ייבוא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העברה של סחורות דרך הים

ייבוא היא פעולה שבה סחורות מוכנסות לתוך תחום השיפוט של רשות מסוימת על ידי מקורות חיצוניים. לעיתים קרובות פעולה זו כרוכה במעבר של הגבול בין מדינות. הגורם שמכניס את הסחורה לתחום השיפוט נקרא היבואן.[1][2] היבואן עבור הארץ המקבלת משמש כמייצא של המדינה שממנה נשלחה הסחורה. יבוא ויצוא הם הבסיס לעסקאות פיננסיות של סחר בינלאומי

בסחר בינלאומי, יבוא ויצוא של סחורות מוגבלים על ידי מכסות יבוא. תחומי שיפוט מדיניים יכולים להטיל מס על ייבוא וייצוא של סחורות. בנוסף, יבוא ויצוא של סחורות כפופים להסכמי סחר בין מדינות שונות. 

מאזן הסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזן הסחר מייצגת שינוי ערכי היבוא והיצוא עבור מדינה מסוימת. הדרישה ליבוא מתרחשת כאשר הייצור הביתי אינו עומד בביקוש של השוק המקומי, או כאשר המחיר של הסחורות והשירותים בשוק העולמי נמוך יותר מזה של השוק הביתי.  

מאזן הסחר, המסומן בדרך כלל ב- NX, הוא ההפרש בין הערך של הטובין (השירותים) שמדינה מייצאת וערך הסחורה שהמדינה מייבאת:  

, או

גירעון בסחר מתרחש כאשר היבוא גדול ביחס ליצוא. 

סוגים של ייבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני סוגים בסיסיים של ייבוא:

  1. סחורות תעשייתיות ומוצרי צריכה לצרכנים
  2. תיווך של סחורות ושירותים

חברות מסחריות מייבאות סחורות ושירותים כדי לספק אותן לשוק המקומי במחיר זול יותר ואיכות טובה יותר בהשוואה למוצרים מתחרים המיוצרים בשוק המקומי. חברות מסחריות מייבאות גם מוצרים שאינם זמינים בשוק המקומי. 

ישנם שלושה סוגים עיקריים של יבואנים:

  1. יבואנים אשר מחפשים ברחבי העולם מוצרים מכל סוג כדי לייבא ולמכור.
  2. יבואנים המחפשים מקורות זרים שיאפשרו להם להשיג את המוצרים שלהם במחיר הנמוך ביותר.
  3. שימוש במקורות זרים כחלק משרשרת אספקה גלובאלית.

יבוא ישיר מתייחס לעסקה בין עסק קמעונאי גדול (למשל וול-מארט) ליצרן בארץ זרה. העסק הקמעונאי בדרך כלל רוכש מוצרים שתוכננו על ידי חברות מקומיות ויכולים להיות מיוצרים בחו "ל. באופן באופן זה המשווק הקמעונאי עוקף את הספק מקומי (כלומר "איש הביניים" המתווך) וקונה את המוצר הסופי ישירות מהיצרן. כך ניתן לחסוך את עלויות התיווך ולהוזיל את המוצר לצרכן. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ייבוא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Joshi, Rakesh Mohan, (2009) International Business, Oxford University Press, New Delhi and New York ISBN 0-19-568909-7
  2. ^ O'Sullivan, Arthur; Shjsnsbeffrin, Steven M. (2003). Economics: Principles in Action. Upper Saddle River: Pearson Prentice Hall. עמ' 552. ISBN 0-13-063085-3.