לדלג לתוכן

יהושע כספי

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושע כספי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 באוגוסט 1929 (בן 95)
גאלאץ, רומניה רומניהרומניה
תאריך עלייה 1946
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות משטרת ישראל
תקופת פעילות 1949–1991 (כ־42 שנים)
דרגה ניצב  ניצב
תפקידים בשירות
  • מפקד מחוז דרום
  • נציג המשטרה בארצות הברית
  • ראש אגף חקירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
עיטורים
עיטור האומץ עיטור האומץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהושע כספי (נולד ב-29 באוגוסט 1929) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כספי נולד בגאלאץ שברומניה ובמאי 1946 עלה לארץ ישראל על ספינת המעפילים מקס נורדאו, אשר נוסעיה נכלאו במחנה המעצר בעתלית. כספי שוחרר כעבור שלושה חודשים. תחילה הצטרף לקיבוץ שער הגולן וכעבור שבועות ספורים עבר לקיבוץ מסילות. בפברואר 1948 גויס עם חבריו להכשרת הנוער לפלמ"ח והיה חבר פלוגה א' של הגדוד הראשון בחטיבת יפתח. במלחמת העצמאות לקח חלק במבצע מטאטא, קרב מלכיה וקרבות החטיבה בנגב. בתפקידו האחרון שימש נשק גדודי בדרגת סמל ובאפריל 1949 שוחרר.

הילד רוני עבד מצביע על מיקום בו גילה חפץ חשוד שהונח על בלוני גז בבניין מגורים בחיפה ב-23 בנובמבר 1969. החפץ זוהה כמטען נפץ על ידי קצין המשטרה יהושע כספי, שפירק אותו ומנע את התפוצצותו.

במאי 1949 התגייס למשטרת ישראל. כספי שירת בתפקידים שונים במשטרה, בקיץ 1958 השתתף בדיכוי המרד בבית סוהר שיטה. על פי עדותו, הוא ירה למוות בשני אסירים שניסו לפרוץ למחסן הנשק של הכלא[1]. בשנת 1959 סיים קורס קצינים[2]. שירת כמפקד תחנת המשטרה בנצרת ומפקד תחנת המשטרה בעפולה. בסוף שנות ה-60 היה ראש הלשכה לתפקידים מיוחדים בנפת חיפה[3], במקביל ללימודי מזרחנות באוניברסיטת חיפה[4]. ב-1969 הצליח לפרק מטען חבלה שהוטמן בבנין מגורים בחיפה, על אף שלא הוכשר כחבלן. על כך זכה ב-1974 בעיטור האומץ של המשטרה.[5]

בשנת 1973 מונה לקצין מודיעין במטה הארצי. בשנים 1975–1977 שירת במחוז דרום של המשטרה כאחראי על נושא המודיעין והחקירות[6]. בשנת 1977 שימש רכז הוועדה לבדיקת תופעת הפשע בישראל[7] ובנובמבר 1977 מונה לראש המחלקה לתפקידים מיוחדים באגף החקירות[8]. בספטמבר 1978 מונה לסגן מפקד מחוז דרום[9] תפקיד בו בין השאר היה אחראי על מבצע סוגר לתפיסת שמונת הבורחים מכלא רמלה[10]. בשנת 1981 הועלה כספי לדרגת ניצב ומונה למפקד מחוז דרום[2]. בתקופת כהונתו עסק המחוז בחקירת רצח אמיל גרינצווייג ובשדרוג אבטחת הר הבית לאחר שנתפסה כת ליפתא שבקשה לפוצץ את כיפת הסלע. בעקבות התפיסה שהתבצעה ברגע האחרון על הר הבית, האשימו גורמים במשטרה את כספי בכך שלא עצר מוקדם יותר את חברי הכת על פי מידע מודיעיני שהועבר ממחוז תל אביב. האשמות אלו הביאו לעימות ממושך במשטרה בין המפכ"ל ותומכיו מצד אחד, לאסף חפץ וצבי בר מצד שני[11].

אחר כך היה נציג המשטרה בארצות הברית[12] (בשנים 1984–1988) וראש אגף החקירות (ב-1988–1990)[13].

במהלך שירותו במשטרה, השלים כספי השכלה גבוהה, כולל דוקטורט. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה של ארצות האסלאם ומדעי המדינה (1972), תואר שני בקרימינולוגיה (1982) ודוקטורט במדעי המשטרה מאוניברסיטת העיר ניו יורק (1991).

