לדלג לתוכן

ילקוט ראובני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ילקוט ראובני
מידע כללי
מאת אברהם ראובן הכהן סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1660 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ילקוט ראובני הוא חיבור המכיל לקט מדרשים, בעיקר מספרי קבלה שונים, שנכתב על ידי רבי אברהם ראובן הכהן סופר, מקובל מחכמי פראג במאה ה-17. חלקו הראשון של הספר ערוך לפי סדר הא-ב (ילקוט ראובני הקטן), וחלקו השני ערוך לפי סדר פרשיות התורה (ילקוט ראובני הגדול).

מלבד שמו, רמוזים בשם הספר גם ראשי התיבות: ילקוט ראובני: ילקוט רזי אורייתא וקבלה בכתיבה נעימה יהבית.

הספר ילקוט ראובני על סדר הא"ב (ילקוט ראובני הקטן) הודפס בשני מהדורות:

  • מהדורה ראשונה הודפסה בחיי המחבר בשנת ת"כ.
  • מהדורה שנייה הודפסה בשנת תע"ב.

הספר ילקוט ראובני על התורה (ילקוט ראובני הגדול) הודפס בשש מהדורות:

  • ספר ילקוט ראובני הובא לדפוס בשנת תמ"א (מהדורה ראשונה).
  • מהדורה שנייה בשנת ת"ס באמסטרדם הובאה לדפוס על ידי רבי צבי הירש בר אברהם. במהדורה זו הוסף לספר "שכחת לקט" - הוספות לספר "ילקוט חדש" של רבי ישראל מבלזיץ, חובר על ידי רבי נתן מפרנקפורט.
  • מהדורה שלישית הודפסה בשנת תקע"א באוסטראה ונוספו הסכמותיהם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי אשר צבי מאוסטראה.
  • מהדורה רביעית הודפסה בשנת תר"כ ונוספה הסכמת רבי יוסף שאול נתנזון.
  • מהדורה חמישית הודפסה בשנת תרמ"ד בוורשה.
  • מהדורה שישית הודפסה בירושלים בשנת תשכ"ב (מהדורת צילום של מהדורת ורשה בתוספת הקדמת המחבר, דברים אחדים על המחבר וספריו וכן הסכמות).

ילקוט ראובני נכתב באופן שונה מילקוט שמעוני; בעוד שילקוט שמעוני נכתב כליקוט מספרי פשט (כגון: גמרא, מדרש רבה, מדרש תנחומא), נכתב ילקוט ראובני גם כליקוט מספרי קבלה (כגון: ספרי הרמ"ק, האר"י והרמ"ע מפאנו). על התלבטותו של המחבר ללקט מספרי קבלה כתב: ”סהדי (=עדי) במרומים ועדי בשחקים (כלומר, אלוהים שבשמים מעיד עלי), כי בהא נחיתנא ובהא סליקנא (באמצעות השמות הקדושים שבספר, ירדתי מהשמים ועליתי לשמים) לאמור, מה לך לפרסם דברים עתיקים המכוסים (=הנסתרים) מבני אדם, אשר הראשונים תקנו אותם לאמר בחשאי כי לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול (כלומר, לא לכל אדם מותר להשתמש בשם ה'), והיה הדבר מוטל עלי בספק לימריה או לא לימריה (=לומר או לא לומר), והדעת מכריע אימ"א ואימ"א (=אני אומר ואומר) ואיני בוש, ואדברה נגד מלכים ולא אבוש, וישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם כו' (כלומר, מי שלא ראוי ללמוד את סודות התורה, זאת אשמתו אם הוא יקרא את זה)”.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]