יחסי ניגריה–ניז'ר
| יחסי ניגריה–ניז'ר | |
|---|---|
|
|
| |
| ניגריה | ניז'ר |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 923,768 | 1,267,000 |
| אוכלוסייה | |
| 227,786,382 | 27,969,027 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 477,386 | 13,970 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,096 | 499 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | משטר חצי-נשיאותי |
יחסי ניגריה–ניז'ר הם היחסים הבילטרליים שבין הרפובליקה הפדרלית של ניגריה לבין הרפובליקה של ניז'ר. לשתי המדינות גבול משותף, והן חולקות היסטוריה ארוכה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגבול בין המדינות, שאורכו 1,500 ק"מ חוצה את האזור הצפוף ביותר בשתי המדינות. מבחינה תרבותית, מרכז הגבול ומערבו חוצה את האוסאלנד, שם מתגוררים בני ההאוסה. במזרח הגבול, שני צידי הגבול הנוכחי היו חלק מאימפריית קאנם בורנו.
האימפריאליזם הבריטי והצרפתי בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 הביא ליצירת הגבול הקיים. בתקופת השלטון הקולוניאלי הוטמעו השפות האנגלית והצרפתית בהתאם לצידי הגבול, כשניז'ר הייתה בשלטון צרפת, ואילו ניגריה תחת שלטון הממלכה המאוחדת, כמו גם התרבויות, שיטות החינוך וצורות השלטון. התנגשות האינטרסים בין שתי המעצמות גרמו לכך שלאורך זמן רב בתקופה הקולוניאלית נאסר על מסחר בין צידי הגבול. לניז'ר, מדינה ללא מוצא לים, הייתה גישה לחוף באמצעות מושבות צרפתיות אחרות, כמו בנין וטוגו.
בין 1941 ל-1943 הייתה ניז'ר חלק משלטון צרפת של וישי, ובשנים אלו הגבול בינה לבין ניגריה היה סגור לחלוטין. למרות זאת, שפת ההאוסה המשותפת והקשרים התרבותיים הבטיחו את קיום המסחר והתנועה לאורך השלטון הקולוניאלי[1].
כמדינות עצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז קבלת העצמאות בשתי המדינות ב-1960, הן ביססו יחסים קרובים. שתיהן אימצו את ההבנה שאין להתערב בעניינים הפנימיים של האחרת, אך במלחמת ביאפרה השתתפו ניז'ר ונשיאה, המאני דיורי, במאמצי התיווך[2].
כל אחת מהמדינות פנתה למעצמה ממנה קיבלה את העצמאות כדי לקבל סיוע ביטחוני, אולם בניגוד לגבול של ניגריה עם קמרון, או לגבול של ניז'ר עם בנין, בין שתי המדינות לא היו מחלוקות באשר לסוגיות בגבול. עם זאת, כן קיים רצון מסוים בקרב חלק מהאוכלוסייה ליצור מדינה שתכלול את כל בני ההאוסה, שנחלקים בין המדינות[1].
לניגריה שגרירות בניאמיי, בירת ניז'ר, ואילו לניז'ר שגרירות באבוג'ה, בירת ניגריה.
מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערים והיישובים בקרבת הגבול מחוברים זה לזה כחלק מהמסחר הטרנס–סהרי שנמשך עוד מימי הביניים. ערים בניגריה כמו קנו וקסטינה מהוות מזה זמן רב את התחנות הדרומיות של רשת המסחר שמשמשות כחלק ניכר מכלכלת ניז'ר. ניגריה נהנית מהמסחר והמכירות החקלאיות (בייחוד בקר מניז'ר), בעוד דרכי הגישה הישירות של ניז'ר לים עוברות דרך מערכת הרכבות של ניגריה ובנין.
איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניז'ר תלויה כמעט לחלוטין בשכנותיה לאספקת מים, בעוד צפון ניגריה תלויה בזרם נהר ניז'ר ובאגם צ'אד. הן ניז'ר והן צפון ניגריה מתמודדים עם המדבור וצורך גובר במים. שתי המדינות חברות ברשות אגן ניז'ר, בוועדת אגם צ'אד ובוועדה המשותפת של ניז'ר וניגריה לנושאי מים[3].
שתי המדינות חתומות גם על הסכם אנוגו מ-3 בדצמבר 1977, שהגדיר תקנות משותפות לבעלי החיים והצומח בקרב מדינות אגם צ'אד (קמרון, ניז'ר, ניגריה וצ'אד). ב-15 בינואר 1990 חתמו שתי המדינות על הסכם אבוג'ה לנושא המדבור, קידום שימור הטבע, ניצול ופיתוח אדמות ומשאבי המים, החי והצומח. הסכם מיידוגורי נחתם ב-18 ביולי 1990 ותוקן ב-5 באוקטובר 1998, כולל בנוסף פיתוח וניצול משאבי מים. שני ההסכמים נמצאים תחת פיקוח הנציבות המשותפת לשיתוף פעולה[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Documents, Global Environment Facility
- Finn Fuglestad, A History of Niger 1850–1960, קיימברידג': אוניברסיטת קיימברידג', 2008, ISBN 9780521101394
- Abdourahmane Idrissa, Samuel Decalo, Historical Dictionary of Niger, 3, The Scarecrow Press Inc, 1997, ISBN 978-0810831360
- Jolijn Geels, Niger: The Bradt Travel Guide, צ'לפוינט סנט פטר, בריטניה: Bradt Travel Guides, 2006, ISBN 9781841621524
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 William F. S. Miles, Hausaland Divided: Colonialism and Independence in Nigeria and Niger, The Wilder House Series in Politics, History and Culture, אוניברסיטת קורנל, 1994
- ^ Hamani Diori in British Encyclopedia 1994-2009 ברשת
- ^ Climate-Induced Water Conflict Risks in West Africa: Recognizing and Coping with Increasing Climate Impacts on Shared Watercourses, web.archive.org, 2011-07-26
- ^ INTEGRATED ECOSYSTEM MANAGEMENT IN SHARED CATCHMENTS BETWEEN NIGERIA AND NIGER
