יחסי אינדונזיה – קוריאה הצפונית
| יחסי אינדונזיה – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| |
| אינדונזיה | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,904,569 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 279,232,920 | 26,223,828 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,319,100 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,724 | |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | דיקטטורה טוטליטרית חד-מפלגתית |
יחסי אינדונזיה–קוריאה הצפונית הם היחסים הבילטרליים של אינדונזיה וקוריאה הצפונית. אינדונזיה היא אחת המדינות הבודדות שעדיין מקיימות יחסים לבביים עם צפון קוריאה, למרות הסנקציות הבינלאומיות והבידוד שהוחלו על צפון קוריאה בנוגע להפרות זכויות האדם שלה ולתוכנית הטילים הגרעיניים שלה.
שתי המדינות חולקות מערכת יחסים שתחילתה בתקופת סוקרנו וקים איל-סונג בשנות השישים. שתי המדינות חברות בארגון המדינות הבלתי-מזדהות.
על פי סקר השירות העולמי של ה-BBC ב-2013, 42% מהאינדונזים רואים את השפעתה של קוריאה הצפונית באופן חיובי, כאשר 29% מביעים דעה שלילית. זו הדעה השנייה החיוב ביותר בעולם אחרי חוות דעתה של גאנה.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך ביקורו של הנשיא קים איל-סונג באינדונזיה בשנת 1965, הנשיא סוקרנו הציג את המנהיג הצפון קוריאני סביב הגנים הבוטניים של בוגור כאשר האחרון נפעם על ידי סחלב ממקסאר. הנשיא סוקרנו כינה מיד את הפרח קימילסונגיה ומינה אותו כסמל הידידות הנצחית בין שתי המדינות. הסחלב הסגול קימילסונגיה, הפך לחלק אינטגרלי מהתעמולה החסויה - ממלכתית העכשווית העוטפת את המנהיג המנוח.[2]
במרץ 2002 ביקרה הנשיאה מגוואטי סוקרנופוטרי בפיונגיאנג.[3]
בשנת 2002 פגש נשיא נשיאות מועצת העם העליונה ברפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה, קים יונג-נאם, את הנשיאה מגאוואטי סוקרנופוטרי. בשנת 2005 ביקר הנשיא קים יונג-נאם גם באינדונזיה כדי להשתתף בהנצחת ועידת אסיה-אפריקה. במאי 2012 ערך הנשיא קים יונג-נאם ביקור רשמי בג'קרטה. הביקור הניע את פעילי זכויות האדם והדמוקרטיה האינדונזית לקרוא לנשיא סוסיליו באמבאנג יודהויונו לעזור לדחוף לדמוקרטיזציה ולכבוד לזכויות האדם במדינה המבודדת.[4]
יחסים עכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינדונזיה עדיין שומרת על קשריה עם קוריאה הצפונית למרות הפרות זכויות האדם שלה ותוכנית הגרעין המאיימת על קוריאה הדרומית ויפן, שתי מדינות החולקות קשר פוליטי קרוב הרבה יותר, אינטרס כלכלי ושותפות אסטרטגית עם אינדונזיה.[5] אינדונזיה ממשיכה לעסוק בצפון קוריאה מאחר שהיא מאמינה בדיאלוג, וטוענת כי אין טעם להתבודדותה של קוריאה הצפונית.[6]
ממשלת קוריאה הצפונית הפעילה את מסעדת פיונגיאנג בג'קרטה, והנגישה את המטבח הצפון קוריאני, קידמה את צפון קוריאה וכן היוותה מקור למטבע זר לממשלת צפון קוריאה. במסעדת פיונגיאנג היו שפים, טבחים ומלצריות מצפון קוריאה.[7] המסעדה נסגרה לאחר מות אחיו החורג של קים ג'ונג און.[8]
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אינדונזיה מחזיקה בקוריאה הצפונית שגרירות בפיונגיאנג.
- קוריאה הצפונית מחזיקה באינדונזיה שגרירות בג'קרטה.[9]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 2013 World Service Poll BBC
- ^ Jill Reilly (18 באפריל 2012). "Here's us with the Kims: North Koreans flock in their thousands to celebrate 100th anniversary of founding father's birth... with a happy snap in front of massive portrait". Daily Mail Online. נבדק ב-6 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Megawati embarks on Asian tour". BBC. 24 במרץ 2002. נבדק ב-6 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bagus BT Saragih (14 במאי 2012). "Human rights concerns cloud North Korea's leader visit to RI". The Jakarta Post. נבדק ב-6 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jeffrey Robertson (15 בספטמבר 2010). "Sun sets on Indonesia's North Korea ties". Asia Times. נבדק ב-6 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jamil Maidan Flores (23 ביולי 2012). "The odd couple: North Korea and Indonesia". Jakarta Globe. נבדק ב-6 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tash Roslin (6 במאי 2010). "North Korea's Hidden Menu". Jakarta Globe. נבדק ב-10 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "金正男殺害犯のアジト認定で国連制裁前に閉店したジャカルタの北朝鮮レストラン（1/2）" (ביפנית). KoreaWorldTimes. 2020-03-14. נבדק ב-2020-05-18.
- ^ אתר על יחסי מדינות
