יעקב בנדטמן
| לידה |
1790  |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 1861 (בגיל 71 בערך) |
| תקופת הפעילות |
? – 9 במרץ 1861 |
| השתייכות |
יהדות ליטא |
  | |
רבי יעקב בנדטמן (ה'תק"ן, 1790 - שבת כ"ז באדר ה'תרכ"א, 9 במרץ 1861) היה רב ליטאי, רבה של בויסק שבקורלנד ומחבר הספר "זכרון יעקב".
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב יהודה בנדטמן. שם המשפחה נקרא על שם סב המשפחה ר' בנדט, מניצולי גזרות ת"ח ות"ט שסיפור נישואיו התפרסם, כאשר גילה את כלתו שניצלה אף היא מהפרעות בלא ידיעתו בשולחן העניים שהוכן לכבוד חתונתו עם בת-עשירים, ונטש את האירוע למען ארוסתו הענייה.
הוא התייתם בצעירותו וגדל בבית סבו הרב שמואל חסיד מראסיין. סבו השקיע את מיטב זמנו בגידולו וכבר בגיל עשר ידע לצטט על פה את כל ששה סדרי משנה. נישא לחנה בתו של גביר משקוד שבזאמוט, הוא שקע בלימוד תורה בבית מדרש מקומי ולמד בחברותא עם קרוב משפחתו רבי יוסף פיימר, רבה לעתיד של סלוצק. בהמשך עבר לגור בסוגינד שם למד בחברותא עם קרוב משפחתו, רבי אליהו רגולר, שהתגורר עדיין בעיר הולדתו.
בסוגינד התמנה כמו"צ ומשם נקרא לכהן כרבה של שאוויל. בתקופת שאוויל התפרסם מאוד ברחבי ליטא, ולצד חידושי ההלכה שלו היה פעיל מאוד בתחום הסיוע הרפואי לחולים, בדגש על חולים נזקקים כלכלית.
משאוויל עבר לכהן ברבנות העיר בויסק שבקורלנד. בעיר זו כיהן למעלה משלושים שנה. הוא הקים בעיר שיעורי תורה והעביר בעצמו רבים מהשיעורים מדי יום: בתלמוד בבלי, שולחן ערוך, משניות, מדרש ועין יעקב. כדי לעודד את קבוצת אומרי ה"תהלים", שהיו אנשים פשוטים, היה יושב כאחד מהם מדי שבת לפנות בוקר.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני בניו נפטרו על פניו בעודם צעירים. בנותיו נישאו לתלמידי חכמים:
- בלומה - נישאה לרב שמואל צבי הרץ, ששימש מו"צ בזאגר-חדש
- מלכה - נישאה לרב דוד ב"ר אברהם אבלי מזאגר, ולהם שתי בנות. אחרי פטירת בעלה הראשון נישאה בשנית לרב והגביר יוסף רוכביצקי (ראכעוויצקע) מראסיין והתפרסמה כפילנתרופית
- גרונה - נישאה לרב עזריאל בנו של רבי יצחק סירווינטר המו"צ מווילנה, שהתפרסם בצעירותו ברחבי ליטא כעילוי. הוא נפטר זמן קצר לאחר נישואיהם והותיר אחריו בת. היא נישאה בשנית לרב אלכסנדר משה לפידות מראסיין, אך נפטרה בגיל 36 בהותירה אחריה עוד שלוש בנות ובן
- לאה - נישאה לרב ישראל ליב, רבה של מיטאווי
- רחל דינה - נישאה לרב אליעזר דוד רוטנברג מוילקובישק
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זכרון יעקב - שו"ת וחידושים על הש"ס, וילנה תרלה, 1874, באתר היברובוקס