יעקב שלמה כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב שלמה כהן
יעקב שלמה כהן.jpg
לידה 1889
תרמ"ט
איבּ, מערב תימן
פטירה 10 באוגוסט 1964 (בגיל 75 בערך)
תשכ"ד
תל אביב-יפו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הישן בתל אביב
פעילות בולטת מראשי התאחדות התימנים בישראל
ציר לאספת הנבחרים וחבר הוועד הלאומי
תקופת הפעילות 1911–1964 (כ־53 שנים)
עיסוק פעיל ציבור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב שלמה כהן (תרמ"ט, 1889תשכ"ד, 10 באוגוסט 1964) היה פעיל ציבור בקהילת יוצאי תימן ביישוב, מראשי התאחדות התימנים, מזכיר מועצת העובדים התימנים של ההתאחדות בתל אביב, ציר לאספת הנבחרים וחבר הוועד הלאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב בן שלמה כהן נולד בשנת תרמ"ט-1889 בנפת חובייש שבמחוז איבּ שבמערב תימן.[1] בשנת תרע"ב-1911 עלה לארץ ישראל. השתקע בתל אביב הקטנה. הוא היה מראשי התאחדות התימנים בארץ, פעל לקליטת יהודי תימן, ייסד את מועצת העובדים התימנים (לשכת תעסוקה) של ההתאחדות בתל אביב ושימש כמזכירהּ. נבחר כציר לאספת הנבחרים ולוועד הלאומי. בהמשך פעל בהסתדרות ובמפא"י.[2]

בשנת 1966 נקרא על שמו רחוב בתל אביב (רחוב ישכ"ן).[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נישא לאסתר לבית לוי והיה אב לשבעה בנים ושתי בנות. בנו שלמה כהן (סולימאן הגדול) היה זמר ומחלוצי השירה בציבור בישראל, בניו איתמר כהן גם הוא זמר, שהיה סולן להקת הנח"ל בשנות ה-50 ובנו הצעיר דוד היה גם כן סולן להקת הנח"ל.

נכדיו, בני בנו שלמה (סולימאן), גם הם זמרים: חופני כהן (סולימאן הקטן), ורדינה כהן, יזהר כהן ופנחס (פיני) כהן, שהיה סולן צוות הווי הנח"ל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברים לזכרו של ר' יעקב שלמה כהן: במלאת שלושים לפטירתו, תרמ"ט–תשכ"ד, תל אביב: המחלקה ליוצאי תימן במרכז מפלגת פועלי א.י., תשכ"ה 1964. (חוברת לזכרו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה גברא (כתב וערך), אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך ב, בני ברק: המכון לחקר חכמי תימן, תשס"ג, עמ' 73.
  2. ^ שאול ימיני, ש"י זכרונות; בעריכת תמר חמאמי-שרוני, נתניה: האגודה לטפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר, תשנ"ז 1997, עמ' 195. ימיני מספר בזיכרונותיו כי השביתה הראשונה שפרצה בענף הבנייה בארץ אורגנה על ידי תימנים בראשותו של כהן. לדבריו, "סיפוריו האישיים מרתקים והסטוריים כמו למשל כאשר התחפש לערבי, על מנת להביא אוכל לבן-גוריון ובן צבי, שאסורים היו בקישלה התורכית" (שם, שם).
  3. ^ רחוב בת"א נקרא ע"ש י. ש. כהן, דבר, 22 באוגוסט 1966.
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.