יעקב המאירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעקב המאירי (18 בנובמבר 1934 - 22 באוגוסט 1976) היה יוצר קולנוע, תסריטאי ובמאי ישראלי.

יעקב המאירי
לידה 18 בנובמבר 1934
יבנאל
פטירה 22 באוגוסט 1976 (בגיל 41)
מדינה ישראל

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ביבנאל וגדל בנתניה. אביו, אהרון המאירי, היה פועל, ואימו, פנינה, ספרנית וגננת. בשנים 19621965 למד קולנוע בארצות הברית בסיטי קולג' בניו יורק, יחד עם איש הקולנוע דן וולמן. בשנת 1966, לאחר עבודה של שנה, יצר הסרט הפרק האחרון, אשר המאירי השתתף ביצירתו כעורך וידאו. בסרט זה, צומצמו 25 שעות של קטעי ארכיון על אודות יהדות פולין בתקופה של לפני מלחמת העולם השנייה, לכדי סרט של 90 דקות.

בשנת 1967 יצר את סרטו התיעודי שישה ימים לנצח המנציח את מלחמת ששת הימים. הסרט מורכב מחומרים תיעודיים שצולמו עבור יומני קולנוע ישראליים וזרים, ומתמקד בקרבות חיל השריון וחיל האוויר הישראליים בתחילת המלחמה. "שישה ימים לנצח" הופק זמן קצר לאחר תום הקרבות ונחל הצלחה גדולה בקופות: עם צאתו לאקרנים ב-1967 צפו בו כ-120 אלף צופים.

הסרט העלילתי הראשון והאחרון שכתב וביים היה להט במים, שיצא בשנת 1969 ושיחקו בו זאב רווח ועירית שילה בתפקידים הראשיים.

ניהל את אגודת "קולנוע לנוער" שבאמצעותה קירב צעירים אל העשייה הקולנועית.

נישא לגילה (ג'נט) דרייפוס בשנת 1961 בירושלים, ולהם שני ילדים, דינה ואריאל. התגוררו בפתח תקווה.

ב-22 באוגוסט 1976 נהרג בתאונת דרכים ליד לטרון, בכביש ירושלים-תל אביב. נקבר בפתח תקווה.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד
1966 הפרק האחרון עורך
1967 שישה ימים לנצח במאי
1969 להט במים במאי ותסריטאי
1970 Deadlock מנהל הפקה
1971 Carlos מנהל הפקה
1972 צלילי כפר במאי
1977 The Phantom Kid מנהל הפקה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]