מקווארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 54°30′S 158°57′E / 54.500°S 158.950°E / -54.500; 158.950

האי מקווארי
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
MacquarieIsland7.JPG
אחד מחופי האי
מדינה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1997, לפי קריטריונים 7, 8
קואורדינטות 54°30′S 158°57′E / 54.5°S 158.95°E / -54.5; 158.95 
(למפת אוקיאניה רגילה)
Oceania laea relief location map.jpg
 
מקווארי
מקווארי
תחנת המחקר במצר היבשה באי
מושבת פינגווינים באי
אריות ים במקווארי

האי מקווארי שוכן בקצה הדרום-מערבי של האוקיינוס השקט, בערך באמצע המרחק בין אוסטרליה לאנטארקטיקה. האי נחשב כחלק ממדינת טסמניה מאז שנת 1900, והוכרז כשמורת טבע ב-1978. ב-1997 הוכרז האי כאתר מורשת עולמית.

בני-האדם היחידם השוכנים באי הם חיילי הצבא ההתנדבותי של אוסטרליה שהקים בסיס באי. הם מונים בין 20 ל-40 איש, תלוי בעונה. באי אין תושבי קבע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1810 גילה במקרה מגלה הארצות האוסטרלי, פרדריק הסלבורו, את האי בעודו תר אחר שטחים טובים לציד כלבי ים. הוא קבע את מקווארי תחת בעלות בריטית וסיפח אותו למושבה ניו סאות' ויילס. האי נקרא על שמו של קולונל לכלן מקווארי, מושל ניו סאות' ויילס בין השנים 1810 ל-1821. פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן, שחקר את האזור עבור אלכסנדר הראשון, היה הראשון לשרטט מפה של האי, הוא הגיע לאי ב-28 בנובמבר 1820, הגדיר את מיקומו והשיג דגימה מפאונת האי מציידי כלבי הים תמורת רום שהיה באמתחתו.

ב-1890 הועבר האי לטסמניה והוא הוחכר על ידי ג'וזף האץ' כדי לנצל את אוכלוסיית הפינגווינים שבו לשמן.

בין השנים 1911 ל-1914 שימש האי כבסיס ליציאת משלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה בראשותו של דאגלס מוסון. בשנת 1933 הוכרז האי כשמורת טבע והועבר לניהול שלטונות הטריטוריה האנטארקטית האוסטרלית ב-26 בדצמבר 1947.

ב-23 בדצמבר 2004 זיעזעה רעידת אדמה בעוצמה של 8.1 בסולם ריכטר (אחת מרעידות האדמה העוצמתיות ביותר שנמדדו), רעידה זו גרמה לנזק מועט בלבד. יש המחשיבים רעידה זו כחלק מסדרת רעידות אדמה שהגיעה לשיאה ברעידת האדמה באוקיינוס ההודי אולם ישנה מחלוקת בקרב הסייסמולוגים על נכונות התאוריה הזו.

פלישת מזיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות מתעורר חשש שהאיזון האקולוגי באי מופר עקב התרבות יתר של אוכלוסיית הארנבים באי. הארנבים הובאו לאי לראשונה על ידי מלחים בתחילת המאה ה-19 כמקור מזון והחלו להתרבות במהירות עד לפגיעת מחלה, מיקסומטוזיס (myxomatosis), שהפחיתה את מספרם לכ-10,000 פרטים בשנות ה-80 של המאה ה-20. כיום מונה אוכלוסיית הארנבים באי כ-100,000 פרטים.

לבד מארנבים, ישנה בעיה גם עם אוכלוסיית עכברושים נרחבת באי, העלולים לגרום לבעיה סביבתית חמורה. ישנן תוכניות להשמדת עכברושים רחבת היקף באמצעות פיתיונות, דוגמת התוכנית שבוצעה באי קמפבל שבניו זילנד. וויכוח בין ממשלת אוסטרליה הפדרלית לבין ממשלת טסמניה בדבר מימון הפרויקט, שעלותו 24 מיליון דולר אוסטרלי, עיכבה את הוצאתו לפועל. אולם בסופו של דבר הוסכם על מימון משותף.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של האי מוערך בכ-34 ק"מ, רוחבו בכ-5 ק"מ, ושטחו בכ-128 קמ"ר. האי מהווה את הפסגות הגבוהות ביותר ברכס מקווארי, שרובו תת-ימי, ונמשך מצפון ומדרום לאי. בסמוך לאי שוכנות מספר קבוצות של איונים. אחת הקבוצות, איוני בישופ וקלארק, מהווים את הנקודה הדרומית ביותר של אוסטרליה.

פאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאונת האי כוללת מיני דובי ים רבים: אנטארקטי, תת אנטארקטי וניו זילנדי, וכן פיל ים דרומי. מיני פינגוינים רבים מתרבים באי, ביניהם דיצן שהאי מהווה את אתר ההתרבות היחיד שלו.

כאמור, ישנה אוכלוסיית ארנבים גדולה באי המפרה את האיזון האקולוגי. בעבר הייתה באי אוכלוסיית חתולים מזיקה, שהובאה אף היא על ידי אירופאים, עד השמדתה בשנת 2002.

בספטמבר 2006 מפולת גרמה לנדק רב לאתר התרבות הדיצנים במפרץ לוסיטניה. הרשויות סוברות שהמפולת נגרמה משילוב של גשמי אביב עזים וסחיפה שנגרמה ממחילות ארנבים. האירוע הזה הוא שדחק בממשלה הפדרלית של אוסטרליה ובממשלה הטסמנית למצוא פתרון למימון התוכנית להשמדת אוכלוסיית הארנבים, מימון שאכן הושג ביוני 2007.

יציבותם של חלק גדול מהצוקים באי מעורערת כתוצאה ממחילות הארנבים. הארנבים אינם מפאונת האי המקורית והם מוכרים כמזיקים גם באוסטרליה עצמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]