יחסי אינדונזיה – פפואה גינאה החדשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אינדונזיהפפואה גינאה החדשה
אינדונזיהאינדונזיה פפואה גינאה החדשהפפואה גינאה החדשה
אינדונזיה פפואה גינאה החדשה
שטחקילומטר רבוע)
1,904,569 462,840
אוכלוסייה
279,232,920 10,468,719
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,319,100 30,633
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,724 2,926
משטר
רפובליקה מונרכיה חוקתית

יחסי אינדונזיה–פפואה גינאה החדשה הם יחסי החוץ בין אינדונזיה ופפואה גינאה החדשה. שתי המדינות גובלות בגבולה הצפוני של אוסטרליה.

מערב גינאה החדשה (אשר מורכבת משני מחוזות אינדונזיים: פפואה ופפואה המערבית) ופפואה גינאה החדשה חולקים גבול לאורך 820 ק"מ. הגבול הזה עורר מתח מדיני מתמשך בין המדינות במשך עשורים רבים.[1]

אינדונזיה מיוצגת בפפואה גינאה החדשה על ידי  שגרירות בפורט מורסבי והקונסוליה בעיר ואנימו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטון הקולוניאלי ההולנדי, ופעולות הממשלה האינדונזית על האוכלוסיות בפפואה גרמו לבעיית גבול חריפה, ולנהירת פליטים מפפואה לפפואה גינאה החדשה.[2]

בשנת 1979 נחתם הסכם בין אינדונזיה לפפואה ניו גינאה,[3] אשר קבע את הגבול בקו ישר, אשר נמשך בלי התחשבות בתנאי הקרקע, למעט קטע קטן באזור נהר פליי, שנקבע בשנת 1893, כדי לאפשר שיטור בריטי טוב יותר של האזור.[4]

פליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל סכסוך גבול בין שתי המדינות, פליטים חצו את הגבול באופן קבוע.[5][6]

הבעיה העיקרית של הפליטים מהסכסוך בין כוחות הביטחון האינדונזיים, ובין קבוצות שונות במערב פפואה, הם מבקשי המקלט בשטח פפואה גינאה החדשה.[7]

אמנה הדדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 באוקטובר 1986 נחתם הסכם של כבוד הדדי, שיתוף פעולה, וידידות בין המדינות, אשר נועד ליישב את כל המחלוקות שעלולות להתעורר ביניהן רק בדרכי שלום"[8][9]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://countrystudies.us/indonesia/100.htm
  2. ^ Chauvel, Richard Refuge, displacement and dispossession: responses to Indonesian rule and conflict in Papua RSC Working Paper No. 42 Dynamics of Conflict and Displacement in Papua, Indonesia A collection of papers developed in conjunction with a one-day workshop held on 26 October 2006 at St. Antony’s College, Oxford Edited by Eva-Lotta E. Hedman September 2007.
  3. ^ Leo Suryadinata, Indonesia's foreign policy under Suharto: aspiring to international leadership (Times Academic Press, 1996), 97.
  4. ^ Who Bit My Border?
  5. ^ http://www.reliefweb.int/rw/rwb.nsf/db900sid/AMMF-78QF4W?OpenDocument
  6. ^ Glazebrook, Diana. 2004. ‘"If I stay here there is nothing yet if I return I do not know whether I will be safe": West Papuan refugee responses to Papua New Guinea Asylum Policy 1998-2003,’ Journal of Refugee Studies 17(2): 205-221.
  7. ^ Kirsch, Stuart. 1996. ‘Refugees and Representation: Politics, Critical Discourse, and Ethnography along the New Guinea Border’, in Michael Morgan and Susan Leggett (eds.) Mainstream(s) and Margins: Cultural Politics in the 1990s, 222-236. Contributions in Political Science, Number 367. Westport, Ct: Greenwood Press.
  8. ^ http://countrystudies.us/indonesia/100.htm
  9. ^ "http://epress.anu.edu.au/sspng/mobile_devices/ch14.html ‘Mutual Respect, Friendship and Cooperation’? The Papua New Guinea-Indonesia Border and its Effect on Relations Between Papua New Guinea and Indonesia"