ינה לנר
 | |
| לידה |
24 ביוני 1894 סובוטיצה, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
4 בנובמבר 1948 (בגיל 54) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Léhner Jenő |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| שפה מועדפת |
אנגלית, הונגרית |
| כלי נגינה |
כינור |
| חברת תקליטים |
קולומביה רקורדס |
| בן או בת זוג |
Erzsi Fóthy |
  | |
ינה לנר, יש גם גרסת שם להנר (בהונגרית: Léner Jenő; סובוטיצה (אז הונגריה כיום סרביה), 24 ביוני 1894[1] – ניו יורק, 4 בנובמבר 1948) היה כנר יהודי-הונגרי, מייסד ומנהל רביעיית לנר בעלת השם העולמי בתקופת פעילותה. ינה לנר היה בעלה של השחקנית ארז'י פוטי (הו'),[2] וגיסו של ארתור פהר. לנר היה לא רק כנר מבריק, אלא גם מנהל מוזיקלי ומנהל מוכשר בכלל שהצעיד את הרביעייה לגדולות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ינה להנר נולד במשפחה יהודית כבנם של המוזיקאי יוז'ף להנר ושל קטלין ברוּקר. את לימודיו המוזיקליים הראשונים קיבל מאביו, שהיה המנצח השני של תיאטרון קיראי בבודפשט, ולאחר מכן נרשם לאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, שם קיבל תעודת אמן. לאחר האקדמיה למוזיקה הפך לחבר בתזמורת של בית האופרה המלכותי ההונגרי, ממנה פרש ב-1922. הוא הקים תחילה שלישייה עם יוז'ף שמילוביץ' ואימרה הרטמן, שאותה הרחיב מאוחר יותר לרביעיית מיתרים בהוספתו של של שאנדור רוט.
- רביעיית המיתרים של לנר, בבימויו של לאו ויינר תחילה, הופיעה על הבמה בעיר סגד כבר ב-1919
- הם הופיעו בווינה לראשונה ב-1920
- באותה שנה יצאו למסע הופעות באיטליה
- מאוחר יותר המלחין הצרפתי מוריס רוול הזמין אותם להופעות בפריז
- ב-1923 התיישבה הרביעייה בבריטניה. הם השתתפו בכ-120 קונצרטים בשנה
- בנוסף לאירופה הופיעו בניו יורק בשנים 1929 ו-1930
- סיירו בכל ארצות הברית ובקנדה.
- בקיץ 1935–1936 ערכו קורס של מוזיקה קאמרית בשווייץ
- אחרי שווייץ ב-1936 ניגנו ברחבי צפון אפריקה
- בקיץ 1937 שוב בבריטניה
- ב-1938 במצרים
- בשנת 1939, במהלך סיבוב ההופעות שלהם בדרום אמריקה ביקרו בארגנטינה, ברזיל, וצ'ילה
- ב-1941 ביקרו במרכז אמריקה
- באותה השנה הם נסעו למקסיקו
- שם התפרקה הרביעייה ב-1942
רביעיית המיתרים שלהם הייתה אחת מרביעיות המיתרים המשובחות בתקופתם, והנגינה שלהם התאפיינה בצליל הומוגני ובטכניקה מבריקה.
הרביעייה אורגנה מחדש אחרי מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 אך פורקה עם מותו של לנר. רביעיית לנר הייתה אחת הרביעיות המפורסמות ביותר בתקופתה, בהיותה ידועה במיוחד בזכות הפרשנויות שלה לרביעיות המיתרים של בטהובן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלקסיקון המוזיקלי של רימן. עורך דאלהאוס, קרל ואגנברכט, הנס היינריך. המהדורה ההונגרית. אנטל בורונקאי. בודפשט, הוצאת מוזיקה, 1985-1983.
- זולטאן קלפיש: מדריך ביוגרפי. אלף ביוגרפיות הונגריות ממדינות דרום סלאביות. נובי סאד, הוצאת פורום, 2002.
- Ki-kicsoda? Kortársak lexikona (מיהו מי? לקסיקון אנשי בני זמננו)
- ספר המוזיקה ההונגרית. עורך אימרה מולנר. בודפשט, אדן הוואש, 1936
- A magyar társadalom lexikonja (הלקסיקון של החברה ההונגרית)
- Révai új lexikona XIII. (L–Mag). (הלקסיקון החדש של רוואי) ISBN 963-955-613-0
- Új magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי החדש) ISBN 963-547-414-8
- בנצה סאבולצ'י - אלדאר טוט: לקסיקון המוזיקה I-III. מהדורה חדשה מתוקנת. עורך ראשי ד"ר דנש ברטה, עורכת מרגיט טוט. Bp., Music Publishing Company, 1965.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (Magyar Életrajzi Lexikon (oszk.hu). עורכת ראשית אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. ערך פטר אויווארי. גישה מקוונת.
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגר הנתונים של המוזיאון הספרותי פטפי)
- Világ, 1948. november 6. / 1030. szám. (העולם, כתב עת, גיליון 1030, 6 בנובמבר 1948)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ינה לנר, באתר Discogs (באנגלית)- מאמרי רביעיית לנר ממוקמים בחטיבת המוזיקה של הספרייה הציבורית לאמנויות הבמה של ניו יורק.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a szabadkai izraelita hitközség születési akv. 5/1894. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-06-20.
- ^ Világ, 1948. november 6. / 1030. szám.