יעקב אגרנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב אגרנוב
Я́ков Агра́нов
לידה 12 באוקטובר 1893 (יוליאני)
צ'צ'רסק, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 1 באוגוסט 1938 (בגיל 44)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה גיא ההריגה בקומונרקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צ'קה, או.ג.פ.או., נ.ק.ו.ד. עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה State Security Commissar 1st rank עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב שאולוביץ' אגרנוברוסית: Я́ков Сау́лович Агра́нов; בשמו היהודי המקורי: יענקל סמוילוביץ' סורנסון; 12 באוקטובר 1893 (יוליאני) – 1 באוגוסט 1938) היה המפקד הראשון של הדירקטוריון הראשי לביטחון המדינה (אנ') של ברית המועצות וסגנו של ראש הנ.ק.ו.ד גנריך יגודה. נודע כאחד המארגנים העיקריים של הדיכוי הפוליטי הסובייטי (אנ') ומשפטי הראווה הסטליניסטים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. הוא בדה את "קונספירציית טגנצב" (אנ') ואת משפטי מוסקבה, כולל את ה-"משפט העשרים ואחת" (אנ') (האחרון במשפטי הראווה, שבו הואשמו 21 בכירים כחברים בגוש הימין הטרוצקיסטי) ומשפט מפלגת התעשייה. וכן מעצרים המוניים והוצאות להורג בסנט פטרבורג במהלך הטיהורים הגדולים של סטלין.

לאחר ההתנקשות בסרגיי קירוב בלנינגרד ב-1 בדצמבר 1934 הופקד על פעולות תגמול המוניות בעיר, אך זמן מה לאחר שקיבל הוראה מסטלין (ואפשר שהתנגד לה) לבדות האשמה כלפי לב קמינייב, גרגורי זינובייב ומנהיגי אופוזיציה נוספים, ולהאשימם באחריות לרצח קירוב, קיבל ניקולאי יז'וב את התפקיד במקומו.

הוא נשאר סגנו הראשון של ראש הנ.ק.ו.ד גם כאשר נכנס יז'וב לתפקיד ואף קיבל בהמשך קידום בתפקידו.

באפריל 1937 הורד בדרגה לתפקיד ראש הנ.ק.ו.ד האזורי בסראטוב. וב-20 ביולי 1937 נעצר. הוא הוצא להורג בידי כיתת יורים בגיא ההריגה בקומונרקה עקב היותו "אויב העם" ב-1 באוגוסט 1938.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב אגרנוב בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא ברית המועצות ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.