ילקוט שמעוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ילקוט שמעוני
Yalkut.png
מידע כללי
סוגה ליקוט מדרשים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך. זהות המחבר וזמנו שנויים במחלוקת בין החוקרים.

מחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידוע רבות על מחבר הילקוט או על זמן יצירתו. מדפיס הילקוט בוונציה בשנת 1566 רבי מאיר פרינץ, ייחסו לרבנו שמעון ראש הדרשנים מפרנקפורט, וכן ייחסו החיד"א בספרו שם הגדולים. כך גם כתב הרב שלמה סופר בספר חוט המשולש על החתם סופר שהיה מצאצאיו של הילקוט שמעוני[1].לדעת החוקרים צונץ ואברהם אפשטיין הילקוט חובר בפרנקפורט בתחילת המאה ה-13. לדעת הרב שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) מחבר הילקוט שמעוני הוא רבי שמעון קרא.[2] הרב יום-טוב ליפמן צונץ העריך כי מדובר באותו אדם, אולם שי"ר סבר כי הוא חי במאה ה-11.[3]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי והירושלמי, מהספרא והמכילתא, מדרש רבה ומדרש תהילים, אבות דרבי נתן, פרקי דרבי אליעזר ומסכתות קטנות, פסיקתא ותנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו, מדרש אספה, מדרש אבכיר, ספרי זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים.

פירוש על הילקוט, בשם "זית רענן", חיבר הרב אברהם גומבינר, בעל "המגן אברהם". הפירוש היה קיים בשלמותו רק בפני עצמו, אך בצמוד לילקוט נדפס ברוב המהדורות רק תקציר ממנו.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילקוט נדפס לראשונה בשנת ה'רפ"א. בשנת תשל"ג (1973) החל מוסד הרב קוק להוציא לאור מהדורה מדעית של הספר בעריכת דוב היימן ויצחק שילוני, על פי כתב יד אוקספורד של הילקוט שהוא בכיר כתבי היד שלו, עם שינויי נוסחאות מכתבי יד ודפוסים ראשונים ציוני מקורות והערות; תשעה כרכים על התורה - תשל"ג-תשנ"ב (1973-1991), ושני כרכים על נביאים - תשנ"ט-תש"ע (1999-2009). ועד עתה (2022) לא יצאו לאור על כתובים. מבוא לספר מהרב בצלאל לנדוי נדפס בתחילת כרך ראשון על נביאים.

משנת 1998 החלה לצאת בירושלים, על ידי הרב רפאל לוין, מהדורה חדשה ומוערת, וכתוב בהקדמתו: "גוף הילקוט הוא כפי הנדפס בהוצאת וורשא תרל"ח, פרט למקומות שנראה שלקה בחסר או בטעות המעתיקים, ואז העתקנו את שתי הגרסאות. כמו כן הוספנו שינויי נוסחאות מהילקוט הנדפס מכת"י אוכספורד (=הוצאת מוה"ק הנ"ל), ומשאר המדרשים המובאים בילקוט". במהדורה זו מובא גם פירוש זית רענן השלם, שבמהדורות הקודמות נדפס רק תקציר שלו. עד היום הודפסו 13 כרכים, הכוללים את חמשת חומשי תורה ומגילות איכה, רות ואסתר.

מפרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Talmud set.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.