אלכסנדר משה לפידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אלכסנדר משה לפידות
Alexander Moses Lapidot.jpg
רבי אלכסנדר משה לפידות
לידה 27 בפברואר 1819
ב' באדר תקע"ט
וילנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במרץ 1906 (בגיל 87)
י' באדר תרס"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ראסיין, ליטא
השתייכות רבני ליטא
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, פסיקה
רבותיו רבי אברהם אבלי פאסוועלער, רבי צבי ברוידא
תלמידיו רבי חנוך אייגש, רבי מנחם מנדל פרזווניק, רבי מאיר סטלביץ
חיבוריו "תורת הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות", שו"ת ועניינים בש"ס; "דברי אמת", מוסר; "אבני זיכרון"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אלכסנדר משה לפידות[1] (מכונה לעיתים: לפידותזון, או: אבן לפידות; וילנה, ב' באדר[2] תקע"ט, 27 בפברואר 1819 - ראסיין, י' באדר תרס"ו, 7 במרץ 1906) היה רב ותלמיד חכם, מרבני ליטא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווילנה לרב צבי לפידות, מלמדני הקהילה היהודית בעיר (נפטר בחורף תרל"א, 1870[3]). כבר בהיותו בחור ניכרו בו כשרונותיו והיו שכינוהו "העילוי מווילנה". בגיל תשע למד בחברותא עם חבריו שמואל לובצ'ר ובצלאל הכהן, לימים מרבני וילנה. הוא התחבב על רבה של וילנה, רבי אברהם אבלי פאסוועלער (פוסבלר; תקס"ד-תקצ"ו), מגאוני ליטא הנודעים. ואף שלח, בעודו נער, מכתב ובו דברי תורה לרב עקיבא איגר, גדול הדור.[4]

בגיל שתים עשרה, התארס עם ינטה בתו היחידה של הגביר שמעון שושיצקי מיונאבה (Jonava), שבמחוז קובנה, שהתחייב לפרנסו כדי לאפשר לו להמשיך בלימודיו. בגיל ארבע עשרה, נסע ללמוד בישיבה בסלנט אצל רבי צבי ברוידא. ישיבה בה למד לפניו, רבי ישראל סלנטר ורבנים נוספים. בסלנט יצר קשר עם רבי ישראל סלנטר והיה לידידו הקרוב. ברבות הימים הוא תמך בתנועת המוסר מיסודו של ידידו, והיה שותף, להדפסת הספר המוסרי "עץ פרי".[5] בעת שהותו בסלנט, למד גם עם הרב משה צייטלין רבה של ראסיין. בגיל שבע עשרה התמנה לכהן כרבה של יונאבה. אשתו זו נפטרה בצעירותה והניחה אחריה שלוש בנות.

לאחר פטירת רעייתו הראשונה, נישא לגרונה בתו של הרב יעקב בנדיטמן, רבה של בויסק, ומחבר ספר השו"ת "זכרון יעקב". ממנה נולדו לו שלוש בנות ובן אחד. בנו שמואל גר בבאקו וחידושים מתורתו הודפסו ב"הלבנון". גם בנותיו מלכה ונחמה, שלחו מאמרים קצרים פרי עטן לפרסום בעיתוני התקופה, "הלבנון"[6] ו"המליץ".[7] גרונה נפטרה בשנת תר"ל והיא בת שלושים ושש. נחמה יסדה בראסיין את חברת "בנות ציון", מסגרת לימודית לבנות, היא התארסה עם הרב ד"ר אבא שבתי שעפסיל שאפער שנסמך לרבנות בידי אביה, הם היגרו לארצות הברית ונישאו שם בשנת 1893. בעלה כיהן כרב בקהילת "שארית ישראל" בבולטימור[8].

בשלב מסוים עזב את רבנות יונאבה, לטובת רבנות ב"פארשטאט" (מילולית: לפני העיר), אזור בעיר הורדנה, מעבר לנהר הניימן, שתושביו החזיקו לעצמם רב נפרד. הוא כיהן ברבנות זו עד שנת תרכ"ו, 1866.

בסוף שנת תרכ"ו התמנה כרבה של העיר, היהודית ברובה, ראסיין. בה שימש ברבנות במשך ארבעים שנה עד יום מותו.

נישא בשלישית למינה בתו של הרב חיים לייב טיקטינסקי רבה של מיר וראש הישיבה בה.

בא' בכסלו תרל"א, 25 בנובמבר 1870, נפטר אביו הרב צבי לפידות[9]

בגיל 77 חלה ואיבד את ראייתו, וכעשר שנים לאחר מכן, בי' באדר תרס"ו, נפטר והוא בן 87. הוא נקבר בבית הקברות החדש בראסיין. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נהרס בית הקברות והוקמה בשטחו שכונת מגורים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבני זיכרון: להעיר את משכילי עמנו להוקיר את הדת הנושנה. ורשה תרנ"ז.
  • דברי אמת: אשר מחברו היה גאון אחד מגאוני הדור שלפנינו, אשר חפצו היה בעילום שמו וכתבו צוואה לבניו בהיותו בן שמונים שנה. וילנה תר"ע. ומהדורות רבות נוספות. בחלק מדפוסי הצילום, נדפס בשער הספר: "כבר נודע שהמחבר הוא הגאון אלכסנדר משה לפידות זצ"ל מראסיין".
  • תורת הגאון רבי אלכסנדר משה: שאלות ותשובות, חידושים וביאורים, דרשות ומאמרים..., ליקוואוד: מקור חיים, תשס"ו.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, ליקוואוד תשס"ו, עמ' תפז-תקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוא נהג לחתום אמבצא"ל, שפתרונו: אלכסנדר משה בן צבי אבן לפידות. משום מה, חתימתו זו בפתיחתו לספר עץ פרי, וילנה, תרמ"א. עמ' ז, באתר HebrewBooks, פוענחה בידי המו"ל: אלכסנדר משה בן ציון אבן לפידות, כביכול "בן ציון" הוא שמו השלישי.
  2. ^ לפי אייזנשטט, דור רבני וסופריו, ח"א, ורשה תרנ"ה.
  3. ^ רוסלאנד: ווילנא (ידיעה על פטירתו), המגיד, 14 בדצמבר 1870.
  4. ^ מרקוביץ, לקורות עיר ראסיין ורבניה עמ' ט"ו. ותולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, ליקוואוד תשס"ו, עמ' תפח.
  5. ^ עץ פרי, פתיחה מ... אלכסנדר משה אב"ד דראסיין..., וילנה, תרמ"א. הקדמה עמ' ו, באתר HebrewBooks
  6. ^ מכתבה של מלכה ב"הלבנון", שנה 15, גיליון מס.18, עוסק בהתנגדותה לפטריוטיזם יהודי בגלות.
  7. ^ במכתבה של נחמה ב"המליץ", שנת תרמ"ח, גיליון מס.100, היא תומכת בלימוד השפה העברית לבנות יהודיות.
  8. ^ לעיתים הוא מכונה שבתי שפיר, ראו למשל: בחוץ לארצנו: בלטימור, המליץ, 27 באוגוסט 1897.
  9. ^ להרחבה עליו, ראו: תולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, ליקוואוד תשס"ו, עמ' תפז-תפח. לקט ציטוטים מעיתונות התקופה ונוסח מצבתו.