ילקוט שמעוני
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוגה |
ספר אוסף של מדרשים  |
  | |
ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך. זהות המחבר וזמנו שנויים במחלוקת בין החוקרים.
מחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא ידוע רבות על מחבר הילקוט או על זמן יצירתו. מדפיס הילקוט בוונציה בשנת 1566 רבי מאיר פרינץ, ייחסו לרבנו שמעון ראש הדרשנים מפרנקפורט, וכן ייחסו החיד"א בספרו שם הגדולים. כך גם כתב הרב שלמה סופר בספר חוט המשולש על החתם סופר שהיה מצאצאיו של הילקוט שמעוני[1].לדעת החוקרים צונץ ואברהם אפשטיין הילקוט חובר בפרנקפורט בתחילת המאה ה-13. לדעת הרב שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) מחבר הילקוט שמעוני הוא רבי שמעון קרא.[2] הרב יום-טוב ליפמן צונץ העריך כי מדובר באותו אדם, אולם שי"ר סבר כי הוא חי במאה ה-11.[3]
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי והירושלמי, מהספרא והמכילתא, מדרש רבה ומדרש תהילים, אבות דרבי נתן, פרקי דרבי אליעזר ומסכתות קטנות, פסיקתא ותנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו, מדרש אספה, מדרש אבכיר, ספרי זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים.
פירוש על הילקוט, בשם "זית רענן", חיבר הרב אברהם גומבינר, בעל "המגן אברהם". הפירוש היה קיים בשלמותו רק בפני עצמו, אך בצמוד לילקוט נדפס ברוב המהדורות רק תקציר ממנו.
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הילקוט נדפס לראשונה בשנת ה'רפ"א. בשנת תשל"ג (1973) החל מוסד הרב קוק להוציא לאור מהדורה מדעית של הספר בעריכת דוב היימן ויצחק שילוני. עד עתה (2015) יצאו לאור תשעה כרכים על התורה, ושני כרכים על נביאים. מבוא לספר מהרב בצלאל לנדוי נדפס בתחילת כרך ראשון על נביאים.
משנת 1998 החלה לצאת בירושלים, על ידי הרב רפאל לוין, מהדורה חדשה ומוערת, המביאה גם גרסאות של המכונה כתב יד אוקספורד של הילקוט, שהוא בכיר כתבי היד שלו, וכן לשאר המדרשים המובאים בילקוט. במהדורה זו מובא גם פירוש זית רענן השלם, שבמהדורות הקודמות נדפס רק תקציר שלו. עד היום הודפסו 13 כרכים, הכוללים את חמשת חומשי תורה ומגילות איכה, רות ואסתר.
מפרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי אברהם גדילייא (הראשון), שד"ר ירושלים (ליוורנו ת"י-תי"ז), ברית אברהם
- אברהם אבלי הלוי גומבינר, זית רענן
- רבי יואל דוב הכהן, בנו של רבי ישראל מאיר הכהן, שמן רענן והיכל רענן
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ענת רייזל, "ילקוט שמעוני", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 383; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקסט בוויקיטקסט: - ילקוט שמעוני על התורה ועל הנ״ך, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ילקוט שמעוני - ירושלים תשל"ה (דפוס צילום) חלק א' - תורה, חלק ב' - נ"ך
- ילקוט שמעוני, סלוניקי רפ"א-רפ"ז, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- הילקוט, ייחוסו, זמנו ומקומו, מבוסס על הספר "מבוא למדרשים" מאת ענת רייזל
- אברהם אפשטיין, ר' שמעון קרא והילקוט שמעוני, קראקא, תרנ"א
- הערך "ילקוט שמעוני", באתר ויקישיבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר חוט המשולש באתר, https://www.hebrewbooks.org/29069 עמוד 5
- ^ אנציקלופדיה יהודית דעת - ילקוט שמעוני ;, www.daat.ac.il
- ^ ילקוט שמעוני | מחלקי המים
| ספרות המדרשים | ||
|---|---|---|
| מדרשי הלכה תנאיים
(200 לספירה עד 400 לספירה לערך) |
מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
| מדרשי אגדה קלאסיים
(400 לספירה עד 600 לספירה לערך) |
בראשית רבה • איכה רבה • פסיקתא דרב כהנא • ויקרא רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) | |
| מדרשי תקופת הביניים
(600 לספירה עד 750 לספירה לערך) |
שיר השירים רבה • קהלת רבה • רות רבה • דברים רבה • מדרשי התנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • מדרש שוחר טוב | |
| המדרש המאוחר והילקוטים
(750 לספירה והלאה) |
תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • במדבר רבה • ילקוט שמעוני • פסיקתא זוטרתא • מדרש הגדול • ילקוט המכירי • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב | |
| בקרת זהויות |
|
|---|
