יעקב בן-שאול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יעקב בן שאול)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דר יעקב בן-שאול בעת ראיון בתקשורת.

יעקב בן-שאול (נולד ב-1957 בחיפה) הוא סופר עברי ועתידן בתחום הזקנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 19921994 סיים תואר שני במינהל ציבורי, כולל הגשת תזה מחקרית שזכתה בפרס. בשנים 20092010 למד בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה לימודי השלמה לדוקטורט. בשנת 2012 נמנה עם קבוצת 40 האישים שנבחרו לרגל השקת ארגון ידידי ובוגרי האוניברסיטה. בין השנים 1989 – 1992 היה יועץ השר הראשון לאיכות הסביבה ומשרדים נוספים. היה מהיזמים ואנשי העסקים הבולטים שפעלו בחיפה עד למיתון האינתיפאדה בשנים 2002 – 2003.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה אוטוביוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 פרסם בן-שאול את ספר הניהול "למות כלכלית ולהישאר בחיים – ספר חובה למנהל המצליח", שבו תיעד באוטוביוגרפיה אישית את קריסת קבלניה הגדולים של חיפה, את מיתון 2003 ואת תחילת היווצרותה הנחותה כלכלית של "ישראל השנייה" בפריפריה. הספר נפתח במילים "מחר ב-10 אני מתאבד" וזכה לסיקור רב.[דרוש מקור]

בספרו, במאמרים נוספים ובהרצאותיו של המחבר הוא תוקף בחריפות את חוסר החמלה בחברה הישראלית העכשווית החומרנית וקובל על יחס בתי המשפט כנגד מי שקרס כלכלית בתום לב במהלך האינתיפאדה.

כתיבה עתידנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מספרו השני "מחזור החיים השני – החינוך החדש למחזורי חיים וקריירה" מתמודד המחבר עם התהליך המואץ של תוחלת החיים העולה בעולם המערבי וגיבושה של קבוצת גילאים חדשה, שעתידה להיות קבוצת הגיל הגדולה ביותר, של אנשים שיחוו מחזור פעיל נוסף. בספריו מציע בן-שאול דרכים להתמודד עם החיים הארוכים, לדוגמה, על ידי שינויים ביחסינו לקריירה, שלא יתבסס עוד על תפישת הזמן המוגבל ועל הצורך לשנות את כל האקסיומות עליהן עומדת כיום הפסיכולוגיה התעסוקתית.

לראשונה מופיעים רעיונותיו לגבי החמרה צפויה במצבן החברתי של הנשים, שינויים נדרשים במוסד הנישואים, שיחייבו חוזה חדש ובו מנגנון של גירושים אוטומטיים או שינויים צפויים במבנה רפואת המשפחה, שיביאו להיווצרותו של רופא מניעה ורפואת תחזוקה.

בספרו "מגה חיים", המחבר נותן את הפרשנות שלו לעובדה שמזה 50 שנה לא נכתבה תאוריה פסיכולוגית מקיפה בנושא הזקנה, וטוען שארגון הבריאות הבינלאומי טועה כשהוא משמר הגדרה גילאית אוניברסלית אחידה לזקנה המבוססת על גיל כרונולוגי. לדעתו, על ההגדרה להיות גמישה ולפיה אדם עובר להגדרה של זקן כאשר גילו שמונה שנים פחות מתוחלת החיים הממוצעת במקום ובחתך הסוציו-אקונומי שאליו הוא משתייך. על פי הגדרה זו, הרי אפילו באותה מדינה נמצא אנשים שיהיו זקנים על פי הגדרתם בגילאים שונים, כיון שתוחלת החיים הממוצעת הרלוונטית לגביהם שונה. הספר יצא גם במהדורה בינלאומית. עת ניתנה אפשרות להורדה חופשית של הספר, הוא הגיע למקום השני ברשימת רבי המכר של אתר אמזון, בתחום הספרות הסוציו-פסיכולוגית.

הספר "לזרוס לונג בן 213" (Lazarus Long) נקרא על שם גיבור הספר "בני מתושלח", אותו כתב סופר המדע הבדיוני רוברט היינליין. במרכז הספר מוצגת דמותה של רפואת העתיד על בסיס מחקרים מדעיים המתקיימים כיום בישראל. בספר פרסום ראשון ל"מדד סינוף לזקנה", שהוא מבדק אישי ללא תלות בגיל כרונולוגי הנותן מענה לשאלה "האם אני זקן?". בפרק הסיום המחבר מעלה על נס את יעילותה של ה"גרונטולוגיה הנרטיבית", ככלי טיפולי עיקרי לאנשים בגיל הפרישה מעבודה, ומעבר לגיל זה. הספר הוכרז כספר העיון המסוקר ביותר בתקשורת בישראל לשנת 2012.

גרונטולוגיה מעשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב בן-שאול מרבה להופיע בתקשורת ומתאר את התמורות החלות בגיל היציאה לגמלאות, תוך הפיכת הגרונטולוגיה למקצוע מעשי. במסגרת הניסיון להתאמת חוק גיל הפרישה לעליה בתוחלת החיים, היה הראשון ליישם הערכה תפקודית כוללת כמדד לשאלת המשך ההעסקה, תוך המתמקדת בירידות תלויות גיל. הערכה זו מתבצעת כיום על ידי רופא גריאטרי ופסיכולוג תעסוקתי, וכוללת גם מבחנים ממוחשבים לגילוי ירידות קוגניטיביות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב בן שאול, למות כלכלית ולהישאר בחיים, "פרדס", 2007.
  • יעקב בן שאול, מחזור החיים השני, "ספרות עכשיו", 2008.
  • יעקב בן שאול, מגה חיים, "קונטנטו דה סמריק", 2011.
  • Ben-Shaul, Mega Life, "Contento de Semrik", 2011
  • יעקב בן שאול, לזרוס לונג בן 213, "קונטנטו דה סמריק", 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]