יסעור כחול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןיסעור כחול
Halobaena caerulea in flight - SE Tasmania.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: יסעוראים
משפחה: יסעוריים
סוג: יסעור כחול
מין: יסעור כחול
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Halobaena caerulea
גמלין, 1789
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יסעור כחול (שם מדעי: Halobaena caerulea) הוא מין יחיד בסוגו של עוף ימי השייך למשפחת היסעוריים הנפוץ בדרום אפריקה, אוסטרליה וחלקים מדרום אמריקה. היסעורים הכחולים מקננים על איי אנטארקטיקה כגון איי קורזה, איי קרגלן, האי מקווארי, איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים ואי הנסיך אדוארד.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Petrel, שמשמעותה בעברית יסעור, היא נגזרת של שליח הברית החדשה, פטרוס הידוע בסיפור ההליכה שלו על פני המים. דבר המזכיר את הרגל היסעורים, הנראים רצים על המים כדי להמריא.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשו לבן ברובו עם כמה כתמים כהים. נוצותיו לבנות בחלקו התחתון, וכחולות-אפורות בחלקו העליון. ראשו, צווארו וכתפיו כהים יותר בהשוואה לשאר גופו. רגליו וקרומי השחייה שלו כחולים. כמו כן, זנבו לבן ומקורו קטן. אורכו 26-32 ס"מ, אורך הכנף 19.8-23.3 ס"מ ואורך מוטות הכנף 62-71 ס"מ. משקלו של יסעור כחול משתנה, בין 152-251 גרם. הזכרים נוטים להיות גדולים וכבדים יותר מהנקבות. היסעורים חולקים יחד תכונות מסוימות, הם מייצרים שמן קיבה המורכב משעוות אסטר וטריגליצריד המאוחסן בקיבת הבלוטות שלהם. דבר זה עוזר להם כנגד טורפים וגם מייצר מזון עשיר באנרגיה המסייע לאפרוחים ועבור העופות הבוגרים בזמן טיסות ארוכות. יש להם בלוטת מלח מעל הנחיריים המסייע להתפיל את גופם, עקב כמות גבוהה של מים באוקיינוס שהם סופגים. הבלוטה מפרישה תמיסת מלח מאפם.

ביצת יסעור כחול.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם ניזונים בעיקר מקריל, וגם סרטנים אחרים, דגים ודיונונים, מדי פעם גם חרקים. הם יכולים לצלול עד 6 מטרים מתחת למים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסעור כחול כמו יסעורים אחרים, שוהה במושבות גדולות. עונת הרבייה חלה בתקופה בין ספטמבר לפברואר, ההטלה חלה בחודש אוקטובר. הקן שלהם הוא מחילה, באורך 15-35 ס"מ והם מטילים ביצה אחת. שני ההורים דוגרים על הביצה במשך 50 יום והגוזל בוקע לאחר 55 ימים. החמסניים היא הסכנה הגדולה ביותר לביצים ולגוזלים שלהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יסעור כחול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יסעור כחול באתר הרשימה האדומה של IUCN