עילוי (לימוד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן. מן העילוי מצופה להגיע להישגים גבוהים ואף להתפרסם בעתיד כגדול בתורה.

הרב יהודה לייב מימון בספרו "שרי המאה" (הסוקר בין היתר את עולם הישיבות באירופה) הביא שיש שאמרו במליצה על בעל יכולת שכלית טובה אבל שאינו מתמיד "עלוי" ראשי תיבות "עינים להם ולא יראו". דבר הבא להמחיש את הצורך במימוש היכולת ולא רק הסתפקות ביכולת פוטנציאלית.

דירוג העילויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומות שונים דרגו את העילויים באופן שונה ובשמות שונים. ההגדרות שימשו יותר בישיבות בעבר אך כיום משמש המושג לתיאור כללי ולא מדויק. (לבד מחסידות צאנז. ר' להלן).

  1. "בחור טוב"
  2. "רבע עילוי"
  3. "חצי עילוי"
  4. "עילוי".
  • בישיבת חכמי לובלין הדירוג היה שונה אשר נבחן לפי כמות הידע של התלמיד (היינו היו שהוגדרו כ"עילוי" אבל דרגתם נמדדה עם פרמטר נוסף לדוגמה "צורבא מרבנן עילוי")[2]:
  1. "תלמיד הישיבה"
  2. "צורבא מרבנן"
  3. "היתר הוראה"
  4. "תעודת רב"
  • לפי הרב יחזקאל אברמסקי עילוי בעל יכולת בקיאותית נחשב החל מידע של שש מאות דפי גמרא (מתוך 2711 דפים בגמרא)[3]
  • בישיבות בהונגריה ובייחוד בצאנז הייתה הגדרה של "מורנו", בעוד שבשאר המקומות בהונגריה לא הייתה הגדרה ברורה. בצאנז ההגדרה הייתה (ועודנה) מי שנבחן בעל פה על אלף דפי גפ"ת ומעלה[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב תנחום פרנק, "תולדות בית ה' בוולוז'ין"
  2. ^ "כוכבי אור - לובלין" - סוף כרך א
  3. ^ הרב יהודה הדר מרגולין, הדרן עלך עמוד קעא
  4. ^ הרב אהרן יהושע קלוגר, הליכות חיים - שבת קודש, עמוד קמד