יחזקאל קרתי

יחזקאל קרתי
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	29 בדצמבר 1923; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	23 בינואר 2004 (בגיל 80)
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה ; משטרת ישראל
תקופת פעילות	1948–1985 (כ־37 שנים)
דרגה	ניצב (משטרה)

יחזקאל קרתי (29 בדצמבר 1923 – 23 בינואר 2004)^[1] היה ניצב במשטרת ישראל.

ביוגרפיה

קרתי נולד בירושלים ליעקב ושרה קרצ'בסקי. בילדותו עברה המשפחה למצרים בעקבות עבודת אביו ושם למד בבית ספר יסודי. בשובם לירושלים למד בבית הספר "תחכמוני" ובתיכון "אליאנס", השלים בגרות במסגרת אוניברסיטת לונדון ולמד לימודי מסחר.

כשנה עבד במשרד האפוטרופוס הכללי של ממשלת המנדט וב-1941 עבר לתל אביב והחל ללמוד משפטים ולעבוד במשרד עורכי דין. בשנת 1948 הוסמך לעריכת דין. בשנים אלו היה חבר ארגון "ההגנה" ובשנת 1947 הוצב כשומר בגבול יפו.

עם הקמת מדינת ישראל התנדב לשרת במשטרה ושירת כמפקד תחנת בית ליד בדרגת מפקח משנה. כעבור מספר חודשים התמנה למפקד נפת השרון ולאחר כשנה עבר לשרת במטה הארצי. היה יועץ משפטי למטה הארצי, שירת בתחום חקירות ותביעות ועסק בתיאום בין המשטרה לבין המערכת המשפטית האזרחית. בשנת 1960 מונה לממלא מקום ראש המחלקה הפלילית. שימש מפקד מחלקת המודיעין ועוזר ראש מחלקת חקירות במטה הארצי, היה ראש נציגות האינטרפול בישראל וראש המחלקה לתפקידים מיוחדים. בעקבות ארגון מחדש של המטה הארצי ב-1966, מונה לעוזר ראש מחלקת חקירות, שאיחדה לתוכה את המחלקה לחקירות כלכליות, המחלקה לחקירות פליליות, חקירות הקשורות לאינטרפול ופיקוח על חקירות במחוזות השונים^[2].

שימש נשיא בית הדין המשמעתי של המשטרה, ב-1978 הועלה לדרגת ניצב^[3]. בתפקידו האחרון היה ראש אגף החקירות והתמנה לממלא מקום המפקח הכללי^[4].

בתום 37 שנות שירות במשטרה פרש בסוף שנת 1985 לגמלאות^[5], והחל לעסוק בעריכת דין בתל אביב ובירושלים. כעורך דין הגיש תביעה בסך 100 מיליון שקל כנגד ארבעת הבנקים הגדולים בשם שישה אנשים וגופים, שהפקידו את כספם בפיקדון ריבית יומי בשנת 1983. כאשר ארבעת הבנקים תיאמו את גובה שיעורי הריבית, בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים^[6].

מונה כחבר בוועדות ציבוריות שונות: ועדת ראש הממשלה לנוער במצוקה וועדות בנושאי זנות ושעבוד נשים.

נפטר בשנת 2004 ונקבר בחלקת המשטרה בהר הרצל.

קישורים חיצוניים

יחזקאל קרתי באתר אלבום המשפחות של ראשון לציון
נעמי לויצקי, קרתי - מה הם רוצים ממנו, כותרת ראשית, 12 בספטמבר 1984
אבי דוידוביץ, האם פיטוריו של המפכ"ל הרצל שפיר היו סבירים ומוצדקים? (באתר "על חברה ומדינה - עבריינות ואכיפת החוק", 9 בינואר 2021)

הערות שוליים

^ אתר "נשמה"
^ שינויים במטה הארצי של המשטרה, דבר, 21 באוגוסט 1966
^ יחזקאל קרתי - ניצב , בנימין דגל - תת־ניצב, דבר, 9 במרץ 1978
^ ניצב יחזקאל קרתי ראש אגף החקירות במשטרה, דבר, 27 באפריל 1980
^ בטקס חגיגי שנערך בלשכת שר המשטרה חיים בר־לב, הועלה יגאל מרקוס לדרגת ניצב ומונה לתפקיד ראש אגף החקירות, במקום ניצב יחזקאל קרתי, חדשות, 1 בינואר 1986
^ רינו צרור, בג״ץ נגד 4 הבנקים הגדולים: תביעה במאה מיליון שקל, חדשות, 23 באוקטובר 1987

[1] אתר "נשמה"

[2] שינויים במטה הארצי של המשטרה, דבר, 21 באוגוסט 1966

[3] יחזקאל קרתי - ניצב , בנימין דגל - תת־ניצב, דבר, 9 במרץ 1978

[4] ניצב יחזקאל קרתי ראש אגף החקירות במשטרה, דבר, 27 באפריל 1980

[5] בטקס חגיגי שנערך בלשכת שר המשטרה חיים בר־לב, הועלה יגאל מרקוס לדרגת ניצב ומונה לתפקיד ראש אגף החקירות, במקום ניצב יחזקאל קרתי, חדשות, 1 בינואר 1986

[6] רינו צרור, בג״ץ נגד 4 הבנקים הגדולים: תביעה במאה מיליון שקל, חדשות, 23 באוקטובר 1987

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

ראשי אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל
ראשי אגף החקירות והמודיעין	ירחמיאל ירון (1948–1950) • נעמן סתוי (1950) • ישורון שיף (1951–1953) • אברהם זלינגר (1953–1958) • מתתיהו סלע (1958–1963) • אריה שור (1963–1975) • יעקב קדמי (1975–1977) • אהרן שלוש (1977–1980) • יחזקאל קרתי (1980–1986) • יגאל מרקוס (1986–1988) • יהושע כספי (1988–1990) • עוזי ברגר (1990–1993) • אלכס איש-שלום (1993) • יוסי לוי (1993–1996) • סנדו מזור (1996–1997) יוחנן דנינו (2006–2008) • יואב סגלוביץ (2009–2013) • מני יצחקי (2013–2017) • גדי סיסו (2017–2020) • יגאל בן-שלום (2020–2024) • בועז בלט (2024–)
ראשי אגף החקירות	סנדו מזור (1997–1998) • יוסי סדבון (1998–2001) • משה מזרחי (2001–2004)
ראשי אגף המודיעין	אבי כהן (1997–1998) • חיים קליין (1998–2002) • אילן פרנקו (2002–2004) • אורי בר-לב (2004)