחפשות כתובת נשית בשאלות בנושאי טהרת המשפחה. התוכנית נמשכת שנתיים וחצי ובמהלכם לומדות התלמידות הלכות נידה בצורה נרחבת ומעמיקה ובמקביל משתלמות בנושאי בריאות האישה.
במסגרת הכשרת יועצות ההלכה, מועברים שיעורים שבועיים על ידי הרב יעקב ורהפטיג והרבנית נועה לאו, שיעור חודשי על ידי הרב אסף בדנרש ובנוסף ישנם שיעורים המועברים על ידי מרצים אורחים הן מהתחום הרבני והן מתחומי בריאות האישה, מיניות, זוגיות ובריאות הנפש.
בסיום הלימודים נבחנות התלמידות בעל-פה בחינה מקיפה בפני ארבעה תלמידי חכמים, ונדרשות להוכיח בקיאות בהלכות טהרת המשפחה מספרות חז"ל, דרך השולחן ערוך וספרות הפוסקים ועד להלכה למעשה. לאחר שעמדו יועצות ההלכה בכל המבחנים, הן מקבלות תעודת "יועצת הלכה", המסמיכה את הנשים לייעץ ולתת הכוונה בנושאי טהרת המשפחה ובנושאים הקשורים לכך.
תוכנית זו היא ראשונה מסוגה בעולם ההלכתי ובעולם הלימוד הנשי. בשנת תשפ"ד הגיע מספר יועצות ההלכה המוסמכות למאה ותשעים[1].
פעילות יועצות ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט והקו הפתוח של יועצות ההלכה מאפשרים לנשים לפנות בשאלות הלכתיות, בצורה אינטימית ואנונימית, לדמות נשית המהווה סמכות הלכתית ולקבל ממנה מענה מקצועי וליווי בשמירת טהרת המשפחה ונושאים בריאותיים נלווים.
בנוסף לאפשרות לשאול שאלה אנונימית באתר האינטרנט, ישנם דפי מידע רבים בנושאים הקשורים לטהרת המשפחה וכן שאלות נבחרות שנענו על ידי יועצות ההלכה. אתר האינטרנט מועל במספר שפות - עברית, אנגלית, צרפתית וספרדית.
כל פעילות יועצות ההלכה נעשית בליווי הלכתי של הרב יעקב ורהפטיג, הרב מיכאל אדרעי, הרב אסף בדנרש והרב קנת' אומן. כמו כן, במקרה של שאלות רפואיות שמתעוררות, ישנה רופאה שהוסמכה כיועצת הלכה והיא זאת שמהווה את הכתובת עבור שאלות שדורשות ידע רפואי מתקדם.
יועצות ההלכה עונות לנשים בקו פתוח לעשרות פניות מידי ערב ומספקות מענה נשי מקצועי להתמודדויות של אלפי זוגות בשמירת ההלכה ובתחומי בריאות נלווים כגון פוריות, בדיקות ובעיות גינקולוגיות, דימומים בגיל המעבר ועוד נושאים הקשורים.
יועצות ההלכה שמוכשרות בקרן אריאל משמשות גם ככתובת בתוך הקהילה בתחום טהרת המשפחה ונושאים נלווים, בארץ ובעולם, בנוסף מעבירות היועצות קורסי רענון וערבי עיון בנושאים אלה.
בשנת תשע"ח יצא לאור הספר 'נשמת הבית'. זהו ספר שאלות ותשובות שנשלחו ליועצות ההלכה בנושאי היריון, לידה, הנקה ואמצעי מניעה. השאלות בספר משקפות את השאלות השכיחות שמגיעות ליועצות. הספר בנוי בצורה של סימנים ובכל סימן ישנה תשובה קצרה לאשה ולאחר מכן הרחבה הלכתית מעמיקה, הכוללת ראשונים ואחרונים. בחלקו השני של הספר ישנם נספחים רפואיים שמסבירים את הרקע הרפואי לתשובות. התשובות כולן נכתבו ביד צוות יועצות הלכה, ונערכו בידי הרב יהודה זצ"ל והרבנית חנה הנקין. בשנת תשע"ט הוקדם מיזם חדש במפעל יועצות ההלכה הנקרא יועצות הלכה מלוות פוריות. אלו יועצות הלכה שעברו התמחות נוספת בתחומי הפוריות - רפואי, הלכתי ורגשי. יועצות אלו מלוות נשים ו/או זוגות בתהליכי טיפולי הפוריות מההיבטים השונים מתוך הבנה שההתמודדות של נשים עם מצוות טהרת המשפחה והעיסוק שלהן בגוף ובהבאת חיים לעולם, מפגישים אותם עם מורכבויות נוספות. מיזם זה מלווה על ידי קרן גפן מבחינה רפואית ורגשית ועל ידי הרב מיכאל אדרעי מבחינה הלכתית.
התייחסות ליועצות ההלכה בציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז הקמת התוכנית זוכות היועצות להכרה ציבורית נרחבת ולתמיכה רבנית, בין השאר של הרבנים יעקב אריאל ונחום אליעזר רבינוביץ[2].
בניגוד למיזמים אחרים המכשירים נשים להורות הלכה, יועצות ההלכה מקובלות על רבים בציבור הדתי, בשל עיסוקן בטהרת המשפחה בלבד וכן בשל הגדרתן כ'יועצות הלכה' ולא כרבניות. כך למשל בתשובה באתר כיפה כותב הרב אבינר שאין חידוש בנשים שמלמדות לנשים הלכה ומביא לדוגמה את יועצות ההלכה שמלמדות הלכה מתוך כוונות טובות[3].
