אהרן שלוש (ניצב)
 | |
| אהרן שלוש במדי משטרת ישראל | |
| לידה |
19 באוגוסט 1921 תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | 21 בספטמבר 2004 (בגיל 83) |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 ההגנה משטרת ישראל |
| תקופת פעילות |
1938 – 1948 (ההגנה) 1950 – 1973 (משטרה) 1977 – 1980 (משטרה) |
| דרגה |
 ניצב |
אהרן שלוש (19 באוגוסט 1921 – 24 בספטמבר 2004) היה ניצב במשטרת ישראל.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אהרן ("אהרוני") שלוש נולד בתל אביב, בשנת 1921 לאביו משה שלוש, ולאמו רחל לבית מדניצקי ובילדותו התחנך בגימנסיה הרצליה.
משנת 1938 שירת בארגון ההגנה ועם קום המדינה בצה"ל. בשנת 1949 עבר לעבוד במשרד הפנים והיה קצין מחוז בנושא מיעוטים. בעקבות המלצתו של בכור שטרית הצטרף באוקטובר 1950 למשטרת ישראל והיה ראש מדור מיעוטים במחלקה לתפקידים מיוחדים. לאחר מבצע קדש מונה לראש הלשכה המקומית לתפקידים מיוחדים בעזה.
בשנת 1959 מונה לראש המחלקה לתפקידים מיוחדים במטה הארצי של המשטרה, המפכ"ל יוסף נחמיאס, אמר עליו "כשם שהיה בן לאצולת היישוב, כן היה מאצולת הקצונה של המשטרה"[1]. בין השנים 1963–1965 שהה בארצות הברית ולמד במכללה לביטחון לאומי (בשנים אלו החליף אותו בתפקידו מאיר נוביק). בשובו לארץ חזר לראשות המחלקה ובשנת 1971 קודם לדרגת תת-ניצב. במסגרת זו נקשר שמו בשערוריית "מסמכי לנסקי" אך "ועדת פלד" שקמה בעקבותיה[2] זיכתה אותו מכל אשמה[3][4]. ובשנת 1972 מונה לסגן מפקד מחוז דרום ובהמשך אותה שנה מונה למפקד המחוז. במהלך 1973 פרש מהמשטרה וביוזמת פרופסור צבי יעבץ עבר לשמש מזכיר אקדמי של אוניברסיטת תל אביב, אך בשנת 1977 חזר למשטרה ועד 1980 עמד בראש אגף החקירות והיה ממלא מקום המפכ"ל[5]. תחת פיקודו ובמקביל לוועדת שִׁמְרוֹן הכפיף לאגף החדש, "אגף החקירות והלחימה בפשיעה", את גורמי החקירות הבילוש, המודיעין הזיהוי הפלילי, התביעות ויחידות הנוער.
בשנת 1980 חזר שלוש לאוניברסיטת תל אביב ושימש דיקן הסטודנטים. במסגרת תפקידו זה שם רבות להורדת החיכוך עם סטודנטים ערבים לאומניים. כגמלאי המשטרה היה חבר בית הדין המשמעתי.
שלוש היה נשוי פעמיים. מאשתו הראשונה, מרים לבית אנג'ל[6], נולדו שתי בנות – גילה הנשואה לשחקן אלכס פלג ודליה. מאשתו השנייה, עליזה לבית בונה נולד הבן דורון.
חיבר את הספר "מגאלאבייה לכובע טמבל" (1997), שבו הביא את סיפור משפחתו, החל מראש המשפחה שעלה ארצה מאוראן.
הסופר עמוס אריכא העיד כי דמותו של עברי טולדו, גיבור ספרו "תופס הגלים", מבוססת במידה רבה על דמותו המיוחדת של אהרן שלוש ונוצקה בהשראת משפחתו[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרון שלוש (לזכרו) בעיתון קוראים 100 של משטרת ישראל
- אורי דרומי, מאגף החקירות לדיקאן הסטודנטים, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2004
- עמוס אריכא, האציל לבית שלוש, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 בספטמבר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורי דרומי, מאגף החקירות לדיקאן הסטודנטים, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2004
- ^ כתב־המינוי של הוועדה לבירור "מידת האמת בסיפורו של כתב הארץ", דבר, 31 אוגוסט 1971 עמוד 2
- ^ התערבות תנ"צ שלוש בפרשת מסמכי־לנסק׳ הייתה בתום־רב, על המשמר 17 בספטמבר 1971, עמוד 1-2
- ^ תנ"ץ שלוש פעל לפי ההוראות, דבר 17 בספטמבר 1971, עמוד 3
- ^ מנחם רהט, החלה עבודת הקצין הבודק פרשת שרון, מעריב, 30 מאי 1978
- ^ הכלל והפרט, הארץ. 7 יוני 1943
- ^ האציל לבית שלוש, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 בספטמבר 2014, עמוס אריכא
| מפקדי מחוז הדרום של משטרת ישראל | |
|---|---|
|
| מפקדי מחוז ירושלים של משטרת ישראל | |
|---|---|
|
| ראשי אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל | ||
|---|---|---|
| ראשי אגף החקירות והמודיעין | ירחמיאל ירון (1948–1950) • נעמן סתוי (1950) • ישורון שיף (1951–1953) • אברהם זלינגר (1953–1958) • מתתיהו סלע (1958–1963) • אריה שור (1963–1975) • יעקב קדמי (1975–1977) • אהרן שלוש (1977–1980) • יחזקאל קרתי (1980–1986) • יגאל מרקוס (1986–1988) • יהושע כספי (1988–1990) • עוזי ברגר (1990–1993) • אלכס איש-שלום (1993) • יוסי לוי (1993–1996) • סנדו מזור (1996–1997) יוחנן דנינו (2006–2008) • יואב סגלוביץ (2009–2013) • מני יצחקי (2013–2017) • גדי סיסו (2017–2020) • יגאל בן-שלום (2020–2024) • בועז בלט (2024–) |
|
| ראשי אגף החקירות | סנדו מזור (1997–1998) • יוסי סדבון (1998–2001) • משה מזרחי (2001–2004) | |
| ראשי אגף המודיעין | אבי כהן (1997–1998) • חיים קליין (1998–2002) • אילן פרנקו (2002–2004) • אורי בר-לב (2004) | |