כספי הקים את תוכנית הלימודים לתואר ראשון בקרימינולוגיה ואכיפת החוק המשותפת למכללת בית ברל והאוניברסיטה הפתוחה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ המשך העדויות לפני ועדת שטה, דבר, 19 באוגוסט 1958
  2. ^ 1 2 דרגת ניצב ליהושע כספי מפקד המחוז הדרומי במשטרה, דבר, 2 באפריל 1981
  3. ^ דוד זוהר, גדל מספר מקרי שוד ואונס באיזור חיפה, מעריב, 24 בפברואר 1969
  4. ^ קצין משטרה גיבור היום בחיפה, מעריב, 25 בנובמבר 1969
  5. ^ עיטור אומץ ל-16 שוטרים ואזרח, דבר, 18 בדצמבר 1974
  6. ^ הסמים, דבר, 23 בנובמבר 1976
  7. ^ יתכן שתוקם יחידה משטרתית מיוחדת ללחימה בפשע המאורגן, דבר, 9 באוגוסט 1977
  8. ^ תפקיד חדש לנצ"מ יהושע כספי, דבר, 2 בנובמבר 1977
  9. ^ נצ"מ כספי סגן מפקד המחוז הדרומי, דבר, 21 בספטמבר 1978
  10. ^ אל תתאמצו, אנחנו הבורחים, מעריב, 14 בינואר 1979
    הבריחה, המרדף והלכידה, מעריב, 10 באוגוסט 1979
  11. ^ אילן בכר, לניצב בר אין מקום במשטרה, מעריב, 19 במרץ 1984
  12. ^ שלמה גבעון, תורגמן יורד לדרום כספי טס לאמריקה, מעריב, 4 ביולי 1984
  13. ^ יוסי לוי, ניצב כספי מותח בקורת על בר־לב, מעריב, 28 בדצמבר 1989


מפקדי מחוז הדרום של משטרת ישראל
שאול רוזוליו (1962–1970) • דוד עופר (1970–1972) • אהרון שלוש (1972–1973) • חיים תבורי (1973–1975) • אריה איבצן (1975–1980) • יהושע כספי (1980–1984) • אברהם תורג'מן (1984–1985) • רחמים קומפורט (1985–1990) • רפי פלד (1991–1993) • יהודה וילק (1993) • שמעון לוי (1993–1996) • יאיר יצחקי (1996–1997) • דן ברינקר (1997–2000) • יצחק אהרונוביץ' (2001–2002) • משה קראדי (2002–2004) • דודי כהן (2004) • אורי בר-לב (2004–2008) • יוחנן דנינו (2008–2011) • יוסי פריינטי (2011–2012) • יורם הלוי (2012–2016) • דוד ביתן (2016–2018) • מוטי כהן (2018–2019) • יורם סופר (2019–2021) • פרץ עמר (2021–2023) • אמיר כהן (2023–2024) • חיים בובליל (2024–)
מפקדי מחוז ירושלים של משטרת ישראל
ישורון שיף (1948–1949) • לוי אברהמי (1949–1958) • יואב פלג (1958–1961) • שאול רוזוליו (1962–1970) • דוד עופר (1970–1972) • אהרון שלוש (1972–1973) • חיים תבורי (1973–1975) • אריה איבצן (1975–1980) • יהושע כספי (1980–1984) • אברהם תורג'מן (1984–1985) • רחמים קומפורט (1985–1990) • חיים אלבלדס (1991–1993) • רפי פלד (1993) • יהודה וילק (1993–1994) • אריה עמית (1994–1997) • יאיר יצחקי (1997–2000) • מיקי לוי (2000–2004) • אילן פרנקו (2004–2007) • אהרן פרנקו (2007–2011) • ניסו שחם (2011–2012) • יוסי פריינטי (2012–2014) • משה אדרי (2014–2016) • יורם הלוי (2016–2019) • דורון ידיד (2019–2021) • דורון תורג'מן (2021–2024) • אמיר ארזני (2024–)
ראשי אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל
ראשי אגף החקירות והמודיעין ירחמיאל ירון (1948–1950) • נעמן סתוי (1950) • ישורון שיף (1951–1953) • אברהם זלינגר (1953–1958) • מתתיהו סלע (1958–1963) • אריה שור (1963–1975) • יעקב קדמי (1975–1977) • אהרן שלוש (1977–1980) • יחזקאל קרתי (1980–1986) • יגאל מרקוס (1986–1988) • יהושע כספי (1988–1990) • עוזי ברגר (1990–1993) • אלכס איש-שלום (1993) • יוסי לוי (1993–1996) • סנדו מזור (1996–1997)
יוחנן דנינו (2006–2008) • יואב סגלוביץ (2009–2013) • מני יצחקי (2013–2017) • גדי סיסו (2017–2020) • יגאל בן-שלום (2020–2024) • בועז בלט (2024–)
ראשי אגף החקירות סנדו מזור (1997–1998) • יוסי סדבון (1998–2001) • משה מזרחי (2001–2004)
ראשי אגף המודיעין אבי כהן (1997–1998) • חיים קליין (1998–2002) • אילן פרנקו (2002–2004) • אורי בר-לב (2004)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יהושע_כספי&oldid=41321296"