אצל רבים העיסוק בטהרת המשפחה נתפס לכתחילה כלא פמיניסטי, ולכן אינו קורא תיגר על הקהילה הדתית ועל מוסד הרבנות[4], ובנוסף העיסוק של נשים בנושא רגיש זה נחשב כצנוע יותר ומתאים יותר ואף ייתכן שבעקיפין מסייע לנשים לשמור הלכות אלו[5] ומנגיש אותן בעבורן[6]. בכנס רבנים שנערך בחודש טבת תשע"ז 23/01/17, דיבר הרב רא"ם הכהן על חשיבות נתינת הסמכות לנשים בתחום טהרת המשפחה ואף ציין כי כך היה נהוג בכל הדורות ואף הסביר כי כך צנוע יותר[7].
רבנים אחרים הסתייגו מהמיזם. כך למשל בתשובה באתר כיפה משנת 2016, כותב הרב ברוך אפרתי כי הרב ליאור שולל לחלוטין את כל עניין יועצות ההלכה, ואילו הרב אריאל מתיר לשאול אותן רק בעניינים הפשוטים והידועים ביותר, רק אם יודעים שהן לא פוסקות הלכה ולא מכריעות בעניינים קצת יותר מורכבים, אלא מעבירות לרב את כל השאלות[8].
בנוסף, רבים רואים בתוכנית הכשרת יועצות ההלכה איום על הסמכות הרבנית בעולם האורתודוקסי, חלקם מתוך חשד במניעים המביאים נשים ללמוד תורה[9] וחלקם מתוך התנגדות לכל שינוי בעולם הדתי[10]. עם השנים, רבנים שונים שהתוודעו לעומק הלימוד בתוכנית, הכירו בחשיבות הכתובת הנשית עבור נשים שמרגישות שאלו שאלות מאוד אינטימיות שאינן יכולות לשאול רב. כמו כן, הידיעה כי בנושאים הדורשים פסיקה מחודשת, יועצות ההלכה פונות לרבנים ולא נותנות תשובה מעצמן, הגבירה את התמיכה הרבנית בפעילות יועצות ההלכה.
תוכניות הכשרה נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מספר שנים בהן מדרשת נשמת הייתה היחידה שהכשירה נשים להשיב בהלכות טהרת המשפחה נפתחו תוכניות דומות במספר בתי מדרש בארץ ובעולם.
בשנת 2016 הקים רבה הראשי של בריטניה, הרב אפרים מירוויס, את תוכנית "מעיין" להכשרת יועצות הלכה שיפעלו בקהילות היהודיות בבריטניה[11].
במת"ן השרון פועלת תוכנית להכשרת מורות להלכה. התוכנית מתקיימת בשני מסלולים - מסלול טהרת המשפחה ומעגל החיים ומסלול לימודים מתקדמים בהלכה בנושאים הלכתיים אחרים[12]. במדרשת או"ת לינדנבאום ישנו את כולל דעה - המכון למנהיגות הלכתית בו הנשים לומדות במהלך חמש שנים את כל הנושאים ההלכתיים הנכללים במבחני הרבנות. בסוף התכנית הנשים מקבלות 'היתר הוראה'. במדרשת עין הנצי"ב פועלת תוכנית תהילה. הלימודים בבית המדרש כוללים את הנושאים הנכללים בתואר "יורה יורה" והן מוסמכות כמורות הלכה.
בנוסף לתוכניות הלכה העוסקות בטהרת המשפחה נפתחו במהלך השנים תוכניות הלכה נוספות העוסקות בתחומי דעת הלכתיים אחרים. במת"ן ירושלים מתקיימת תוכנית הלכתא - תוכנית ללימודי הלכה גבוהים. בתוכנית זו לומדים את הנושאים ההלכתיים שאינם טהרת המשפחה. רבות מהפונות לתוכנית זו הן יועצות הלכה שכבר סיימו את לימודי טהרת המשפחה שלהן בנשמת. במדרשת מגדל עוז פועלת תוכנית הלכה המתמקדת בהלכות שבת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר טובה גנזל, "הפוסק, הרב ויועצת ההלכה". המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2011. באתר Academia.edu
- לאה ויזל ומירב כהנא, "זה הזמן למנהיגות תורניות", מקור ראשון, מוסף "שבת", 2 באוקטובר 2015
- אריאל הורוביץ, "ההלכה היא הלכה, הרגישות נשית", בעיתון מקור ראשון, 23 בספטמבר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יועצות הלכה - מי אנחנו?, באתר הלכה ובריאות האישה, 8 בנובמבר 2016 (ארכיון)
- ^ רשימת רבנים התומכים בתכנית (בסוף המאמר), באתר nrg, 11 באוקטובר 2009
- ^ הרב שלמה אבינר, תשובה באתר כיפה, 10 ביוני 2015
- ^ יועצת הלכה ומניינים שוויוניים, באתר ravtzair.blogspot.co.il
- ^ דרושה יועצת, באתר ravtzair.blogspot.co.il
- ^ אישה פוסקת הלכה מאתר בית הלל, באתר www.beithillel.org.il (ארכיון)
- ^ רפאל לוי, רבנים יוצאים למאבק על הטהרה, באתר ערוץ 7, 23 בינואר 2017
- ^ תשובה מהרב ברוך אפרתי, תשובה באתר כיפה, 13 באוקטובר 2016
- ^ יוני קמפינסקי, נשים צריכות לפסוק הלכה?, באתר ערוץ 7, 24 בפברואר 2015
- ^ לימוד תורה לנשים הסטייה הפכה לתקן, באתר פורום בחדרי חדרים, 23 במאי 2004
- ^ צביקה קליין, הרב של בריטניה: "האנטישמיות בלייבור הפכה להיות סוג של היתר", באתר מקור ראשון, 10 ביוני 2019
- ^ תיאור התכנית להכשרת, מורות הלכה.